הרב יצחק לסרי, רב קהילה בפלורידה: "בתפקיד כשלי, קל מאד ליפול למקום שהוא ההפך מ'לשם שמיים'"

ימיו של הרב יצחק לסרי עמוסים לעייפה בתקופה זו. הוא אמנם רק בן 30, אבל כבר עכשיו מכהן כרב קהילה בפלורידה שבארה"ב, ונמצא בעיצומו של כתיבת ספר חשוב מאין כמוהו - 'המדריך לרב קהילה בחו"ל'. "רבנים שנוסעים לשליחות בחו"ל, נתקלים בשאלות ובעיות שאינן דומות כהוא זה למקרים שנתקלים בהם רבני קהילה בארץ", מסביר הרב לסרי, נשוי ואב לארבעה.

רוצים דוגמה? בבקשה: באחד הימים נולד בן לאחד מבני הקהילה, והרב התכבד לשאת דברו במעמד המשמח. "יומיים לפני הברית, מישהו פנה אליי ואמר לי: 'תבדוק את אשתו, כי שמעתי שהיא לא יהודייה'. נשמע לי תמוה, אבל החלטתי לבדוק בכל זאת. ביקשתי מהבעל תעודת גיור, והתברר שהאישה עברה גיור קונסרבטיבי".

מה עושים במצב כזה?

"הייתי במבוכה גדולה מאד, מכמה סיבות. מבחינה הלכתית, היות שמדובר בילד גוי, אתה לא יכול לברך את הברכות הרגילות. יש דעות שאומרות שצריך להוקיע בני זוג כאלה מהקהילה, אבל זה עומד בסתירה גמורה לתפקיד שלי שם, הרי באתי לקרב ולא להרחיק. זה התפקיד שלי כרב קהילה, ואני אמור לדעת איך מתנהגים במצב כזה".

איך נפתרה הבעיה לבסוף? "למזלי, קבלתי את אשתי, תהילה, שמגיעה ממשפחת רבנים מפורסמת – משפ' חפותא. אביה, ר' משה, וסבה, ר' אברהם, הם תלמידי חכמים מופלגים, שחיברו ספרים תורניים למכביר. הם והרב זמיר כהן הם קרש ההצלה שלי בסוגיות רבות כאלה שאני נתקל בהן במסגרת עבודתי כרב קהילה".

הרב יצחק לסרי

מקרה נוסף וחמור לא פחות שהרב לסרי מתאר באוזני, הוא של כהן שנשוי לגיורת, ונלחם מדי שבת על זכותו לעלות לתורה. "מהבחינה שלו הוא צודק. הוא רוצה לזכות במצווה החשובה הזו, כמו שאר הכהנים. אבל מבחינה הלכתית, זה מצב קצת בעייתי. בספרו 'שפתי דעת', חמי מדבר עלה הסוגיה הסבוכה הזו, ואף כותב איך כן אפשר להתיר את זה, כדי למנוע מחלוקת בין המתפללים.

מחשבה, זהירות ועדינות זה חלק חשוב מאד בתפקיד. צריך לעשות דברים בחכמה גדולה, כדי לדעת איך להגיע למסילות לבם של האנשים ולהשפיע עליהם בצורה כזו שתקרב אותם, שהם ירצו להתחזק מעצמם. למשל, הייתה לנו משפחה שהגיעה לתפילות ערב שבת בבית הכנסת, באוטו. מה אתה אמור לעשות במצב כזה? לפעמים עדיף לחכות לשעת כושר כדי להעיר או לדבר על נושא שבוער בך, גם אם כרגע זה נראה 'ייהרג ואל יעבור'. ועובדה שהשיטה הזו הוכיחה את עצמה: זמן קצר אחרי כן, המשפחה הזו ויתרה על כל הלוקסוס והנוחות שהייתה לה במקום מגוריה המרוחק, ועברה לדירה קטנה יותר, כדי להיות קרובה לבית הכנסת".

