מי בכלל חוגג סילבסטר? אנחנו חוגגים את שנת 2022, אז למה אתה כזה כבד?

לפני למעלה מעשור, כשהייתי בעיצומו של תהליך התשובה שלי, פרסמתי מאמר באתר nrg, בו קראתי לגולשים שלא לחגוג את הסילבסטר. שלפתי את כל הטיעונים המוכרים: מדובר ב"חג" שבו בוצעו פוגרומים באבותינו; סילבסטר היה רשע ושונא יהודים, ולחגוג משהו שקשור לשמו זה כמו שבעוד 100 שנים, צאצאינו יחגגו את יום ההולדת של היטלר; מדובר בחגיגות שסמוכות ל"חג" המולד, כלומר ליום לידתו של יש"ו. ועוד כהנה וכהנה טענות. בזמנו זה תפס טוב. אבל היום? מצער לומר, אבל כשברקע הצעות להפוך את ה-1 בינואר לחג בינלאומי שכולל חופש כללי מהעבודה, וברקע גלובליזציה הולכת ומתגברת, שהופכת רבים מבני עמנו לעוד חלק סטנדרטי מפס הייצור המערבי – נראה שמוחם של החוגגים כל כך כמה לתאוות, לחגיגות ולהנאות, שגם עובדות היסטוריות על סילבסטר וחבר מרעיו, לא מזיזים להם יותר מדי.

אם נתעמק מעט בטענותיהם הלא-עמוקות-במיוחד, הרי שבבסיסן עומדת אמירה אחת פשוטה: תנו לנו ליהנות. מספיק קשה כאן עם יוקר המחיה והלחץ היומיומי. אז למה שלא נצא ונתפרק עוד יום אחד? יש כבר סיבה למסיבה, אז למה לא לחגוג בקול תרועה רמה את כניסתה של 2022? ובכלל, מה אכפת לנו מההיסטוריה? מי מכיר בכלל את סילבסטר ההוא, ולמה אתה חושב שהוא מעניין אותנו? אנחנו יוצאים, מחכים ל-23:59, ואז רואים איך השנה מתחלפת, בקול תרועה רמה. מה רע בזה, מה?

אז מה רע? זהו, שכאן ההסבר שלי הוא יותר תחושתי מעובדתי. את החוגגים, עובדות כנראה לא מעניינות. נותר לי רק לקוות שלפחות הפינה היהודית בלב שלהם, נותרה טיפה חמה. גם בימי הקור המצמית הזה.

אז כשההיבט ההיסטורי (החשוב!) נזנח לצערי בצד, ואותם חוגגים צוהלים שוכחים שעם שאין לו עבר – אין לו גם עתיד, נותר לי לומר רק דבר אחד – אחי, מה עם הגאווה היהודית שלך?

גלובליזציה זה יפה ונחמד, אבל לא כשהיא מוחקת את הערכים המשותפים שלנו. אם אתה מתרגש יותר מכניסת 2022 מאשר כניסת תשפ"ב, אתה בבעיה, אחי. אם הסוגייה כבדת-המשקל "לאן נצא בסילבסטר 2022" יותר רלוונטית עבורך מאשר חגיגות החנוכה – תבדוק היטב את הרגש היהודי שלך. ואם הפכת איזשהו תאריך קלנדרי-סתמי לאיזה משהו ששווה לחגוג בשבילו - אז אתה חוגג את הכלום. מכרת את האני-העצמי שלך תמורת נזיד עדשים נוצץ ועדרי, אבל בעל ערך קלורי אפסי. ולא רק אפסי, אלא גם טמא.

מבחינתי 1.1.2022 הוא מספר, לא יותר. לוח השנה "למניינם", כמו שאומרים, הוא סוג של בדיעבד. הרי ברור שלכתחילה היה עדיף לחיות לגמרי לפי לוח השנה העברי. אז נכון שהיום העולם פועל לפי לוח שנה נוצרי, אבל האם זה אומר שאנחנו עד כדי כך מוחקים את הזהות האמיתית שלנו, ומתבטלים ללוח הנוצרי, עד כדי חגיגות של מספר סתמי, שמציין בכלל את לידתה של דת נוצרית? איפה הכבוד שלנו? אנחנו עד כדי כך בת יענה, שהולכים אחרי העדר מבלי להבין שבמו ידינו אנחנו מוחקים את עצמנו?

כל תרבות הכריסטמס, למען האמת, די דוחה אותי. את ירח הדבש בילינו, אני ואשתי, בלונדון-פריז, בדיוק בתקופה הזו, לפני 19 שנה. למרות שלא הייתי כל כך בעניין של יהדות, עצי האשוח המנצנצים ותחפושות סנטה קלאוס - תמיד גרמו לי לתחושה טמאה ולא נעימה, בלשון המעטה. והסמיכות הזו לסילבסטר, או לשנה החדשה, או לנובי גוד או איך שקוראים ל"חג" הזה, דוחה לא פחות. הנצרות הטמאה היא עבודת אלילים, והתחברות לאחד מסממניה היא תעודת עניות לישראליות, ובעיקר לכבוד העצמי היהודי שלנו. אז גם אם סילבסטר לא מעניין אתכם, ואתם בכלל הולכים לחגוג איזושהי הפיכה סתמית של ספרה מ-1 ל-2 - תדעו לכם שבכך פגעתם בכבוד היהודי שלכם. התחפשתם למישהו שאתם לא. שיקרתם לנשמה היהודית שלכם, שעמוק-עמוק בפנים יודעת את האמת.

האם מותר לי לחגוג סילבסטר, רק כי כולם חוגגים? צפו:

לא מוזר שיהודים חוגגים סילבסטר?

סילבסטר 2022: לא טוב ליהודים

האם תלך לחגיגה לזכר אדם שהשמדת יהודים הייתה בשבילו מטרה לחיים?