"זה היה מדהים: התלמידה הלכה ברגל, כדי שלא לחלל את השבת, והוריה נסעו לידה במכונית"

אירוע מרגש במיוחד התרחש בשבוע שעבר, כאשר 30 תלמידים מבתי הספר של רשת 'שובו' חגגו בר מצווה והניחו לראשונה בחייהם תפילין. עין לא נותרה יבשה כאשר חתני בר המצווה, אשר רובם כלל לא היו קרובים ליהדות עד הגיעם לשובו – כרכו את רצועות התפילין ולאחר מכן התפללו וקיבלו עול מלכות שמיים.

הילדים הללו הם רק חלק מתוך יותר מ-6000 תלמידים הלומדים בבתי הספר של רשת 'שובו' ברחבי הארץ; רשת שמצליחה לעשות את הבלתי יאומן, כאשר מקבלת לחיקה תלמידים שאינם באים כלל מבתים שומרי מצוות, ומקרבת אותם אל היהדות. יצאנו לשוחח עם הרב חיים מיכאל גוטרמן, מנכ"ל שובו, כדי לשמוע על כך.

"ביקשנו להוות תחליף לחינוך הממלכתי"

"בתי הספר של שובו לא הוקמו ביום אחד", מספר לנו הרב גוטרמן, "למעשה, המוסד הראשון הוקם לפני כ-26 שנה. הוא היווה ממש את צורך השעה, כי הייתה באותה תקופה נהירה גדולה של עליית יהודים מרוסיה לישראל, וכאלף עולים חדשים הגיעו לארץ בכל יום. בתי הספר של 'שובו' נוסדו אז ביוזמתו של הרב אברהם פאם זצ"ל, ראש ישיבת תורה ודעת, ששימש כנשיא ויו"ר מועצת גדולי ישראל בארה"ב".

במשך תקופה מסוימת פעלו בתי הספר במתכונת כזו, אלא שכעבור זמן מה, מציין הרב גוטרמן שהתרחש דבר מעניין, כאשר הגיעו למשרדו בירושלים שתי נשים – האחת מהן אמריקנית והשנייה ישראלית. שתיהן לא דתיות. "האמריקנית סיפרה לי על כך שהיא אומנם לא שומרת מצוות, אבל כאשר התגוררה בארה"ב היא שלחה את בנה לבית ספר 'ג'ואיש-דיי' שזהו בית ספר יהודי, ואילו כשהגיעה לארץ היא הופתעה לגלות שכששלחה את בתה לבית ספר ממלכתי, היא לא מצאה אותו עונה לתואר 'יהודי'. לאחר מכן טענה האישה הישראלית שהיא עומדת לשלוח את בתה לכיתה א', אבל חוששת מאלימות בבית הספר. שתיהן העלו את השאלה – אם יש בית ספר כמו 'שובו' לעולים מרוסיה, מדוע שהוא לא יפתח את שעריו גם בפני משפחות נוספות?

"רק אז התברר לנו שהנוער בישראל חסר כל כיוון והחינוך הממלכתי הוא בשלבי התפוררות קשים. הבנו שהמודל שבנינו יכול להוות פתרון אמתי למצוקה, כי הוא למעשה מעניק לילדים מבתים חילוניים לגמרי את האידישקייט, ולצד זאת – הוא גם משרת את הצד החילוני, כי הוא מקיים לימודי חול ברמה גבוהה מאוד. בשלב זה הבנו שיש לנו סיכוי לחולל מהפיכה ענקית, ובעקבות כך הקמנו באותם ימים לראשונה בית ספר שאינו מיועד לאוכלוסייה הרוסית בלבד, אלא לכל משפחה המעוניינת במתכונת שאנו מציעים. מהר מאוד קמו לצידו גם בתי ספר נוספים בכל רחבי הארץ".

הילדה התעקשה ללכת ברגל

והרב גוטרמן מדגיש כי הרעיון שלהם הוא להציע בראש ובראשונה לימודים ברמה גבוהה במיוחד. "אצלנו הילדים לומדים אנגלית ומתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר בארץ, והמורים הם מקצוענים מאוד. הורים רבים שולחים אלינו את הילדים בתחילה רק בגלל הרמה הלימודית הגבוהה, כי זה חשוב להם. אבל מכיוון שהמחנכות בכיתות הן מורות חרדיות, והן אלו שאחראיות על חינוך הכיתות ועל הקניית לימודי היהדות, אז הילדים מוצאים את עצמם עד מהרה כשהם מתקרבים מאוד ליהדות".

והרב גוטרמן אינו מתאפק מלספר את הסיפור הבא: "לפני מספר שנים ביקשה אחת המורות שלנו בבית ספר 'שובו' בחיפה להזמין לביתה לסעודת שבת את אחת מתלמידותיה, שמתגוררת בשכונה הסמוכה. מדובר בתלמידה חדשה שנכנסה באותה שנה לבית הספר. היא ישבה על יד השולחן, שמעה דברי תורה וזמירות ומאוד נהנתה. אלא שבסיום הסעודה שמעו בני המשפחה צפירת מכונית מלמטה, והילדה נעמדה, הסמיקה, אמרה שהיא צריכה ללכת, ואז רצה החוצה".

