העצמה לנשמה לפרשת ויגש: אתה לא חושב שהגיע הזמן להשתחרר ולמחול?

"זה היה פיצוץ ענק! כבר שנים שאנחנו לא מדברים ואין סיכוי שהמציאות הזאת תשתנה בגלגול הקרוב. אני עד היום פגוע עד עמקי נשמתי, בחיים לא ציפיתי ליחס כזה מהקרובים אליי ביותר! אבל המשכתי הלאה, השארתי את זה מאחור..."

"זה באמת לא נעים בכלל אבל בשביל מה לסחוב על הגב מטען כבד ומעיק שכזה? אתה יודע שכשכועסים על מישהו נותנים לו דירת קבע חינם בתוך הראש? אתה לא חושב שהגיע הזמן להשתחרר ולמחול?"

"למחול??? אני לא יכול! אני לא מסוגל להסתכל להם בפנים"

הדברים שלפנינו משקפים מציאות בה בני אדם מוותרים בקלות רבה מדי על האנשים היקרים להם ביותר וצועדים אחרי היצר הרע אל תוך ביצה טובענית של מלחמה טיפשית על הצורך לצאת צודקים.

בפרשתנו אנו רואים דוגמה אישית יוצאת דופן של שבירת הטבע דרך עבודת מידות אמיצה ומעוררת התפעלות של יוסף שנמכר על ידי אחיו ובעקבות זאת עובר תלאות וייסורים רבים עד שמגיע להיות מושל בארץ מצרים. כעת כשהוא על כס המלוכה מגיע רגע האמת בו הוא פוגש באחיו שציערו אותו ושינו את חייו ללא היכר ומה שקורה הוא: "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק... וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ בִּבְכִי ".

ברגעים קריטיים אלו יכול היה יוסף ליפול בנקל אל תהומות של גאווה ונקמה מול אחיו ולהוכיח אותם בדברים קשים על כל מה שגרמו לו לעבור, והצדק היה עמו. אולם יוסף לא שכח את אלו-קיו גם כשטבעי היה שליבו הנרגש הוא שינהל את המצב. הוא זכר שעל אף הקושי הגדול, הם רק שליחים מהבורא שיעד לו שליחות מדויקת בעולם. הוא זכה לקיים: "איזה הוא הגיבור – הכובש את יצרו", ובזכות ששיבר את טבעו זכה לכבוד ולמלוכה.

ואם נאמר לעצמנו "נו טוב, הרי יוסף היה צדיק... אני ממש לא בדרגתו" אזי יש לזכור שצדיק לא נולד צדיק, אלא עבד כל ימיו, רגע אחרי רגע, כדי להשיג מעלתו ו"במגילת ספר כתוב עליי", כלומר התורה מורה לנו שכשם שיוסף גבר על מידותיו ופתח דף חדש, גם אנו יכולים לגבור על יצרנו הרע, ואז "וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ", ויהא השלום במעוננו והשמחה בלבבנו.

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il