הרב יוסף זריצקי: "אני מכיר את כל המסעדות הכשרות בארץ, וגם את אלו שמציגות את עצמן ככשרות, והן אינן כאלו"

זה היה לפני כמה חודשים. הרב יוסף זריצקי קיבל פנייה מיהודי שעמד לחתן את בתו, וביקש ממנו לבדוק את הכשרות של אחד האולמות המוכרים. "כתוב על המעטפות של האולם שהוא כשר למהדרין, ובעל האולם אמר לי שהבשרים והעופות הם בכשרות הרב מחפוד, אבל אני רוצה לקבל ממך את האישור הסופי", אמר לו אותו יהודי.

הרב זריצקי שמע את התיאור, ולאחר ניסיון של 30 שנות עיסוק בתחום הכשרות נדלקה אצלו נורה אדומה, והוא החליט לבדוק את העסק מקרוב. "קבעתי פגישה עם בעל האולם", הוא מספר לנו, "הגעתי למקום והוא קיבל את פניי בשמחה והכניס אותי. ישבנו לשיחה ארוכה בה שאלתי אותו מהיכן העופות, והוא השיב לי: 'הכל בכשרות הרב מחפוד, זה בסדר גמור'. שאלתי אותו אם אפשר לראות אותם, והוא הכניס אותי למטבח, פתח את המקפיא והראה לי שני קרטונים מלאים בעופות בכשרות הרב מחפוד. אמרתי לו תודה רבה, אבל רגע לפני שיצאנו ניגשתי אל השף ושאלתי אותו: 'כמה אנשים עומדים להגיע לכאן היום?' השף השיב לי שעומדים לבוא יותר מ-1000 אנשים, שכן יש בבוקר ברית, ועוד שני אירועים בערב. תכף ומיד הבנתי ששני הקרטונים במקפיא נועדו רק כדי להטעות אותי. יצאתי מהאולם, ניגשתי לצפרדע שבחוץ וגיליתי שם עשרות קרטונים ריקים של עופות בכשרות רגילה. כך התגלתה התרמית".

"התפקיד שלי הוא לא להאמין לאנשים"

את הסיפור הקשה הזה מספר לנו הרב יוסף זריצקי בכאב רב, שכן כפי שהוא מציין – אדם מן המניין שאין לו ידע מיוחד בכשרות, באמת אינו מסוגל לזהות מקרים בעייתיים כאלו. "וזוהי בדיוק הסיבה שמאז שהתחלתי לעסוק בכשרות לפני כשלושים שנה, החלטתי ללמוד את הנושא באופן יסודי מאוד. במשך השנים עסקתי במתן כשרויות למגוון בתי עסק  – פיצריות, מסעדות, בתי מלון, אולמות, קונדיטוריות, ועוד. אין תחום בו לא עסקתי ועל הדרך גם גיליתי את כל הפרצות שקיימות בו. לאורך כל הדרך הייתי סקרן והתעניינתי מאוד במה שקורה בשטח. הפכתי לאוטודידקט, בכל פעם שנכנסתי למפעל הייתי שואל את הבעלים למה משמש כל אחד מחומרי הגלם ומהו ההבדל בין החומרים. כך למדתי והתחלתי להבין את הדברים לעומק. בהמשך, כשהייתי נכנס לעסקים כדי לתת להם כשרות, הייתי יודע להבחין תכף ומיד מתי מנסה בעל הבית לרמות אותי".

אבל למה? למה שבעל עסק שמעוניין בכשרות למהדרין ירצה לרמות?

"צריך להבין ששף במטבח הוא כמו מלך בממלכתו", מבהיר הרב זריצקי, "וכאשר אני נכנס ומחייב אותו בכשרות מהודרת, הוא נאלץ להחליף חלק מהמוצרים ולהתאים אותם לדרישות שלי. ייתכן שזה יהפוך את המאכלים לפחות טעימים. יכול גם להיות שסתם יהיה לו קשה להתרגל למשהו חדש, ויש כמובן גם את העלויות הגבוהות".

וכאשר הרב זריצקי מדבר על עלויות, הוא מציין כי בנוסף לעלות הגבוהה של הבשרים והמוצרים שבכשרות למהדרין, נאלצים בעלי עסק גם לפטר חלק מהעובדים כאשר הם עוברים לכשרות המהודרת. "באופן טבעי אין הרבה יהודים שמוכנים להיות עובדי גריל או להתעסק עם השווארמה, כי זו עבודה קשה מאוד, בשכר מינימום ובחום איום ונורא. לכן, ברוב המקומות מעסיקים בעיקר ערבים. אבל מרגע שהעסק נכנס לכשרות מהדרין, אין שום אפשרות שגוי ייגע בתבשילים, ולכן יש לשלם יותר כדי להעסיק יהודי. יש לבעלי העסקים פיתוי עצום, ואני מגדיר את עצמי כמי שתפקידו לא להאמין לאנשים, כי אני מבין שהניסיון הוא גדול מאוד".

