הנס שלי ושל בתי: הריון מסוכן, רופא מומחה - וילדה של אמונה עם IQ מדהים

אני בשבוע 21. הריון שלישי. בבית יש בת ובן. נוסעים בהתרגשות לערוך סקירת מערכות, והדבר היחיד שמעניין אותי זה אם מדובר בבן או בת...

כאשר הרופא החייכן מפסיק פתאום לחייך, והתמונה על המסך מראה ראש שחור בלי שום לבן בפנים, אני מבינה שמשהו גדול ממני מתרחש פה.
קוראים לזה הידרוצפלוס. בשפת פשוטי העם, זו הצטברות של המון נוזלים במח, כנראה עקב חסימה באחד הצינורות בראש. הגוף מייצר כל הזמן נוזל שנקרא CSF, ובמקום לעבור בין חדרי המח ולהמשיך הלאה, הוא פשוט נשאר שם, בתוך המח של העוברית הקטנה, ומצטבר... ואני רק בשבוע 21, הדרך עוד ארוכה, וכבר רואים התרחבות משמעותית של חדרי המח, ומה יהיה? רוצו למומחה מח עוברים, אומרים לי... ואז לרב... ועוד אחד... וההמלצה החותכת והחד משמעית היא:
הפלה! הפסקה של ההריון הזה.
אבל למה?! אנחנו מזדעקים. כי אתם לא יכולים נפשית לגדל ילד כ"כ פגוע כמו שהיא תהיה. אתם בני 21...
99% סיכוי שהיא תהיה עם פיגור קשה עד קשה מאוד. צמח שמחובר למכשירים לשארית חייו. הבעיה האמיתית שלכם זה שהיא תחיה... זה "דין רודף", נפשית, לאמא... כך הרופאים.
רצים למומחה מח עוברים הכי טוב שיש, משלמים משכורת וחצי על בדיקה פרטית ויסודית של 40 דקות למח הקטן הזה. המומחה בודק הכל, וכשהוא מסיים הוא מתיישב מולי, מביט בי במבט אבהי וקובע:
אם היית הבת שלי, הייתי לוקח אותך במו ידיי לעצור את כל הסיפור הזה. ויפה שעה אחת קודם!
אבל זה הבייבי שלי! ואני מרגישה אותה נעה בתוכי בשלווה!!! זה לא יכול להיות...
הוא ממשיך ואומר: אני לא מאמין, אבל אני רואה שאת עם כיסוי ראש, אז אני ממליץ לך להשתמש בדבר היחיד שיכול לעזור לעבור את התקופה הזאת. תפילה. תתפללי לאלוקים שלך... לפחות יהיה משהו שיחזק אותך!

* * *

רבנים... ועוד... קברי צדיקים... ברכות... וההחלטה תלויה על בלימה. המח שלנו מסרב לעכל שיש אופציה כזאת. יום לפני קבלת ההחלטה אנחנו הולכים לרב אלישיב הצדיק. הוא שומע בכמה מילים את האבחנה וההמלצה החד משמעית, נאנח, חושב קצת, ואז אומר את המשפט שמשנה לכולנו את החיים – לי, לבעלי, לעוברית הקטנה, ולאחים שלה בבית :"אם היה לך ילד בן חמש, שנדרס על ידי משאית והוא צמח לכל החיים, האם היית הורגת אותו על זה? כי קשה לך? זה שלא רואים את העובר, לא אומר שהוא לא קיים!".
זהו זה. נפלה ההחלטה. יצאנו משם בלב קל ובשמחה גדולה...
המשך ההריון היה מלא בתהיות ובפחדים, אבל גם בביטחון מלא בהחלטה ובתחושה חזקה של רצון להגן על היצור החד פעמי הזה שגדל בתוכי.
היא נולדה בחודש אדר, בדיוק בתאריך המשוער שנקבע. לימים הבנו שזה באופי שלה, דייקנות...
עברנו איתה הרבה. עד גיל שנתיים היינו על הציר של איכילוב-בית, כל כמה ימים למעקב אצל גדול המומחים. ככל שגדלה והתפתחה הבנו שיש פה ילדה עם כח רצון אדיר. בגיל שנתיים היא עברה ניתוח ראש. נקז הוכנס לתוך הראש, והוא עושה את העבודה מצוין. שם הוא יישאר לעולם.
בגיל חמש, במסגרת מחקר מיוחד שהסכמנו להיות חלק ממנו, היא עברה אבחון, והתוצאה היתה – ילדה מחוננת! גאון! איי קיו מטורף!!! ישר לאוניברסיטה...
אז נכון, היא נולדה עם המון מים במח. הרופאים צדקו. אבל ההשפעה היתה מזערית לעומת התחזיות. אמרו לנו שיהיה לנו צמח, קיבלנו פרח מדהים ויפה, עם מבט בוגר והמון המון שכל.
תכף נחגוג לה 9 שנים יפות, מלאות נחת ושמחה על הבלתי מובן מאליו.
נכון, היא עוברת ניתוחים, היא עם קושי גדול ברגליים, ונקז בתוך הראש. אבל היא גם ילדה מלאת שמחה ואופטימיות, ומה שהיא נתנה לבית שלנו ולסביבה אי אפשר למדוד.
 

לא בקשתי נס

אני חושבת עם עצמי:
האם צריך לבקש מהיושב במרומים שיפתור לי את הבעיות? שיעלים אותן? האם לאורך הדרך אל הלא נודע האמנתי שיהיה כל כך טוב?
והתשובה היא – לא. לא האמנתי ולא השליתי את עצמי שיקרה נס. הבנתי שזה לא טוב. אבל בדבר אחד האמנתי:
אם ה' החליט לתת לי, ולנו יחד, קושי, אז זה הכי טוב לי, ואני יכולה לעמוד בזה.
השלכתי הכל עליו, ורק התפללתי לעמוד במשימה בכבוד ולהגן ולשמור על הפרח הקטן חסר הישע שהוא הפקיד בידיי.
אנחנו לא מודעים לכוחות הנפש שיש לנו. יש לכל אחד ואחת כח, והרבה. רק צריך לדעת באמונה תמימה שמה שקורה לי זה לא גורל, זאת בחירה שלו מלמעלה, ואם הוא בחר בי, אני אעמוד במשימה בכבוד, גם אם זו משימת חיי!...
אני לא יודעת איך החיים היו נראים לו היא לא היתה נולדת. אני לא מסוגלת אפילו לדמיין...
מסתכלת סביבי על כל השפע והברכה, על האחים ואחיות שלה, שאצלם זה אוטומטי להתחשב, לעזור, לתת יד במדרגה לאחות גם אם היא אחותי הגדולה, לסחוב לה את הילקוט, לוותר. אני כמעט שלא צריכה לעסוק בזה, זה בא להם לבד. זו מתנה אינסופית...
הכי קל זה להסתכל על מה שאין. ממליצה בחום להתמקד בטוב, כי הוא תמיד שם, צריך רק לתת לו מקום... לפתוח לו דלת... ואז השפע גולש פנימה וממלא כל חלקה טובה.

הסיפור פורסם כחלק מפרויקט "פרסומי ניסא", שבו גולשי הידברות מספרים על ניסים שאירעו להם. גם אתם חוויתם נס ששווה לשתף? שלחו אלינו טור למייל beroshmila@gmail.com

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים? לפניות ודיווחים: טל' 073-2221333 או 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il