הרב גוטרמן ממשיך בהתרגשות: "המורה סיפרה לי שהיא הביטה על בעלה, ולשניהם מאוד כאב, כי היה ברור להם שהורי הילדה באו לקחת אותה ברכב, וזה ציער אותם, למרות שהם ידעו כבר מלכתחילה שההורים נוסעים בשבת ואינם שומרי מסורת. ברגע שלאחר מכן הם החליטו לצאת למרפסת ולהתבונן החוצה". את המחזה שנגלה לעיניהם מתקשה הרב גוטרמן לתאר במילים: "המורה סיפרה לי שהם ראו דבר מוזר - ילדה קטנה הולכת ברחוב, ורכב נוסע לידה. התברר שההורים הבינו שבתם לא מעוניינת לנסוע בשבת, אבל הם לא רצו שהיא תלך הביתה לבד, וכך הם נסעו לצידה, באותו קצב שבו היא הלכה". 

הילדים מקרבים את ההורים

ובנוסף לצוות החינוכי המופלא של המחנכות, מציין הרב גוטרמן כי על רבים מסניפי בתי ספר ממונה רב אשר מהווה אישיות דומיננטית, חביבה ומושכת שמייצרת את הקשר המרכזי בין הנער והוריו, כדי לאפשר לילד לקיים אורח חיים יהודי גם בבית, וכך לעתים להשפיע גם על ההורים ולקרב גם אותם.

וכפי שהוא מעיד, התרגשות מיוחדת ניכרת בבתי הספר של שובו בערבי חגים. "הילדים הם אלו שמביאים את הרוח התורנית הביתה. הם מספרים להורים מה צריך לקנות ואיך להיערך לכל חג", מספר הרב גוטרמן. "אנחנו מאוד מעודדים זאת מצידנו, אבל משתדלים ככל יכולתנו לנהוג בצורה אוהבת וחכמה. לעולם לא נגיד להורים להתחיל לשמור מצוות, אבל כתחליף לכך נכריז למשל על תחרות בחג החנוכה בה מי שישלח תמונה של משפחתו מצולמת על יד נרות החנוכה יזכה בפרס. כך הילדים ובני משפחותיהם מתוודעים ליהדות ולמצוות מהצד החיובי שלהן, ובד בבד זוכים להתקרב לדת.

"אנחנו מכינות את התלמידים לכל חג באופן מוחשי ומעשי", הוא מוסיף, "כי חשוב לנו שהם יחושו את החג ויבינו בדיוק את מה שעומד לקרות בו. כחלק מכך אנו לוקחים את הילדים למאפיות מצות, קונות איתם סימנים לקראת ראש השנה, ומתייחסים לכל הנושאים האלו כאל שליחות של ממש".

ומהיכן מגיעים התקציבים עבור הפעילות הענפה?

כאן מרצין הרב גוטרמן. "אומנם אנחנו מוכרים על ידי משרד החינוך, וכל בתי הספר של הרשת עם רישיונות של המשרד, אבל עבור הפעילויות הנוספות והערך המוסף של הרשת כגון שעות לימוד נוספות, ארוחות חמות, מפעלי קיץ ועוד איננו מקבלים תקציבים. כל המערך המקיף והעצום הזה מבוסס בעיקר על תורמים, ולכן בזמן שהתרומות פוחתות, אז אנחנו נמצאים כמובן במצוקה לא פשוטה".

אלפי תלמידים, רבבות בוגרים

6,121 תלמידים לומדים נכון להיום ב-74 מוסדות של הרשת הפרושים ב-18 ערים הארץ וכוללים גני ילדים, בתי ספר יסודיים וגם תיכונים. אפילו כולל של שובו נמצא בירושלים ומנוהל על ידי הארגון. הכולל מונה 25 אברכים אשר התחילו את לימודיהם ללא ידיעה קלושה ביהדות, ואילו כיום הם שוקדים על תלמודם בהתמדה יתרה. "ברוך ה'", מציין הרב גוטרמן, "יש כיום מאות רבות של זוגות חרדים שהחלו את דרכם במוסדות שובו, לצד כ-30,000 בוגרים - חרדים, דתיים מסורתיים ועוד אלפים שמאמינים בבורא עולם ויודעים מהם עיקרי הדת והאמונה".

בנוסף, הוא מציין כי ברשת שובו דואגים גם לפעילויות להורים ולשאר בני המשפחה, לשבתות מאורגנות, שיעורי תורה, נסיעות משותפות לסיורי יהדות, ועוד, ועוד, כך באופן כזה מצליחה הרשת להפיץ את אור היהדות לעוד אינספור נפשות נוספות.

# ומהי השאיפה שלכם?

"השאיפה שלנו היא כפי שאמר הרב פאם – 'חנוך לנער על פי דרכו' - איננו משלים את עצמנו שנראה 100% מהתלמידים הופכים לשומרי תורה ומצוות קלה כבחמורה, אבל אנו שואפים למקסימום ויודעים שבין המקסימום למינימום יש עוד הרבה דרגות".