הנס של האדמו"ר מקאליב: בגיל 94 התאושש וקם ממיטת חוליו

שבעים שנה אחרי שהאדמו"ר מקאליב שרד את השואה האיומה והקים בארץ ישראל אימפריה של ממש, הגיע הרגע בו הוא נדרש לצאת למלחמה נוספת.

הכל התחיל לפני כשמונה חודשים, כאשר הרבי התכוון לצאת לניחום אבלים. הוא קם מכיסאו, אך נפל ומעד, ולא הצליח להתרומם. כוחות הצלה שהוזעקו למקום פינו אותו לבית החולים, ושם הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ והכרתו הייתה מעורפלת. מעריציו הרבים הבקיעו שערי שמיים, אך הרופאים היו פסימיים. אחרי הכל, מדובר באדם שנמצא כבר בעשור העשירי לחייו.

על הימים הקשים האלו סיפר הרבי לעיתונאי אריה ארליך מ'עיתון משפחה', בראיון מיוחד שפורסם השבוע: "התחלתי להיחלש אט-אט, הרגשתי שאין לי כוחות מערכות הגוף שלי הלכו ונחלשו. נכנסתי לבדיקות שארכו כמה ימים, אשר עלו לי בייסורים קשים ומרים. הרופאים אסרו עליי לאכול ולשתות ונגרמה לי חולשה יתרה. כך שכבתי במיטתי שבועות רבים, חסר אונים לחלוטין, איני יודע מה ילד יום".

אלא שבאחד הלילות התחוללה התפנית. "שכבתי על מיטתי", סיפר הרבי, "ולנגד עיניי העצומות ראיתי שמאיר הפסוק: 'כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכך'. באותו רגע הבנתי שלא אפסה תקווה ושהקב"ה מייעד לי עוד שנים לחזק את כלל ישראל. הבנתי שכמו שהקב"ה הציל אותי מהמשרפות באושוויץ, כך הוא יציל אותי גם עכשיו".

בראיון גם הרחיב הרבי וסיפר על נס ההצלה בימי השואה, שהיה מנת חלקו כאשר ניצל מהמשרפות. "ברגע האחרון הבטחתי להקב"ה  שאם יותיר אותי בחיים אגרום לרבבות לומר שמע ישראל. וכך אכן עשיתי, אחרי שהסתיימה המלחמה הקמתי שיעורים בכל מקום והעמדנו מאות מגידי שיעורים".

כשנשאל הרב מניין הכוחות, הוא השיב את התשובה המופלאה: "השולחן ערוך נפתח בפסוק מספר תהילים: 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'. הבעל שם טוב מפרש את הפסוק כך: 'אפילו כשאני מרגיש שה' לנגדי חס ושלום, שיש ייסורים וחוליים וקשיים, גם אז, במיוחד אז, צריך להאמין שיש בורא לעולם. כי כאשר יהודי חי בידיעה שה' נמצא אתו כל העת, גם בזמנים של קושי וצרה, אזי הוא שורד את כל מאבקי החיים בקלות ובמתיקות. זה גם ההסבר לאמונה שהייתה לנו בבורא עולם באושוויץ, כאשר דווקא שם קיימנו בכל רגע: 'ובכל זאת שמך לא שכחנו'".

גם כעת לאחר שזכה הרב והתאושש, הוא ציין: "כל רגע שאני חי זהו נס גלוי. אומנם אין לי כוח כמו בעבר, אבל אני בטוח ומאמין שכל עוד יש לאדם כוח, כל עוד נשמת חיים באפו, מוטל עליו לפעול ולחזק אחרים. כי התפקיד שמוטל על האדם אינו מסתיים בשום גיל".