הטור המאויר לפרשת ויגש: יהודי, מה אתה לובש?

מהו הלבוש היהודי? חליפה קצרה? חליפה ארוכה? אולי פראק? שטריימל? ישנם אינספור סוגים וגדלים שונים ומשונים, ואולי בעצם הלבוש האותנטי הוא דווקא של התימנים? הרי כתוב שבני ישראל במדבר לבשו שמלות...

אז האמת היא כנראה כזאת, שכל בגד שהוא מתבדל מהגויים ולא דווקא לבוש מסוים, יכול בעצם להיכנס בקטגוריה של "הלבוש היהודי".

במשך הדורות היהודים סבלו מאד בגלל לבושם השונה משאר האוכלוסייה. מסופר על יהודייה חילונית שנטפלה לאיזה חסיד אחד בניו-יורק שבאמריקה, ואמרה לו: "תדע לך, אתם פשוט דוחים! גם אני יהודייה, ואתם לא צריכים לפרסם לכל העולם שאתם יהודים עם הלבוש המוזר הזה, זאת ממש בושה לכל העם היהודי!"

"גברת", השיב לה באנגלית "אני מבני האיימיש"... ('איימיש' זו כת של גויים הדוגלת להתחברות מוחלטת לטבע, והלבוש שלה דומה ללבוש החרדי). "אוי! אני ממש מצטערת", התנצלה. "אני חושבת שאתם אנשים ממש נפלאים! כל הכבוד לכם שאתם נצמדים למסורת שלכם"...

גם בתקופת ההשכלה הצטרפו ה"משכילים" למסע הרדיפה, ואפילו פנו מיוזמתם לממשל הרוסי לחוקק חוק נגד הלבוש היהודי, בדעה נחרצת – לשם מה להיות כל כך שונים?! צריך להתערב ולהשתלב עם שאר העולם... אך למרבה הפלא, הממשל לא שיתף איתם פעולה, לא בגלל צדקותם או אהבת ישראל שלהם, אלא משום שידעו שזו גזרה שלא יעמדו בה.

אך ה"צדיקים" המשכילים לא ויתרו, והצליחו בסוף להוציא חוק נגד הלבוש היהודי. ובאמת, יום בהיר אחד הסתובבו שוטרים ברחוב וגזרו פאות וחליפות.

כיום, ברוך ה', לא מצליחים לעצור אותנו. "הלבוש השחור" הולך ומתרבה ברחובות. לצערנו, מה שהם כן הצליחו לעשות, הוא לנתק את אלו שאינם קרובים לעולם התורה והמצוות, אשר לא נראה עליהם שום סממן יהודי שיבדיל אותם מן הגויים! מה שיותר עצוב, הוא המרחק ביניהם לבין צורת יהודי. נראה לפעמים כאילו היהודי החרדי הלבוש בלבוש המסורתי, הגיע מאיזה עיירה גלותית נידחת, ושכח להתעדכן בתכתיבי האופנה.

סיפר לי אדם חרדי שהלך במקום חילוני, ושמע ילד אחד שואל את אמא שלו: "אמא! מה זה האיש המוזר הזה? יוצאים לו חוטים מהמכנסיים...". עצוב...

אם אין לנו לבוש של יהודים, בואו לפחות נתנהג כמו יהודים!

השורה התחתונה

"לכולם נתן לאיש חליפות שמלות"

כל מי שהוא עבד ה', ראוי שילבש בגדים המפארים את משרת המלך. כתוב במסכת שבת קיד א': "מנין לשינוי בגדים מן התורה? שנאמר 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים'". וכתב רש"י, ששינוי בגדיו הם דרך כבוד לפני ה'! לכל בגד של הכהן יש תפקיד משלו, ואם הבגד יהיה מלוכלך, זה יראה כזלזול במלך, מכיון שהכהן מייצג את הקב"ה, ולכן בגדיו צריכים תמיד להישאר נקיים.

ועוד כתוב בגמרא, שתלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה! שנאמר "כל משנאי אהבו מות". פרש"י, "שממאיסים עצמם בעיני הבריות, והבריות אומרים 'אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים', נמצא זה משניא את התורה". אם ככה נראה תלמיד חכם, וככה נראה אברך, אז איך נראית התורה?!

בני התורה, אברכים ובחורי ישיבות, מייצגים את התורה! חלון ראווה של ציבור שלם! אני לא מדבר רק על לכלוך מהדייסה של הילד שנדבק לחליפה, או על טחינה שנזלה מארוחת הצהרים,  אלא גם, ובעיקר, על כאלה שכלל לא לובשים חליפה! או שהם עושים טובה שהם לובשים... ואני לא מדבר על הצמדות לתכתיבי האופנה שכוללים חליפות ממותגות בצבעים וגִזרות משונות!

מה רע בחליפה בצבע שחור? בסדר, גם אפור הולך. אבל ירוק?! ירוק?! לפעמים זה טוב להיות ה"כבשה השחורה", וגם להישאר כך. לא חייבים תמיד להיות מיוחדים, בטח לא בדברים כל כך חיצוניים.

מאז ומעולם הבגדים הם לא רק כיסוי לגוף, הם מזכירים לנו לאן אנחנו שייכים. "לא שינו לבושם" – אין לנו עניין כלל להתערב ולהיטמע בהמון.

לכן מוטלת עלינו החובה להתלבש בבגדים ראויים, נאים, יפים ונקיים, כיאה לבני תורה לקדש ולכבד את שמו יתברך.

מתוך הקונטרס "זאת חליפתי" – הלבוש היהודי בימינו