שמירת השבת קירבה לנו את הישועה, והביאה לנו נס – תינוקת מתוקה

הסיפור שלנו החל לפני 8 שנים. היינו זוג צעיר, שמח ומאושר. עברנו את השנה הראשונה שלנו כמו כל זוג צעיר מתחיל, עם ויכוחים, אהבה, צחוק, בכי... הכל כרגיל, לכאורה, אבל רק לכאורה. היינו מאותגרי פריון.

בהתחלה לא ייחסנו לזה משמעות רבה. אבל כשעברה השנה הראשונה, התחלנו להראות קצת סימני לחץ.

הלכנו לרופאים לבדוק איפה הבעיה ומה אפשר לעזור. הרופאים לא ממש ששו לעזור בשלב כזה. אמרו לנו שעד שנתיים אין בכלל מה לדבר על טיפולים. לא היתה לנו ברירה, חיכינו...

בזמן הזה, כמובן, ניסינו כל סגולה אפשרית.

עברו שנתיים. חזרנו לרופאים, והתחלנו מסע ארוך ומפרך.

לא ידעו לומר לנו איפה הבעיה. הכל היה נראה תקין לחלוטין, גם אצלי וגם אצל בעלי. ניסו תרופות בשבילי בתור התחלה, בדיקות דם ואולטרסאונד כל שבוע. כשראו שזה לא עוזר, עברו לתרופות לבעל. לא עזר. עברנו לשלב מתקדם יותר, הזרעות. זה תהליך מאוד לא נעים, והוא דורש המון כוחות נפש וגוף. אך כלום!!!

עברו שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים.

אחרי ארבע שנים מתישות של תקוות ואכזבות בכל חודש מחדש. בעלי עבר ניתוח קטן. אמרו שאולי זה יעזור.

אבל עוד שנה עברה... וכלום. אין מילים לתאר את האכזבה הגדולה.

החלטתי שאני לא רוצה להמשיך בטיפולים. הייתי תשושה כל כך. פשוט התפללנו לבורא עולם שירחם עלינו, ויזכה אותנו להיות אבא ואמא מאושרים.

עברו עוד 3 שנים. בשנים אלה מצאנו את עצמינו מדברים המון על אמונה וביטחון. חיזקנו האחד את השנייה בכל משבר או נפילה.

לאחר 3 שנות הפסקה הגענו למסקנה שבכל אופן, השתדלות צריך לעשות. ניגשנו שוב לרופאים.

אמרו לנו שנצטרך לעבור את כל תהליכי ההזרעות מחדש! ורק במקרה שגם אחרי 3 פעמים לא אקלט, נוכל לעבור לשלב הבא, הפריה חוץ גופית. היה לי קשה מאוד לשמוע שאצטרך לעבור שוב את כל מסכת הייסורים הזו, שלא הביאה עמה תועלת, אף על פי שלא ששתי גם להפריה חוץ גופית שהיא מורכבת עוד יותר... בכל אופן, לא הייתה ברירה, והתחלנו מהתחלה.

שוב להגיע לבדיקות דם ואולטרסאונד פעמיים או שלוש בשבוע, שוב זריקות בבטן, שוב הרבה חדירה לפרטיות ואי נעימות גדולה מאוד (וכמובן שכל אחד ברחוב שפוגש אותנו – יש לו סגולה ועצה בשבילינו... העניין הזה היה  קשה יותר מהטיפולים עצמם).

עבר חודש, עברו חודשיים, אך ההריון בושש מלהגיע.

החודש השלישי והמכריע החל. יום לפני ההזרעה השלישית והאחרונה, עלתה אלי שכנתי ואמרה לי: הרבנית קולדצקי, הבת של הרב קנייבסקי, מתארחת פה בבניין אצל אחת השכנות. היא באה לנוח, אבל הם ביקשו ממני לומר לך לבוא לקבל ברכה ממנה. אי אפשר לתאר את ההתרגשות שעברה בי. הגוף שלי רעד. הרגשתי שה' שולח לי מלאך בדיוק בזמן.

ירדתי. הרבנית קבלה אותי במאור פנים ענק, כאילו מכירה אותי שנים. שוחחנו מעט, ואז היא פנתה אלי ושאלה – מה הביא אותך אלי? ספרתי לה את כל הסיפור, ואמרתי לה: מחר יש לי הזרעה אחרונה. אם הטיפול הזה לא מצליח, נצטרך לעבור להפריית מבחנה.

הרבנית כ"כ הבינה ללבי. היא הבטיחה לי בזה הלשון: "החודש את נכנסת להריון", הטיפול יצליח. היא ביקשה ממני להכניס שבת 10 דקות מוקדם יותר, ע"מ שהברכה תחול. כמובן שהסכמנו.

למחרת הגענו להזרעה נרגשים ומצפים. הכל עבר כמו שצריך. עכשיו צריך רק לחכות... האם נזכה לשמוע את הבשורה הנפלאה??

הגיע היום של בדיקת הדם. מתח אדיר. הטלפון צמוד אלי, ואני מחכה לאחות הפוריות, שתתקשר לומר מה התוצאה.

בשעה 4:00 צלצל הטלפון, ועל הקו הייתה האחות המדהימה שלנו.

הלב שלי החסיר פעימה, ואז שמעתי אותה אומרת לי: אני מצטערת!

ההרגשה שהייתה לי בסיום השיחה לא נמחקת לי מהלב. הדמעות רותחות. הכל קורס.

איך ייתכן? הרבנית הבטיחה! היה לי קשה מאוד לקבל את זה.

כשהתאוששתי קצת מהכאב וההלם, ניסיתי להבין מה היה פה.

ואז גיליתי דבר מדהים!!! הרי הרבנית אמרה שהשבת שבה נקבל על עצמינו להדליק נרות מוקדם היא זו שתממש את הברכה.

והרי ההזרעה הייתה ביום חמישי! לא הספקתי בכלל לשמור שבת מוקדם יותר לפני ההזרעה!

שאלתי את בעלי – "מה עושים עכשיו? הרי אנחנו אמורים להתחיל תהליך חדש של הפריה חוץ גופית, וזהו תהליך ארוך ולא פשוט בכלל...".

הגענו לרופאה שלנו שוב, כדי לראות מה הלאה, ולהפתעתנו היא אומרת לי: "אני רוצה לנסות עוד הזרעה אחת". ראיתי את זה כסימן משמיים, וכמובן שהסכמתי מיד.

ההזרעה הרביעית הייתה קשה מאד, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.

והנה הגיע שוב הרגע הגדול.

היה זה מוצאי ר"ה. כבר לא יכולתי לחכות ליום שלמחרת, והחלטתי לעשות בדיקה ביתית לפני בדיקת הדם.

לא האמנו למראה עינינו. היו שם 2 פסים!!!

עברנו תשעה חודשים מקסימים.

הודו לה' כי טוב, בשעה טובה ומוצלחת, לאחר 7 שנים של ניסיונות + 9 חודשים, נולדה לנו ילדה מדהימה!!!

כמובן שהתקשרנו מיד להודיע לרבנית (שחיכתה לטלפון הזה).

זכות השבת הקדושה קירבה לנו את הישועה!

הסיפור פורסם כחלק מפרויקט "פרסומי ניסא", שבו גולשי הידברות מספרים על ניסים שאירעו להם. גם אתם חוויתם נס ששווה לשתף? שלחו אלינו טור למייל support@htv.co.il