מה מלמד אותנו הסביבון? 10 נקודות למחשבה על מנהגי חג החנוכה

1. מה ניתן ללמוד מהסביבון? הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א מסביר את המסר אותו ניתן ללמוד מהמנהג לשחק בחנוכה בסביבונים: "לרמז לנו, שאין דבר נעשה כאן בעולם ללא שיכריזו עליו מלעילא – כמו שאי אפשר לאדם להחליט לאיזה צד יפול הסביבון. ואף אם יסובב את הסביבון בכל כוחו, גם לא יועיל לו דבר, ורק דבר אחד 'ירוויח', שיצטרך הסביבון להסתובב עוד סיבובים רבים, בכדי להגיע אל מקומו הנגזר עליו". הרב בידרמן מסביר את הנמשל: "אין ביד האדם לשנות אפילו כמלא נימא את מה שנגזר עליו , וכל הריבוי בהשתדלות רק יגרמו לו שיסתובב עוד סיבובים רבים עדי בואו אל המנוחה ואל הנחלה".

2. הרב בידרמן מציין דבר מה נוסף שניתן ללמוד מהסביבון: "כשם שהסביבון מסתובב למטה רק על ידי הסיבוב למעלה, כך היא הנהגת העולם, שכל מה שמסתובב כאן למטה - מסובב על ידי שוכן מעלה".

(צילום: shutterstock)

3. רעיון נוסף לומד הרב בידרמן מהסביבון: "כפי שיסובב עצמו פנימה אל הבורא יתברך שמו, כך יזכה לסובב עצמו מסבך צרותיו החוצה".

4. בספר "בני יששכר" מובאים דברים נפלאים אודות המשחק בסביבון: "ובזה תבין מנהג אבותינו תורה, אשר המנהג בימי חנוכה משחקים הנערים בחתיכת עץ מרובעת ועליו ב-ד' קצותיו חקוקין אותיות גשנ"ה בפירוד אות אחת לכל רוח. והעץ הזה מתגלגל על נקודת קוטב האמצעי, להורות שהמלכויות הללו המרומזים בתיבת גשנ"ה דהיינו, רומי, בבל, יון, מדי, שהמה מנוגדים ל-ד כוחות שבאדם: כח גופני, כח שכלי וכח נפשי, ומלכות הרביעית כולל הכל- ר"ת גשנ"ה. הנה כולם סובבים על המרכז נקודה האמצעית, הם ישראל-המאחדת הקצוות, ע"כ הקצוות סובבים על המרכז וכולם יתבטלו אל המרכז ואז יהפוך אל העמים שפה ברורה". 

אכילת סופגניות

5. הקדמונים הביאו בשם רבנו מימון ב"ר יוסף בחיבורו על התפילות, שכתב: "אין להקל בשום מנהג, ואפילו מנהג קל, ויתחייב לעשות משתה ושמחה ומאכל לפרסם הנס שעשה ה' יתברך עמנו באותם הימים, ופשט המנהג לעשות סופגנין, והוא מנהג  הקדמונים, משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו... ואותם המנהגים אין לנו לבזותם, כי הם מעיקרם נעשו ולא יבוזו במנהג האומה".

(צילום: shutterstock)

6. מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל הסביר טעם נפלא לאכילת סופגניות: "בחנוכת בית חשמונאי טיהרו את כל המקדש וחנכו מחדש את המזבח. על כן נהגו לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכת 'מעין שלוש', בה מזכירים את המילים 'ועל מזבחך', זכר לחנוכת המזבח שנערכה בימים אלו. (בברכת המזון הרי לא מזכירים מילים אלו).

נתינת צדקה ודמי חנוכה

7. ה"מגן אברהם" כותב שנהגו בישראל שהעניים מסתובבים על הפתחים ואוספים כסף לצדקה. וב"עבודת ישראל" לרה"ק מקוזניץ כתב על מנהג זה ש"מנהג ישראל תורה הוא", והסביר את העניין ש"צריך להשפיע בחנוכה למי שהוא בדרגת נער, ועל ידי הצדקה שנותנים לנערים – מתעורר למעלה צדקה וחסד להשפיע לאדם, למרות שהוא רק בבחינת "נער".

8. הגר"ח פלאג'י זצ"ל מצטט מספר "מעשה הצדקה", שנהגו לחלק מעות כסף לילדים בימי החנוכה והפורים, וכתב על כך טעמים מתורת הנסתר. וכך נהגו ברבים מבתי ישראל, שמעניקים לילדים מתנות או דמי חנוכה. כן ידועים דבריו של החת"ם סופר שמזכיר כי "ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו" - נעם ראשי תיבות: נר, עני, מזוזה, ועל ידי מתן צדקה בסמוך להדלקת הנר נזכה לנועם ה' עלינו.

לימוד תורה בהתמדה מיוחדת

9. ה"בני יששכר" כותב שבימים אלו ניצלו ישראל מן היוונים שרצו לבטל את התורה מישראל, ונחשבים ימים אלו כזמן מנתינת התורה מחדש.

10. מלחמת מלכות יוון בישראל התמקדה במלחמה נגד לימוד התורה. וכן מצאנו בנוסח "על הניסים" שאומרים בימי החנוכה: "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ומבואר – שעיקר המגמה של היוונים היתה לפגוע בתורת ישראל. לאור זאת, יש לומר – שהביטוי הנאות ביותר לציון הניצחון על היוונים הוא הריבוי בעסק התורה.
ביתר שאת, ציין זאת החת"ס שכתב שעצת היצר היא להפריענו דווקא בימי החנוכה כדי למנוע לימוד תורה. כמו כן, מובא בחת"ס שבימים אלו נמסרו סודות התורה למשה רבינו, ולכן ימי החנוכה מסוגלים יותר ללימוד התורה.