עם זאת, הרב זריצקי מדגיש שיש גם הרבה בעלי עסקים שהם אנשים אמתיים שמבינים שכשרות הרבנות אינה מספקת, והם רוצים כשרות מהדרין, אבל הם לא מבינים עד כמה שזה דורש מהם. "הם לא מבינים שברגע שבעל עסק עובר לכשרות מהדרין הוא מוכרח לאפשר למשגיח הכשרות להיות בעסק במשך כל שעות הפעילות שלו, להיכנס למטבח, לראות הכל מקרוב, וגם להתערב בנעשה שם. הם מרגישים שמישהו חדר להם פתאום לטריטוריה הפרטית, אבל מה לעשות שזהו בדיוק תפקידו של המשגיח?"

אפשר לשער שיותר קל להפוך מסעדה חלבית למהדרין מאשר מסעדה בשרית?

"הרבה חושבים כך, אבל זה לגמרי לא נכון", משיב הרב זריצקי, "המצב הוא בדיוק הפוך – כשמדובר במסעדה בשרית אז המאכלים הם או פרווה או בשריים, והחלוקה יחסית פשוטה וברורה. אבל במסעדות החלביות יש המון סוגי דגים שמוכרחים לבדוק שהם מגיעים ממקור בלי תולעים, יש גבינות משובחות מסוגים שונים, ועוד המון תבשילים כמו קישים, ניוקי, בלינצ'סים, ועוד, שכל אחד מהם מיוצר מחומרי גלם אחרים, ומוכרחים להתחקות אחריהם. אפילו כשמדובר בפיצה", הוא מפתיע, "אפילו אז יש כל כך הרבה מכשולים. כי צריך לוודא שרסק העגבניות לא מהיתר מכירה, יש גם רוטב חריף בשם רוטב טבסקו שמקובל מאוד בפיצות, אבל אין לו כשרות ואסור לצרוך אותו, צריך גם לבדוק מי הדליק את התנור, כי לגוי אסור להדליק, ועוד לא דיברנו על הפרשת חלה מהבצק".

יש מסעדות בכשרות הרבנות שטוענות שהן מקפידות על כל הדברים האלו. האם מותר לאכול בהן?

"אני לא מתבייש לומר, אבל לדעתי מי שאוכל רבנות -  ישנו חשש אמתי לכך שהוא אוכל לא כשר. כי גם כאשר יש משגיחי כשרות יראי שמיים, הדרישות שהרבנות דורשת מהם הן ברמה נמוכה מאוד, ואין עליהם בקרה אמתית. שלא לדבר על כך שמשגיחי הכשרות של הרבנות לא נמצאים לאורך כל שעות היום בבתי העסק, אלא באים ויוצאים. בבד"צים, לעומת זאת, משגיח הכשרות הוא זה שפותח וסוגר את העסק, זה משהו אחר לגמרי".

יש רב שתמיד יענה לשאלותיכם

אך גם כאשר מדובר בכשרות של הבד"ץ, אומר הרב זריצקי שמוכרחים לפקוח עיניים ולבדוק היטב את הנושא מקרוב. "יש בד"צים טובים יותר ויש טובים פחות, ויש כאלו שבכלל לא מעסיקים משגיחים ורק מציגים את עצמם כבד"ץ", הוא מתריע.

עוד הוא מציין כי אומנם יש מקרים רבים בהם בעלי העסקים מכשילים את הלקוחות, אבל קורה לא פעם שדווקא הלקוחות עצמם הם אלו שלא מספיק בודקים ומבררים. "רוב האנשים שנכשלים עושים זאת בתמימות, אבל גם לתמימות יש גבול. לא ייתכן להיכנס למסעדה ושהראש יהיה רק בתוך הקערה או הצלחת. הייתי פעם באירוע בו פנה אחד הסועדים למלצר ושאל אותו מה הכשרות במקום. המלצר מלמל משהו מתחת לאף, אבל היהודי כלל לא שמע, הוא היה עסוק באוכל. התחושה הייתה כביכול – העיקר שנאמר משהו, עכשיו הכל בסדר, וזה ממש לא ככה".

ולכל מי שלאור התיאורים והסיפורים דואג וחושש מכך שייכשל, מציע הרב זריצקי הצעה פשוטה –"ישנו רב בשם הרב יוסף זריצקי, שעונה מידי יום לעשרות טלפונים של אנשים שרוצים לברר על נושא הכשרות בבתי העסק השונים. אני מכיר היטב את כל המסעדות בארץ – גם את הכשרות, וגם את אלו שמציגות את עצמן ככשרות, והן באמת לא כאלו. אני מזמין את כל מי שזקוק לעצה טובה בנושא ליצור איתי קשר במספר הטלפון האישי שלי ולהתייעץ. והלוואי שנזכה להיות שליחים טובים".

מספר הטלפון של הרב יוסף זריצקי, לייעוץ בנושא כשרות: 054-8484044