אמונה
כלל ב: הימנעות ממתח נפשי מיותר ומזיק
אדם הבוחר להחדיר למוחו ולתודעתו מידע מיותר המותח אותו ומלחיצו - בנוסף למתחים הרגילים שבחיים - באמצעות צפייה בסרטי מתח ואימה, מחליש את יכולת העמידה שלו בלחצים
- הרב זמיר כהן
- פורסם כ"ו חשון התשע"ד |עודכן
כחלק מניסיונות האדם במהלך ימי חייו, אמור הוא להימצא מידי פעם במצבים הגורמים למתח וללחץ נפשי ולהתמודד עימהם. לפיכך עשויה נפש האדם באופן שתוכל לעמוד במתחים ולחצים מבלי לקרוס - אולם עד גבול מסוים.
ואכן, הלחצים והמתחים הבאים על כל אדם בתקופות שונות בחייו באים באופן שלא יעברו את גבול יכולת העמידה של אותו אדם. שכן אין הקדוש ברוך הוא מביא ניסיון על האדם, אלא אם הוא יכול לעמוד בו (בלשון חז"ל:[1] "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן").
אולם כשם שביד האדם ניתן כח הבחירה לבחור בטוב או ברע, לשמור את מצוות בוראו או לעבור עליהן, להבריא את גופו או להזיק לו, כאשר בסופו של דבר הוא נושא בתוצאות בחירתו הטובה או הרעה, כך ביד האדם לבחור בשמירה על נפשו מנזקי מתחים ולחצים מיותרים או לחושפה להם, כאשר בסופו של דבר הוא נושא בתוצאות בחירתו.
אדם הבוחר להחדיר למוחו ולתודעתו מידע מיותר המותח אותו ומלחיצו - בנוסף למתחים הרגילים שבחיים - באמצעות צפייה בסרטי מתח ואימה, מחליש את יכולת העמידה שלו בלחצים ואף גרוע מכך, הוא חי בתחושה מוטעית ושקרית שהעולם מפחיד ומועד לפורענות במידה רבה פי כמה וכמה מהמציאות האמיתית בה הוא חי. שהרי התכנים שהכניס למוחו הציבו בפניו תמונה של עולם שכולו אלימות וצרות, פחד ואימה.
וכך, כאשר הוא חווה במרוצת ימי חייו מתח נפשי עז כתוצאה ממשבר כל שהוא, צפות ועולות מתת הכרתו כל התמונות הקשות שאגר במוחו והן מצטרפות יחדיו לאיום דמיוני ענק, עד אשר הוא קורס מבחינה נפשית.
על פי אותו עקרון הצטווינו בתורה:[2] "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם".
כלומר, ‘אשר אתם נוהים וסרים אחריהם. הדבר נאמר בפסוק כקביעת עובדה שהאדם נוהה אחר עיניו ולבו, משום שללא השתדלות ועבודה פנימית להימנע מכך, זו תהיה נטיית הגוף החומרי ויצריו. יצר הסקרנות הגורם לעיניים וללב לתור כאותו תייר המחפש מה לראות, ויצר התאווה המבקש ליישם את אשר נקלט בחוש הראיה ובהרהורי הלב ומפיל את האדם לעבירה אשר תחילתה תאווה וסופה ייסורים.
וכשם שבעניינים האסורים מצד צניעות וקדושה נמשך האדם לתור אחר עיניו ולבו משום יצר הסקרנות, וסופו שנפגע הן בהכתמת נשמתו הטהורה במראה האסור והן באיבוד הרגישות ורמת רגש ההנאה בחייו הפרטיים בעולם הזה, כך נמשך הוא מתוך סקרנות יצרית אחר תכנים שליליים כגון אלו המוצגים באינטרנט, בטלויזיה ובסרטי מתח ואלימות, לצפות בהם ולרגש עצמו מהם, וסופו שנפגע הן בהכתמת נשמתו הטהורה בזוהמת מידת האכזריות ושאר המידות הרעות, והן בשחיקת יכולת עמידתו במתחים ולחצים הבאים עליו במרוצת ימי חייו.