הלכות חנוכה: מה מותר לעשות בחנוכה, ומה אסור?

למה נקבע חג החנוכה? האם מותר לצום בחנוכה? והאם צריך לעשות סעודה? ההלכות לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הידברות
פורסם כ"ה כסלו התשע"ז 25.12.16 09:12

(צילום: shutterstock)

אא

פייסבוק הדפסה ווטסאפ

חג החנוכה נקבע בתקופת בית שני, כשמלכות יוון שלטה על ישראל, וגזרה גזירות על קיום מצוות, על לימוד תורה, על קידוש החודש ועל ברית מילה. היוונים פרצו אל בית המקדש וטמאו אותו. כאשר הצליחו החשמונאים, בעזרת ה', לגבור על אויביהם, נכנסו חזרה לבית הקדש ומצאו בו רק פך אחד של שמן זית זך שנותר חתום, אך הספיק בכמות ליום אחד בלבד. וה' עשה נס, שהשמן בפך הספיק ל-8 ימים, עד שכתשו זיתים והכינו שמן חדש. לכן נקבעו ימי החנוכה לימי שמחה, הלל והודאה לה'. ומדליקים נרות בכל 8 ימי החנוכה, לפרסום הנס של הנרות שדלקו בבית המקדש.
נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים. אך בשאר שעות היום מותר לעשות מלאכה כרגיל ואין לשבות ממנה. יש אומרים שכדאי שנשים תימנענה מעבודות שיש בן טרחה מרובה, לפחות ביום הראשון של חנוכה וביומו האחרון. אנשים אינם נמנעים ממלאכה כלל. ומדוע דווקא הנשים? משום שנעשה הנס על ידי אישה, יהודית, שהרגה את אליפורנוס.
8 ימי החנוכה הם ימי שמחה והלל. לכן אם יש ח"ו לוויה בימות החנוכה, לא מספידים בה את המת. כמו כן, אסור לצום בימי החנוכה.
בימות החנוכה לא עולים לבית הקברות – גם כאשר יום השנה לפטירה חל בחנוכה, וכמו כן אם חל יום השבעה או יום השלושים. לכן יש לעלות לבית הקברות לפני החנוכה או אחריו. ונכון יותר להקדים את העלייה לפני החנוכה.
יש נוהגים שמותר לעלות לקברי צדיקים בחנוכה (וגם בחול המועד). ומי שמקל בזה – יש לו על מי לסמוך.
יש נוהגים שאבלים על הוריהם אינם אומרים קדיש בחנוכה. אך זהו מנהג טעות, ויש לבטלו, ולומר קדיש כרגיל.
אונן (מי שקרובו נפטר ועדיין לא היתה הקבורה) – פטור מהדלקת נר חנוכה. אם הוא נשוי, אשתו תדליק במקומו. אם אינו נשוי, ידליק מישהו אחר עבורו, בלא ברכה.
דיני אבלות שבעה נוהגים בחנוכה כרגיל. קורעים בגד על פטירת קרובים, וכן מגיעים לניחום אבלים בחנוכה כמו בכל ימות השנה.
ימי החנוכה נקבעו לשמחה ולהלל, אך לא למשתה ושמחה, לכן יש אומרים שריבוי סעודות בחנוכה הוא בגדר סעודות רשות. אחרים אומרים שיש בסעודות אלה מעט מצווה. ואם אומרים בסעודה זמירות ותשבחות לה' – ודאי נחשבות כסעודות מצווה. טוב לנצל את הסעודות הללו כדי לדרוש בדברי תורה ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים – ואז ודאי נחשבות הסעודות הללו לסעודות מצווה.
נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי שמן, זכר לנס פך השמן. נוהגים גם לאכול מאכלי גבינה, זכר לנס שנעשה בחלב – שיהודית השקתה את אליפורנוס בחלב כדי שיירדם.