דודו כהן
פרשת חיים יבין: מה עדיף, להטריד או להיות יהודי מאמין ובעל גבולות?
"אנחנו לא העם הנבחר", הכריז חיים יבין בראיון השערורייתי שנערך עמו לאחרונה, והסביר שבחלק מהדתיים יש מידה של פרימיטיביות. הפרשה, שהתפוצצה השבוע בקול תרועת רמה, מוכיחה מי הפרימיטיב האמיתי, ומיהו מדיר הנשים האמיתי
- דודו כהן
- פורסם כ"ו כסלו התשע"ז
חיים יבין. פני הנאורות
בעיני עצמו, חיים יבין הוא אדם תרבותי מאוד. נאור במיוחד. לא סתם הרשה לעצמו ללגלג על דתיים בראיון שנערך איתו ב"ידיעות אחרונות" בשישי האחרון, להציג אותם כפרימיטיבים נבערים, שבטוחים שאם יטעמו מלחם שבירך עליו רב – ייוושעו מכל תחלואיהם. כאילו זו מהות היהדות, או לפחות אחד מי"ג עיקרים. "הפרימיטיביות הזו מגעילה אותי", אמר יבין. אבל באותה נשימה, או כמה נשימות לאחר מכן, הראה מה כן נאור ולא-פרימיטיבי מבחינתו, ושחרר כמה תובנות מדהימות ומצמררות אודות היחס שבו הוא תופס הטרדת והחפצת נשים. לא נחזור כאן על הדברים הלא-יאומנים שאמר, אבל בואו נגיד כך – לא הייתי רוצה שהבת שלי (או הבת שלכם) תעבוד בסביבתו או בסביבת אנשים בעלי תפיסות דומות, שעל ראשם רובץ כרגע ענן כבד של חשדות.
"אנחנו לא העם הנבחר", הכריז יבין בראיון ההוא. "הדתיים בירושלים הפריעו לי - חלקם - כי יש בהם מידה של פרימיטיביות. האמונות התפלות. חוסר ההשכלה. עשיתי סרט באור יהודה ואמרתי לש"סניקים, 'מה נתן לכם הרב?'. אחד אמר, 'אני חולה לב, הרב אמר לי לאכול לחם והבראתי'. איך אתם מסביר את השישה מיליון? עונה לי, 'חטאו'! הפרימיטיביות הזאת מגעילה אותי".
אכן, היהדות במהותה. בכמה עשרות מילים, הציג "מר טלוויזיה" בורות מעליבה כלפי היהדות, ותוך כדי גם צייר אותה באופן מוטה ומגמתי ביותר.
נו טוב, מותר לו. הוא עיתונאי.
* * *
לא נראה שכולם שמו לב לדיסוננס הזה, אבל לפחות בעיניי – מדובר בחטא ובעונשו. יבין, באופן יהיר ומתנשא, ביטל את היהדות ואת המאמינים בהינף יד. כאילו כל התרבות היהודית, ההלכה היהודית, הסייגים היהודיים – כל אלה לא שייכים אליו כלל. אבל בו זמנית, הראה עד כמה דווקא הוא, עם תפיסותיו המקוממות לגבי נשים, אמור להיעזר בתורה כמורת-דרך. אם היה לומד מעט יהדות, ולא רואה בה דת של לחמים קדושים או פרימיטיביים נבערים, כנראה שהיה מבין באמת איך עליו לנהוג עם נשים, לכבד נשים, ובעיקר להבין שכל הסייגים שמורה ההלכה בין גברים לנשים, הם הכרח המציאות. אבל כשמזלזלים ומציירים את היהדות כולה כדת של פרימיטיבים-אוכלי-לחם-קדוש, התוצאה בהתאם.
יבין הוא מסוג האנשים שיתקוממו על מה שבציבור הלא-דתי מכנים "הדרת נשים", למרות שמדובר בכללי צניעות בסיסיים לפי ההלכה. תראו איזה פרדוקס מביך: במקרים של הימנעות משירת נשים בהופעות, למשל, הוא עשוי להצטייר כלוחם הצדק למען הנשים המדוכאות והמופלות כביכול. אבל הנה, וילון האמת הוסט לרגע, וברגע של חוסר תשומת לב במהלך הראיון, או שמא זחיחות שהתפלקה ממנו לכמה רגעים – אנו יודעים מה דעתו האמיתית על נשים ועל האפשרות של גברים לגעת בנשים זרות ללא הסכמתן. כמה עלוב. כמה פרימיטיבי. אפילו יותר מאוכלי הלחם הקדוש.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>