המכתב שלא יישלח לעולם
"אשתי לעתיד, כמעט שאין תפילה שבה אני לא מזכיר אותך"
"לו רק היית יודעת כמה פעמים הלכתי לשידוך מתוך צפייה שאפגוש אותך, ולבסוף גיליתי שזו לא את..." רועי כותב לאשתו העתידית, למדור "המכתב שלעולם לא יישלח"
- רועי
- פורסם ד' טבת התשע"ז
לו רק היית יודעת…
לו רק היית יודעת כמה אני מחכה לך, שסוף סוף אזכה לראותך.
לו רק היית יודעת כמה הקרבתי, ועל מה ויתרתי, בעזרת השם יתברך. החל מהחזרה שלי בתשובה,
ועד למקום שאני בו היום, בישיבה קדושה מוקף ב 4 אמות של הלכה. כי אני יודע שכדי לזכות בך,
אני צריך לעלות ולהתעלות.
לו רק היית יודעת כמה פעמים הלכתי לשידוך מתוך צפייה שאפגוש אותך, ולבסוף גיליתי... זו לא את...
לו רק היית יודעת איך ימים של צפייה הפכו להם לשנים של המתנה, אבל ב"ה, האמונה בבורא עולם היא שנותנת לי כח, וידיעה שדברים טובים ויקרים באים בעמל והתאמצות. אני יודע שכדי לזכות בך אני צריך להתאמץ, ולחכות ליום שבורא עולם יכריז עלינו, כמו שכבר נקבע למעלה: "בת פלוני לפלוני..."!
לו רק היית יודעת כמה אני מחכה לרגע הזה, שאוכל להפתיע אותך במתנות שרק אני יודע שאת אוהבת, להכין לך את האוכל שרק את אוהבת, ולהשאיר לך על הכרית בבוקר מכתבים מרגשים, שכמה אני בר מזל שאת שלי.
לו רק היית יודעת כמה פעמים אני נוסע ברכב וחולף על פני מקום עם נוף מדהים וחושב עלייך, איך את ואני יושבים פה לבד, מתבוננים בנוף עוצר הנשימה ומודים לבורא עולם שנתן לנו אחד את השנייה.
לו רק היית יודעת שאין כמעט יום שאני לא חושב עלייך. כמעט שאין תפילה שבה אני לא מזכיר אותך. רק שתדעי, שאני יודע ומרגיש שאת כאן, ואת קרובה, ושגם את מתפללת לבורא עולם. וכמה שמחה יש לפניו מהתפילות שלך... כי התפילות הן המטרה של הקב"ה. ואם אדם לא נענה זמן ארוך, זה רק מראה כמה הן רצויות לפני אבא שבשמיים. וגם אם חס ושלום לא נענים, מנסים שוב ושוב, כמו שנאמר: "קוה אל ד' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'".
לו רק היית יודעת שגם לי קשה לפעמים, אך אין אנחנו יכולים להבין דרכו של הקדוש ב"ה. הכל מדויק ומתוכנן, כמו שרק בורא עולם יכול לתכנן, כמו שנאמר בתורה הקדושה "הצור תמים פועלו אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא".
ולפעמים אין לנו יכולת להבין למה הוציאו אותנו לשידוך פלוני, ולמה נסענו למקום זה או אחר, אבל הכל גלוי וידוע לפניו... ורק תדעי שבעזרת השם יתברך, כל זה רק בשבילך, בשבילנו, ועוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה... את תראי...
ולו רק היית יודעת כמה אני מדמיין את הרגע הזה מתחת לחופה, שבו את עטופה באור של יופי וקדושה, ומביט בניצוץ של הדמעה בעינייך. ואומר לך בקול חנוק מדמעות של שמחה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
שלך לעולמי עולמים, בעלך – שאת המכתב הזה רוצה להגשים, ולא לשלוח...
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>