מה הדין במאכלים שהיו תחת המיטה?

א. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יָשֵׁן בַּלַּיְלָה - נִשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְשׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ רָעָה, וְגַם תַּחַת לַמִּטָּה שֶׁהוּא יָשֵׁן עָלֶיהָ שׁוֹרָה הָרוּחַ הָרָעָה. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לָשִׂים מוּצָרֵי מַאֲכָל אוֹ שְׁתִיָּה מִתַּחַת לַמִּטּוֹת שֶׁיְּשֵׁנִים עֲלֵיהֶן. (וִיחַפְּשׂוּ מָקוֹם אַחֵר לְהַחְבִּיא אֶת הָאֲבַטִּחִים בַּקַּיִץ אוֹ אֶת הַמַּמְתַּקִּים שֶׁל מִשְׁלוֹחֵי הַמָּנוֹת לִפְנֵי פּוּרִים...)

ב. בְּדִיעֲבַד, אִם כְּבָר שָׂמוּ מוּצָרֵי אֹכֶל תַּחַת הַמִּטָּה וְיָשְׁנוּ עָלֶיהָ שְׁנַת קֶבַע בַּלַּיְלָה (לְפָחוֹת חֲצִי שָׁעָה) - יֵשׁ שֶׁאוֹסְרִים לְאוֹכְלָם וְלִשְׁתּוֹתָם אֲפִילוּ אִם הָיוּ עֲטוּפִים וּמֻנָּחִים בַּקֻּפְסָא. אוּלָם, הַסְכָּמַת הַפּוֹסְקִים, שֶׁבְּדִיעֲבַד וּבִפְרָט אִם יֵשׁ הֶפְסֵד כַּסְפִּי לְזוֹרְקָם - מֻתָּר לְאוֹכְלָם, וְאִם יֵשׁ מוּצָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהָדִיחָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמַיִם - יֵשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

ג. אֹכֶל שֶׁהָיָה מִתַּחַת לְמִטַּת גּוֹי - לֹא נֶאֱסָר. כִּי רַק יְהוּדִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה - כְּשֶׁהִיא מִסְתַּלֶּקֶת בַּלַּיְלָה - שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה גְדוֹלָה, אֲבָל הַגּוֹיִים שֶׁאֵין לָהֶם נְשָׁמָה כָזוֹ, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין אִם הֵם עֵרִים אוֹ יְשֵׁנִים!

ד. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּתַּחַת לְמִטַּת תִּינוֹק מֻתָּר לְהַנִּיחַ אוֹכָלִים, מֵאַחַר שֶׁמֵהַתּוֹרָה הוּא פָטוּר מֵהַמִּצְווֹת, מִמֵּילָא הוּא לֹא עָשָׂה עֲבֵרוֹת וְלֹא שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, אוּלָם, יֵשׁ מִי שֶׁמַּחְמִיר בָּזֶה. וּבְכָל מִקְרֶה, מֻתָּר לָשִׂים אֹכֶל בְּתָא שֶׁל עֶגְלַת יְלָדִים אֲפִילוּ שֶׁמֵּעָלֶיהָ יָשֵׁן הַתִּינוֹק.

ה. מִי שֶׁיָּשַׁן בַּלַּיְלָה וְהָיָה בְכִיסוֹ דְּבַר מַאֲכָל כְּגוֹן: סֻכָּרְיָה וְכַדּוֹמֶה - מֻתָּר לְאוֹכְלָם וְאֵין בְּכָךְ שׁוּם חֲשָׁשׁ.

ו. כָּל הָאִסּוּר הוּא רַק בִּשְׁנַת לַיְלָה אוּלָם בִּשְׁנַת יוֹם - לֹא נֶאֱסָר.

ז. מֵעִקַּר הַדִּין יֵשׁ מָקוֹם לְהָקֵל לְאַחְסֵן בְּתָא הַמִּטְעָן שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס אוֹ הַמָּטוֹס דִּבְרֵי מַאֲכָל, עַל אַף שֶׁהַנּוֹסְעִים יְשֵׁנִים מִלְּמַעְלָה. אוּלָם, אִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת, כְּדַאי וְרָצוּי לְהַעֲלוֹת אֶת דִּבְרֵי הַמַּאֲכָל לְתָא הַנּוֹסְעִים.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', טו')

"כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" (ב')

הַהֶסְבֵּר הַשֵּׁנִי שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא: רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים - זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד - זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה. וְעַכְשָׁיו, לִנְשֹׁם עָמוֹק..

כָּל אֶחָד שֶׁהִתְחַתֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַ"חֹפֶשׁ" נִגְמַר, הוּא כְּבָר לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה מָתַי שֶׁהוּא רוֹצֶה - יֵשׁ לוֹ מְחֻיָּבוּיוֹת, יֵשׁ מִישֶׁהִי שֶׁצְּמוּדָה אֵלָיו כָּל הַזְּמַן.. וְלָכֵן, אִם הָאִשָּׁה שֶׁצְּמוּדָה אֵלָיו הִיא רָעָה חָלִילָה, אָז הוּא סוֹבֵל כָּל הַזְּמַן!! [כְּמוֹ שֶׁפַּעַם שָׁאַלְתִּי אֶחָד שֶׁהִתְחַתֵּן "מָה נִשְׁמַע בַּבַּיִת?" וְהוּא עָנָה לִי: "הַפִּיצוּצִיָּה פְּתוּחָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ..."] וְאִם הָאִשָּׁה הִיא טוֹבָה, הֲרֵי שֶׁעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת טוֹב לוֹ..

וְהַשְּׁאֵלָה הִיא: מִי זוֹ אִשָּׁה רָעָה? וּבְכֵן, אַל תִּטְרְחוּ לַחֲשֹׁב - הַגְּמָרָא עָשְׂתָה זֹאת בִּשְׁבִילְכֶם. הֵיכָן? בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דַּף סג'): הַגְּמָרָא שׁוֹאֶלֶת בְּפֵרוּשׁ: הֵיכִי דָּמִי אִשָּׁה רָעָה? תַּרְגּוּם: מִי הִיא אִשָּׁה רָעָה?, הֶסְבֵּר רִאשׁוֹן: אָמַר אַבַּיֵּי: מְקַשְׁטָא לֵיהּ תָכַא וּמְקַשְׁטָא לֵיהּ פּוּמָא. תַּרְגּוּם: עוֹרֶכֶת לוֹ שֻׁלְחָן לֶאֱכוֹל, אֲבָל עַד שֶׁהוּא יוֹשֵׁב הִיא לֹא מַפְסִיקָה לְקַלֵּל וּלְגַדֵּף אוֹתוֹ.. הֶסְבֵּר שֵׁנִי: רָבָא אָמַר: מְקַשְׁטָא לֵיהּ תָכַא וּמֵהַדְרָא לֵיהּ גַּבָּא, תַּרְגּוּם: עוֹרֶכֶת לוֹ שֻׁלְחָן לֶאֱכוֹל אֲבָל מְסוֹבֶבֶת אֶת הַגַּב וְלֹא יוֹשֶׁבֶת אִתּוֹ לָאֲרוּחָה (כְּדַאי לָשִׂים לֵב, שֶׁהַגְּמָרָא לֹא הֶעֶלְתָה עַל דַּעֲתָהּ לְהַזְכִּיר אִשָּׁה שֶׁבִּכְלָל לֹא מְכִינָה לְבַעֲלָהּ לֶאֱכוֹל...)

וְאִשָּׁה שֶׁשּׁוֹאֶלֶת עַכְשָׁיו, "רֶגַע, וּמָה אִתּוֹ?? הוּא יַעֲשֶׂה מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה וַאֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְשָׁרֵת אוֹתוֹ?" אָז שֶׁתֵּדַע שֶׁהִיא הִפִּילָה אֶת עַצְמָה בַּפַּח! לָמָּה? כִּי הִיא מוֹדָה שֶׁהִיא לֹא בְּסֵדֶר, רַק שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת שֶׁזֶּה מֻצְדָּק... אָז, נָשִׁים יְקָרוֹת, כַּמּוּבָן שֶׁהַבַּעַל גַּם צָרִיךְ הַדְרָכָה אֵיךְ לְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ, אֲבָל זֶה לֹא קָשׁוּר לָעִנְיָן. אַתְּ, תִּהְיִי אִשָּׁה טוֹבָה כִּי זוֹ חוֹבָתֵךְ, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן - זְכוּתֵךְ.