האם מותר לאכול "חלת דבש"?

א. הוֹמֵיאוֹפַּתְיָה זוֹהִי שִׁיטַת רְפוּאָה תַּחְלִיפִית שֶׁנּוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1810 עַל יְדֵי הָרוֹפֵא הַגֶּרְמָנִי סָמּוּאֵל הֵאנְמָן, כַּאֲשֶׁר חָמְרֵי הַגֶּלֶם מְעֻבָּדִים, בֵּין הַשְּׁאָר, עַל יְדֵי שְׁרִיָתָּם בְּאַלְכּוֹהוֹל וּמוֹהֲלִים אוֹתָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר כִּמְעַט כְּלוּם מֵחָמְרֵי הַיְּסוֹד. יֵשׁ מֵהַפּוֹסְקִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁרְפוּאָה זוֹ הֶבֶל וַעֲלוּלָה לְהָבִיא לְהִתְכַּחֲשׁוּת לְסֵדֶר הַבְּרִיאָה, וְלָכֵן, אָסְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְפוּאָה זוֹ. אוּלָם בְּשׁוּ"ת "מִנְחַת יִצְחָק" ו"שֵׁבֶט הַלֵּוִי" הִכְרִיעוּ שֶׁאִם מִתְבָּרֵר עַל פִּי הַנִּסָּיוֹן שֶׁרְפוּאָה זוֹ מוֹעִילָה - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה. אֶלָּא, שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד עַל עִנְיְנֵי הַכַּשְׁרוּת.

ב. הַבְּעָיוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת בְּעִקָּר הִיא בְּכַשְׁרוּת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְכֵן בְּכֹּהָל שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים מְיֻצָּר מִיָּיִן, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁיַּיִן שֶׁל גּוֹיִים אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. לְמַּסְקָנָה: אִם יָדוּעַ שֶׁעֵרְבוּ בַּתְּרוּפָה יַיִן הַמְיֻצָּר בְּחוּ"ל - אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְרוּפָה זוֹ, וְאִם לֹא יָדוּעַ - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְרוּפָה זוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה.

ג. דְבַשׁ דְּבוֹרִים - אֲפִילוּ שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶן שֶׁל הַדְּבוֹרוֹת הוּא מֻתָּר בָּאֲכִילָה. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִגּוּף הַדְּבוֹרָה, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהִיא מוֹצֶצֶת אֶת הַצּוּף מֵהַפְּרָחִים, הוּא עוֹבֵר דֶּרֶךְ וֵשֶׁט צַר לַזֶּפֶק. בֵּין הַזֶּפֶק לַקֵּבָה שֶׁל הַדְּבוֹרָה יֵשׁ שַׁסְתּוֹם שֶּׁמּוֹנֵעַ מֵהַצּוּף לָרֶדֶת לַקֵּיבָה, וּבֵינְתַיִם אִינְזִימִים שֶׁבְּרֹק הַדְּבוֹרָה הוֹפְכִים אֶת הַצּוּף לִדְבַשׁ, וְהִיא פּוֹלֶטֶת אוֹתוֹ לַאֲגִירָה בְּחַלַּת הַדְּבָשׁ.

ד. חַלַּת הַדְּבָשׁ - עַל אַף שֶׁהִיא מֵיוּצֶרֶת עַל יְדֵי שְׁמוֹנָה בַּלּוּטוֹת שֶׁבְּבֶטֶן הַדְּבוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם הִיא מֻתֶּרֶת בָּאֲכִילָה מֵאַחַר וְהִיא כְּמוֹ עָפָר אוֹ סִיד יָבֵשׁ.

ה. לְעֻמַּת הַדְּבָשׁ הַמֻּתָּר לְגַמְרֵי בָּאֲכִילָה, יֵשׁ נוֹזֵל מַר הַמֻּפְרָשׁ מִבַּלּוּטָה שֶׁבְּרֹאשׁ הַדְּבוֹרָה וְהוּא נִקְרָא "מָזוֹן מַלְכּוֹת" כִּי הוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּמָזוֹן לַרִימוֹת הַמִּתְעַתְדוֹת לִהְיוֹת מַלְכּוֹת. וְאַף שֶׁנֶּחְשָׁב לְמָזוֹן בְּרִיאוּת בָּעַל עֵרֶךְ רַב - אֵין לְאוֹכְלוֹ אֶלָּא כְּשֶׁצִּוָּה עַל כָּךְ רוֹפֵא לִרְפוּאַת הַגּוּף, וּבִתְנַאי שֶׁהוּא מְדֻלָּל בִּדְבָשׁ רָגִיל.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', יב')

"לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ, אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ"

פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא: שֶׁהַ"לֵּץ" לֹא אוֹהֵב שֶׁמְּעִירִים לוֹ, וְלָכֵן הוּא מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא הוֹלֵךְ לְיַד אֲנָשִׁים חֲכָמִים... כְּשֶׁעוֹקֵץ אוֹתְךָ יַתּוּשׁ יֵשׁ לְךָ שְׁתֵּי בְּרֵרוֹת: אוֹ לְגָרֵד בְּכָל הַכֹּחַ וְאָז כָּל הָעוֹר נִהְיָה אָדוֹם וְכוֹאֵב, אוֹ לִנְשֹׁךְ אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְלִסְפֹּר לְאַט עַד עֶשֶׂר וְאָז הַגֵּרוּי עוֹבֵר וְנִשְׁאֶרֶת רַק נְקוּדָה אֲדוּמָה קְטַנָּה... כָּךְ זֶה גַּם בְּנוֹגֵעַ לַ"עֲקִיצָה" שֶׁל בֶּן אָדָם.. לֹא פַּעַם מִישֶׁהוּ "יוֹצֵא" עָלֶיךָ וְ"יוֹרֶה" עָלֶיךָ "חֵץ"! "תַּגִּיד, אֵין לְךָ עֵינַיִם?? אַתָּה לֹא רוֹאֶה לְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ??.." אוֹ "אַתָּה בֶּאֱמֶת כָּזֶה אוֹ רַק עוֹשֶׂה אֶת עַצְמְךָ??" וְאַתָּה מַרְגִּישׁ דְּקִירָה בַּלֵּב! וְעַכְשָׁיו יֵשׁ לְךָ שְׁתֵּי בְּרֵרוֹת: אוֹ לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים וְלָצֵאת לַקְּרָב, אוֹ לִנְשֹׁךְ אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְלִסְפֹּר בַּלֵּב עַד מֵאָה.. אוֹ אֶלֶף... אָמַר פַּעַם הֶחָפֵץ חַיִּים: אִם הָאָדָם הָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה רֶוַּח רוּחָנִי הוּא מְקַבֵּל כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ "יוֹצֵא" עָלָיו וְהוּא שׁוֹתֵק - הָיָה מְשַׁלֵּם כֶּסֶף כְּדֵי לְסַדֵּר לְעַצְמוֹ בִּזְיוֹנוֹת.. הַבְּעָיָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר מוּכָנִים לְזֶה - זֶה לֹא כָּל כָּךְ כּוֹאֵב.. קָרְאוּ לוֹ רַבִּי יוֹסֵף, הוּא הָיָה רַב גָּדוֹל שֶׁלִּמֵּד בְּבֵיתוֹ תַּלְמִידִים בְּכָל בֹּקֶר. אֶלָּא שֶׁדָּבָר מוּזָר הִתְרַחֵשׁ שָׁם, אִשְׁתּוֹ הָיְתָה נִכְנֶסֶת כָּל יוֹם בְּשָׁעָה קְבוּעָה לַחֲדַר הַלִּמּוּד וּמוּל כָּל תַּלְמִידָיו הָיְתָה צוֹעֶקֶת: "יוֹסֵף, יוֹסֵף, רַק אֲנִי יוֹדַעַת אֵיזֶה צָבוּעַ אַתָּה! אֵיזֶה רַמַּאי אַתָּה! מַרְאֶה פָּנִים שֶׁל צַדִּיק אֲבָל אֵין רָשָׁע מִמְּךָ..", הַתַּלְמִידִים הָיוּ כּוֹבְשִׁים פְּנֵיהֶם בָּרִצְפָּה עַד שֶׁתְּסַיֵּם.. וְכָךְ הָיָה כָּל הַשָּׁנִים עַד שֶׁרַבִּי יוֹסֵף חָלָה וְגָסַס. לְיַד מִטָּתוֹ עָמְדוּ כָּל תַּלְמִידָיו וְקָרְאוּ תְּהִלִּים וּלְפֶתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וּלְתוֹךְ הַחֶדֶר נִכְנְסָה אִשְׁתּוֹ.. הַתַּלְמִידִים נִלְחֲצוּ, הִיא הִתְקָרְבָה אֵלָיו וְאָמְרָה כָּךְ: "בַּעֲלִי הַיָּקָר, רַק אַתָּה וַאֲנִי יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל.." "שֶׁבְּלֵיל הַחוּפָּה אַתָּה הִצַּבְתָּ לִי תְּנַאי שֶׁאִם בִּרְצוֹנִי לְהִנָּשֵׂא לְךָ אֶתְחַיֵּב לָבוֹא כָּל יוֹם וּלְבַזּוֹת אוֹתְךָ מוּל תַּלְמִידֶיךָ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגָּאֶה לְעוֹלָם. וְכָל מָה שֶׁעָשִׂיתִי הָיָה לְפִי בַּקָּשָׁתְךָ.." וְהַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ שָׁם הֵעִידוּ שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי שֶׁדִּבְּרָה נִשְׁמַת הָרַב פָּרְחָה מִמֶּנּוּ, וּבְכָל זֹאת כְּשֶׁסִּיְּמָה הוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם שֶׁהִיא דּוֹבֶרֶת אֱמֶת וְלֹא יִמָּנְעוּ מִלִּשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. יְהוּדִים יְקָרִים, אֲנַחְנוּ לֹא בְּמַדְרֵגָה כָּזוֹ לְ"אַרְגֵּן" לְעַצְמֵנוּ "בּוּשׁוֹת", אֲבָל אִם זֶה כְּבָר קָרָה לֹא יַזִּיק אִם נִהְיֶה צַדִּיקִים לְכַמָּה דַּקּוֹת. פָּשׁוּט נְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה!