הישועה לא איחרה לבוא: בתוך שנה זכו בני הזוג לתאומים

המשפיע הרב אלימלך בידרמן שליט"א מספר כי זהירות בדיבור בבית הכנסת בשעת התפילה וקריאת התורה מהווה סגולה לזכות בזרע של קיימא.

הרב בידרמן מספר על בני זוג ששנים רבות ניסו להיפקד בילדים, אך ללא הועיל. לאחר שחש הבעל כי כלו כל הקיצין, נכנס לחדרו של רבו ופרץ בבכי: "איני יכול לסבול עוד צער זה", מירר בדמעות שליש.

השיב לו רבו: "אם אגלה לך שמו של צדיק אחד שכל ברכותיו מתקיימות - האם תלך אליו להתברך מפיו?", השיב התלמיד: "וודאי". ענה לו הרבי: "הבטחה יש מצדיק אמת מהדורות הקודמים, זה ה'תוספות יום טוב' שאמר, שהשומר פיו ולשונו מלדבר בעת התפלה יזכה לראות בנים חיים וקיימים".

אותו אדם קיבל על עצמו להקפיד שלא לדבר בעת התפילה ובשעת קריאת התורה, והישועה לא איחרה לבוא: עוד באותה שנה זכו בני הזוג לחבוק תאומים.

מקורה המדויק של הסגולה היא בדברי ה'תוספות יום טוב', אשר בזמן גזירות ת"ח ות"ט הורה להוסיף ולציין בברכת 'מי שבירך' את הברכה המיוחדת לשומרים על לשונם בעת התפילה, ובכללה קריאת התורה.

כה הנוסח: "מי שבירך את אבותינו... הוא יברך את כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה וקריאת התורה, הקב"ה ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בספר תורת משה רבנו ובכל ספרי הנביאים והכתובים, ויזכה לראות בנים חיים וקיימים, ויגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים, ויעבוד את ה' אלוקינו תמיד באמת ובתמים ונאמר אמן".

עיון בנוסח הקדוש מורה על חשיבות ההימנעות מדיבור. בעל התוספות יום טוב מברך את מכבדי בית הכנסת בשמירה מכל צרה ומחלה; בכל הברכות הכתובות בתורה ובנביאים; בזרע של קיימא ובגידולו לתורה, לחופה ולמעשים טובים; ולזכות לעבוד את ה' באמת.   

באותו עניין ראוי לציין כי בזוהר הקדוש מובאת חשיבות הזהירות בשמירה על הדיבור בעת התפילה בעיקר ביום השבת. ב'כף החיים' מובא הביאור על כך: "אינו דומה השראת השכינה בשבת לימות החול, וככל שתגדל השראת השכינה תגדל חובת הזהירות שלא לדבר בעת התפילה ולזלזל בשכינה הקדושה".