הצינור שסייע למפלת הנאצים, והקשר להתמודדות יוסף הצדיק

מורה: "דני, אפשר לשאול אותך שאלה?"

דני: "כן, אבל רק אחת".

המורה: "איפה נמצאת אוסטרליה?"

דני: "שם".

המורה: "איפה זה שם?"

דני: "המורה, זו כבר שאלה שנייה...".

* * *

"יוסף מחייב את הרשעים", חותמת הגמרא ביומא (לה:). הקביעה הנחרצת הזו באה לאחר תיאור מפורט של ניסיונות אשת פוטיפר לשדל את יוסף לחטוא. יוסף מסרב ומסרב, לא מוכן אפילו לשמוע. אבל באחד הימים היא מעמידה אותו במלחציים שמהם קשה עד בלתי אפשרי להיחלץ.

חז"ל (סוטה לו:) מלמדים שאילולא שנראתה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, יעקב, בחלון, יוסף לא היה עומד בניסיון חלילה וחס.

מקשה הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, בספרו "פרי הארץ": כיצד ניתן לחייב את הרשעים לעתיד לבוא, מכוחו של יוסף שעמד בניסיון? הן ליוסף נתגלה דיוקנו של אביו והציל אותו, לרשעים הללו - לא נגלה דיוקנו של יעקב או של צדיק אחר ומנע מהם לחטוא. הכיצד יש להשוות אותם זה לזה?

* * *

בסופה של מלחמת העולם השנייה, הגיעו הנאצים ימ"ש עד לאל-עלמיין שבגבול מצרים. ברשעותם הכריזו שהכותל המערבי, שמפורסם בעולם הכללי בתואר שרק יהודי יכול להבינו אל-נכון - כותל הדמעות - הולך להיות כותל דמעות אמיתי, רח"ל...

היהודים בארץ הקודש היו בפחד נורא, צדיקי עליון ערכו כידוע תפילות ותחנונים להצלת שארית פליטת ישראל. ואז הכל נגמר... הנאצים נסוגו לאחור, צבאו של רומל ימ"ש ספג אבדות קשות וחזר מוכה וחבול לארץ מוצאו כשחלק מהחיילים נעלם לצמיתות בזהות בדויה כדי להתחמק מעונש.

אף אחד לא ידע מה הסוד. מהי הסיבה שהצליחה להביס את הצבא שהצליח, בכח הזרוע ושיטות לחימה פסיכולוגיות, להשחית בעולם כולו.

לאחר שנים מספר גילה קצין אנגלי את הסוד, וכה סיפר: לצורך אספקת מי שתייה סדירים לחיילי הצבא הבריטי המלכותי, הונח צינור מים ארוך מתוך מצרים לאזור הקרבות. על מנת להוביל מי שתייה נקיים לחיילים הרבים.

בשלבי ההפעלה הראשוניים של הצינור, הצליח הצבא הנאצי להניח את ידו על קטע מסוים בצינור, וכחלק מהמאמץ המלחמתי לטובתם וחבלה באספקה לצבא האנגלי, הם הרוויחו בפעולה אחת שתי מטרות: שברו קטע בצינור והעבירו את המים אליהם.

במדבר היה הצמא גדול מאוד והחיילים הגרמנים שנהנו מהאספקה שבאה על גבם של האנגלים, שתו כמויות אדירות ללא חשבון. מה שהם לא לקחו בחשבון היה פרט קטן וחשוב: המים שעברו בצינור בימים הראשונים נועדו לבדיקה בלבד, והכילו תערובת מי-ים ומים שאינם ראויים לשתייה.

שעות ספורות הספיקו לאנגלים לגלות שהצבא הגרמני "מתפתל על קיבתו", סובל ממחלות ים וזיהומים, וזו הייתה תחילת הנסיגה של הגרמנים עד למיגורם.

מבאר הרה"ק רבי מנדלי מוויטבסק כוונת דברי חז"ל בעומק: "דמות דיוקנו של אביו" נתגלתה ליוסף. פירוש: יוסף ראה בעיני רוחו את יעקב אביו, את צדקותו, הוא נזכר בלימוד התורה שלמדו יחד, ביראת השמים שהחדיר לו אבא. זהו הכח שעמד לרשותו של יוסף ומנע אותו מלחטוא חלילה וחס.

וכיצד זה קשור לרשעים, כן, אותם אלו שיוסף מחייבם לעתיד לבוא?

בספר "פרי הארץ" מבאר זאת בדרך קבלה עמוקה, אולם אנו ננסה להבין כערכנו את היסוד: בשעת הפיתוי של היצר, הרשע אינו מסוגל לעמוד בניסיון, זה גדול עליו. אבל לא על זה תובעים אותו בשמים. התביעה עליו היא אחרת: למה הגדרת את עצמך כ'רשע'? למה לפני כן לא הזרמת בצינור האישי של נשמתך: תורה, תפילה, יראת שמים?!

אילו היית דואג למלא את מצברי הנשמה שלך בתוכן טוב, מי שתייה מתוקים היו עוברים תדיר בצינור שלך, בשעת הניסיון הייתה נגלית לך 'דמות דיוקן' רוחנית שהייתה מסייעת לך לעמוד בו.

* * *

בימי החנוכה נודה לקב"ה: "ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם", נזכור רק שהחשמונאים לא זכו לסיוע האלוקי הזה בעת צרה יש מאין, קודם לכן הם מסרו נפש תקופות ארוכות בלא שידעו מה ילד יום.

אנשים רבים חולמים בקול: 'לו הייתי צדיק' על משקל הפרפראזה של 'לו הייתי רוטשילד'. אלא שלא נהיים צדיקים מאליו, עובדים בשביל זה כל העת. העבודה הזו חייבת להיות ללא הרף כל זמן שאין ניסיון, כי בעת הניסיון יש לנו אופציה רק 'לשאלה אחת', התשובה עליה תהיה תלויה בצורת ההתנהגות היומיומית שלנו.