הטור הגרפולוגי של תמר פינקלשטיין: איך מזהים משברים אצל בני נוער?

גיל ההתבגרות הוא גיל שבו מתחוללים שינויים אצל המתבגר בתחום הקוגניטיבי, הגופני, הרגשי והחברתי. בשלב זה של החיים, כשהזהות מתגבשת, ישנם לעתים שינויים קיצוניים במצב הרוח, כחלק מהתהליך הטבעי.

עם זאת, ישנם אירועי חיים שבני נוער עלולים לפתח כלפיהם תגובה משברית. מקרים אלו עלולים להוות גורמי סיכון המזרזים התפתחות סימפטומים של דיכאון ומחשבות אובדניות. אירועים קשים עבור מתבגרים הם מקרים כמו גירושין במשפחה, תחושת כישלון, הסתבכות בבית הספר, התעללות חברתית או חווית דחייה, עלייה במשקל ועוד.

מתבגרים שמתפתח אצלם משבר כתוצאה מאירועים אלו ודומיהם, מתמודדים עם סבל נפשי עצום, ולא תמיד פותחים את סגור לבם, כנאמר "דאגה בלב איש-ישיחנה" (חז"ל), כך שאינם פונים לעזרה. רבים מהם מסתירים או מפנימים חוויות לא פשוטות שהם עוברים מבית או מחוץ, וחווים בדידות רגשית. עובדה זו דורשת מידה רבה של ערנות מצד הורים ומחנכים, כדי לזהות את הקושי, ולהעניק למתבגר תמיכה ועזרה מתאימה. נשאלת השאלה, אם כן, מהי הדרך שבה נוכל, כהורים או כמחנכים, לזהות את סימני המצוקה, מבעוד מועד?

שינויים בהתנהגות

ובכן, יש פעמים שבהן ניתן להבחין בקושי באופן חיצוני, ע"י צורת התנהגות יוצאת דופן:

הסתגרות בחדר, דכדוך מתמשך, ירידה בלימודים ובתפקוד, חוסר ענין בהנאות שהיו רגילים אליהם בעבר, התפרצויות כעס וזעם, הזנחת המראה החיצוני, ירידה דרסטית במשקל, השמנה או הרזיה קיצונית ועוד.

במקרים בהם קשה לזהות כי קימת בעיה אצל המתבגר, כיון שהוא מצליח להסוות אותה, והכל נראה בסדר כלפי חוץ, הדבר אינו פשוט, והסיום עלול לעתים להיות טרגי. כמו במקרה של נער אחד בן 16, שפורסם בעבר בתקשורת ועורר הדים. היה מדובר בנער מוכשר, מקובל ואהוב בחברה, שנקלע למצוקה פנימית שהתייסר בה במשך תקופה ממושכת. הוא לא סיפר על כך לאיש,  ואף לקרובים אליו ביותר שידר "עסקים כרגיל". בסופו של דבר, הוא לא הצליח לעמוד בלחץ הנפשי ההרסני, עד שהחליט לשים קץ לחייו להפתעת כולם. החלק העצוב בסיפור הוא, שאיש לא ידע מה הוא עובר, ולא יכול היה להגיש לו עזרה שבכוחה למנוע את הפעולה הקטלנית.

כתב היד כראי הנפש

במקרה של חשש למשבר פנימי אצל מתבגר, חשוב לאתר את אופי הבעיה, שלעתים מורכבת ממכלול של מצבי התמודדות. כמו כן, חשוב לדעת מהי עוצמת המשבר, וכיצד הוא משפיע על עולמו של המתבגר.

כאן ניתן לרתום את כתב היד לטובת העניין. כידוע, הכתב הינו מראה למתחולל בנפש, ודרכו ניתן לזהות סימני טראומה, משברים, הצפה רגשית, סימני התמכרות וחלילה – נטיות אבדניות ובעיות נפש שונות.

כדי שניתן יהיה לקלוט את איתותי המצוקה בזמן ומבעוד מועד, מובאים בפניכם סימנים גרפולוגיים לזיהוי מצוקות בכתב, שמהווים תמרורי אזהרה.

סימנים לזיהוי אותות מצוקה בכתב היד:

1. תמונת כתב מבולבלת, אי סדירות.
2. מלים מסתבכות, אותיות עולות אחת על השנייה, כמו גם שורות.
3. כתב מפורק
4. אותיות שבורות
5. כתב רפוי ונגרר על הניר
6. קווי כיסוי וחיזוקי קו
7. פסים לבנים בתוך הטקסט (המורכבים מהחלקים הלא כתובים)
8. צורה כפייתית של סדר במרחב ואותיות מסוגננות (כתב שנראה ממוחשב ומושלם).

הערה חשובה: יש להתייחס לסימנים אלו אך ורק ככיוון לבירור. כדי לקבוע בוודאות כי קימת מצוקה משמעותית על פי סימני הכתב, חשוב להיעזר באבחון גרפולוגי מקצועי מעמיק, לזיהוי סוג הקושי, מורכבותו ועוצמתו, כדי לקבל הכוונה לטיפול ולסיוע המתאים לפי אופי הבעיה.

בתפילה לעזרת ה' בגידול הילדים מתוך בריאות הנפש והגוף.

תמר פינקלשטיין – גרפולוגית מוסמכת מטעם האגודה לגרפולוגיה מדעית tamarf.grapho@gmail.com