חדשות בארץ
הוריו של מלאכי רוזנפלד: "נמשיך להוסיף אור לעולם, למרות הטרגדיה הנוראה"
"אנחנו נמשיך לעטוף ולהתעטף באהבה גדולה. למרות הטרגדיה הנוראה, העוול הבלתי נסבל, הגעגוע הצורב כל כך, נמשיך לחבק, לאהוב ולהוסיף אור לעולם"
- נעמה גרין
- ג' טבת התשע"ז
הוריו של מלאכי רוזנפלד הי"ד, שנרצח בפיגוע ירי בשומרון לפני כשנה וחצי, שיגרו מכתב מדם לבם, לקראת פסק הדין שאמור להינתן לרוצחו של בנם.
מכתבם פורסם הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות'. לאחר שהחליטו ההורים שלא להיות נוכחים בעצמם בעת המשפט, הוא יוקרא על ידי התובע.
מכתבם של שרה ואליעזר רוזנפלד:
בס"ד
התלבטנו מאוד האם להגיע למעמד הזה של בית המשפט.
מצד אחד היה חשוב לנו שדמותו, רוחו. וכבודו של מלאכי שלנו יישרו כאן במקום הזה. שבית המשפט וכל הנוכחים יידעו איזה אדם מיוחד ומדהים נלקח מהעולם הזה — ואיזה הפסד יש בכך לאנושות כולה, גם לערבים שבינינו.
מצד שני לא רצינו לתת מקום וקיום מעשי בליבנו ובתאי מוחנו לדמות שפלה כל כך, פחדנית, רעה ואיומה כגון אדם שמתכנן לרצוח בן אנוש אחר באמצע הלילה כגנב באפילה.
בסופו של דבר החלטנו שאם נצליח להביא משהו ממלאכי שלנו ומעצמנו — מבלי לראות במו עינינו את חלאת האדם שעומד כאן לפניכם — נעשה זאת.
מלאכי שלנו נולד לפני כ-27 שנים. כבר בחדר הלידה הבנו שמדובר בנשמה מיוחדת. אור גדול היה בחדר וקול דממה דקה. נולדו לנו תשעה ילדים ו-12 נכדים. זו הייתה הפעם היחידה שפגשנו תופעה כזו.
מלאכי קיבל מתנות רבות משמים. אחת מהן הייתה מתנת הבינה. בינת השכל ובינת הלב. הוא היה בור סוד שאינו מאבד טיפה. כל דבר שלמד, קרא, שמע — נחרט במוחו לעולמים. החל מלימוד מעמיק והשכלה רחבה וכלה בפרטי טריוויה קטנים ומצחיקים כמו ממוצעי שערים בליגה, שמות ערי בירה, צפיפות אוכלוסין במדינות ועוד. מגיל צעיר מאוד סיקרנו אותו מספרים ומתמטיקה בכלל. הוא כפל מספרים בני שלוש וארבע ספרות במהירויות שיא מאז היותו ילד בגן. מלאכי הצליח בלימודיו מעל הממוצע בכל אשר פנה, והיה לשם דבר בעניין זה. הוא סיים תואר ראשון בתוכנית למצטיינים באוניברסיטה העברית והתקבל לעבודה בחברה לייעוץ אסטרטגי מובילה בתחום.
כל מי שחצה את שביל חייו, ידע שמצופה לו עתיד מזהיר.
מלאכי נהנה מאד מרכישת ידע והשכלה — אולם לא פחות ואולי אפילו יותר נהנה מחיבור עם אנשים. האנושות בכללותה העסיקה אותו. חשב הרבה על חיבורים בין האנשים השונים במדינת ישראל, וברור לנו שגם בתחום הזה היה משקיע מזמנו, מרצו ושכלו לטובת קרבה בין בני האדם באשר הם.
לנו, כמשפחה, אין ספק שהרע מכל קרה לנו. החוסר, הכאב, הגעגוע הם באמת מעבר למילים. ולכן, אני אפילו לא מנסה לתאר ולהרחיב בעניין זה. מלאכי היה שזור בכל נימי נפשנו וחיינו ברגישות וחוכמה כה רבים – שעקירתו מתוך המרקם המשפחתי הינה פעולה מכאיבה מאין כמוה.
בעניין הזה אנחנו בחשבון נפש רק מול בורא עולם. זה שניצב כאן, ואמור לקבל את העונש החמור ביותר שניתן על לקיחת חיים ופגיעה בבני אדם — לא ראוי להתייחסות כלשהי מצידנו. המעשה הנתעב שלו לא השיג ולא קידם שום מהלך — מעשי, אידאולוגי או לאומי, בעבורו או בעבור בני עמו.
חשוב לנו לציין שאנו מגדלים בנים רבים. נשק הוא דבר שנמצא אצלנו לא מעט. מעולם לא חינכנו את בנינו לצאת לכבישים ולרצוח אנשים. היכולת הזו של בן אנוש — ילוד אישה — כמונו וכמוכם, ליטול חיים של זולתו מזעזעת אותנו. שום אמונה — דתית, לאומית, אנושית — אינה מצדיקה מעשה שכזה.
אין לנו ספק שאלוקי כל העולם, למי שמאמין בקיומו, אינו חפץ שיצירי כפיו יהיו עסוקים בלהרוג האחד את השני. אם זה היה רצונו של האלוקים שלנו, אנחנו בספק אם היינו מצליחים להמשיך להאמין בו, ולהמשיך ולחנך את ילדינו לכך. בעינינו אין אל שחפץ ברוע.
חוליה כזו, שמתארגנת במשך זמן כה רב, שעסוקה ימים שלמים בתכנוני פגיעה, רצח ורוע אינה אנושית כלל וכלל.
למרות מה שעבר עלינו, אנו מאמינים גדולים בכך שכל בני האדם — יהודים, מוסלמים , נוצרים — רוצים לאהוב ולהיות נאהבים. הטבע האנושי מכוון אותנו לגדל, להגן ולעטוף את צאצאינו באהבה גדולה. אנשים שבמקום לעסוק בגידול ובהעצמת התא המשפחתי שלהם, יושבים ומתכננים איך לרצוח בחשיכה אנשים חפים מפשע — הם חלאת המין האנושי וראויים לרע מכל.
מי שנשמתו עסוקה ברוע שוב ושוב — ואנו מזכירים לבית המשפט שראש החוליה, שנמצא בירדן, הינו אחד ממשוחררי עסקת שליט, כך שהרוע חוזר על עצמו. מי שהוא כזה, יקבל גם בעולם הזה וגם בעולם הבא את הראוי לו.
אנחנו נמשיך לעטוף ולהתעטף באהבה גדולה. למרות הטרגדיה הנוראה, העוול הבלתי נסבל, הגעגוע הצורב כל כך, נמשיך לחבק, לאהוב ולהוסיף אור לעולם. כמה שנוכל — ללא לאות. לכבודנו, לכבוד ילדינו ובעיקר לכבודו של מלאכי משה שלנו — האחד היחיד והמיוחד. אנו מקווים מעומק לבנו שהצדק יישמע, ייראה ויעשה – ושמחים מאוד שאנחנו מהצד הטוב של המתרס האנושי.
תודה,
שרה ואליעזר רוזנפלד