חדשות בעולם
גיבורת היום: צעדה 30 שעות בשלג עמוק, כדי להציל את משפחתה
קארן קליין, פרופ' בהכשרתה המלמדת בקולג' בפנסילבניה - הפכה לגיבורת היום, לאחר שצעדה למעלה מ-30 שעות בתוך שלג בגובה מטר, כדי להציל את בני משפחתה שנתקעו בפארק הלאומי 'גרנד קניון'
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ד' טבת התשע"ז
קארן קליין (צילום מסך יוטיוב NBC News)
קארן קליין, פרופ' בהכשרתה המלמדת בקולג' בפנסילבניה - הפכה לגיבורת היום, לאחר שצעדה למעלה מ-30 שעות בתוך שלג בגובה מטר, כדי להציל את בני משפחתה שנתקעו בפארק הלאומי 'גרנד קניון'.
מה שהתחיל כנופש משפחתי נעים התגלה כסיוט מתמשך, לאחר שרכב המשפחה נקלע לדרך מסוכנת, שכלל לא נכללה בתכנית המקורית שלהם. התכנון המקורי של בני המשפחה - קארן, אריק ובנם יצחק - היה לערוך סיורים ספורים בפארק הלאומי 'גרנד קניון', בדרכם ללאס וגאס. המחדל היה במפות גוגל בהם השתמשו בני המשפחה. "המפות הראו שיש דרך, בעוד שלמעשה היה זה אפיק בלתי ראוי למעבר", מסביר ג'ים דריסקול, סגן צ'יף במחוז קוקונינו. "זו בעיה שנתקלנו בה פעמים רבות".
כשהכביש היה סגור, הפנה אותם ה-GPS לאותה דרך בלתי עבירה. אך כשרצו לחזור על עקבותיהם, הרכב נתקע בתוך תעלה מושלגת מבלי יכולת להתקדם קדימה. "הבנתי שהגענו למבוי סתום, ולא הייתה כל דרך אחרת אלא להתחיל לצעוד בשלג הגבוה", משחזרת קארן. "אריק נפצע לא מזמן בתאונה, וגבו נשבר. הוא בדיוק היה בתקופת החלמה, כך שידעתי שאין מנוס אלא להתחיל לצעוד לכיוון הכביש הראשי, כדי להגיע למקום עם קליטה, שבו נוכל להזעיק עזרה".
קארן קליין בבית החולים (צילום מסך יוטיוב)
קארן החלה לצעוד ברוח טובה, אך עד מהרה גילתה שמדובר בדרך קשה מנשוא. השלג הגיע לגובה של מטר, וההתקדמות במעבה הלבן נדמתה כנצח. "בשלב מסוים, הרגשתי שאני צועדת יחפה. כפות הרגליים שלי הפכו לגושי קרח מקפיאים, וכשהמזון הדל שלקחתי אתי - נגמר, חשבתי שזהו. שאין סיכוי שאשרוד. אני שמחה מאוד שעברתי את זה".
למרבה המזל, בסוף הדרך פגשה קארן בצ'יף המקומי, שנחלץ לעזרתה ואף הקפיץ למקום מסוק - שאיתר את רכב המשפחה, וחילץ את האב והבן בשלום.
אחרי שהוטב מצבה שחזרה קארן: "הכרתי את הסיפורים האלה על אנשים שקפאו למוות בשנתם, אז פשוט שמרתי על עצמי ערה", היא מספרת. "דיברתי אל עצמי ונענעתי את עצמי בכוח, כדי להישאר ערה".
ובבוקר, קמה והמשיכה בדרכה. "כשראיתי את המרחק שעברתי על פי השילוט במקום, זה נסך בי הרבה אומץ, ואמרתי לעצמי שאני יכולה לעשות את זה, ושאני חייבת להגיע למקום מיושב".