"בלי אשתי, כל זה לא היה קורה"

הרב יצחק לסרי גדל ביישוב חשמונאים שליד קריית ספר. בתום לימודיו בישיבת 'יקירי ירושלים' ובישיבת 'כפר חסידים' – עבר לכולל 'דרכי הוראה לרבנים' של הרב מרדכי אליהו בירושלים, והצטרף לתוכנית 'נר לאלף' – שמכשירה רבנים להיות רבני קהילה בחו"ל. "במשך שלוש שנים למדנו נושאים חשובים שרב קהילה נתקל בהם במסגרת תפקידו, כגון שחיטה, כשרות, מילה, מקוואות, הבית היהודי ועוד. הקורסים הללו חיוניים, היות שהם מקנים לך כלים מעשיים להתמודדות עם מצבים שונים ומגוונים שאתה עשוי להיתקל בהם".

לאחר שעבר בהצלחה את המבחנים הקשים והוסמך לרב, עקר לסרי את מגוריו בארץ לטובת השליחות בארה"ב. "אבל כל זה לא היה קורה ללא תמיכתה של אשתי, תהילה", הוא מסביר בתגובה לשאלתי האם לא היה קשה לעזוב הכל מאחורה, ולהתחיל את החיים בארץ זרה. בכל זאת, מדובר במנטליות, שפה ותרבות – שונות לחלוטין.

"למזלי, אשתי גדלה בבית דינמי, מכניס אורחים ומלא בקירוב לבבות. אביה, הרב משה חפותא, כיהן כראש ישיבה בעבר, וכמו"צ ורב קהילה בלוס אנג'לס, בהווה. העובדה שהיא גדלה כל חייה במקום של קירוב, הרצאות תורניות ואירוח, תרמה רבות להחלטה לעזוב את הארץ, לטובת החיים שאנחנו מנהלים כיום. אשתי בעצמה מעורה מאד בקהילה, מוסרת שיעורי תורה ועורכת המון אירועים לנשים. האמת היא שבלי התמיכה שלה, לא יכולתי לעשות שום דבר. אם האישה לא פעילה אתך במאה אחוז, זה קשה מאד. כמעט בלתי אפשרי להשיג את מה שאנחנו הצלחנו לבנות כאן יחד, בלי שיתוף פעולה הדדי".

אבל כששיתוף הפעולה קיים – הכל אפשרי, ובתוך זמן קצר שינתה הקהילה הקטנה בפלורידה את פניה מן הקצה אל הקצה. "יש לנו פה פעילות מגוונת לכל הגילאים", מסביר הרב לסרי. "בשיתוף עם ארגון NCSY, שחרט על דגלו עבודה עם צעירים יהודיים שלומדים בקולג', אנחנו מוציאים לפועל טיולים, קומזיץ, סקי ודברים אחרים שמדברים ללבם של הצעירים.

"המטרה היא להנגיש להם את היהדות מזווית קצת אחרת, שמתאימה ל'שפה' שלהם – שפת ההנאות. למשל, עכשיו צפויה לנו שבת שלימה בהרים, וביום ראשון נצא לסקי. בשבת כזו כולם רוצים להיות. כולם יודעים שזה הולך להיות כיף אחד גדול, כי הרב הוא לא רק מין דמות 'רחוקה' ולא קשורה לעולם שלהם, הרב הוא גם חבר. אני מנגן בגיטרה, שר, מספר סיפורים, צוחק, מצטרף אליהם למשחק כדורסל, שומע את ה'צרות' שלהם ונמצא שם בשבילם לכל עניין ובעיה. בצורה כזו, לא רק שהם שמחים לשמוע את מה שיש לי ללמד, הם גם רוצים להשתנות. השפה היא אותה שפה – כולם כאן כדי להתחזק ברוחניותם, וכדי לשמור על הזהות היהודית".

"אם אבא שלי לא שומר שבת, למה שאני אשמור?"

אחד הקשיים היותר בולטים שבכל העשייה הזו, הוא לתפוס את הנער לפני שהוא מגיע לקולג', בשל אחוזי ההתבוללות הגבוהים, שלא במקרה מתחילים דווקא שם. "כשהם צעירים, קל להכות על הברזל. כשהנפש רכה, קל לעצב אותה כרצונך ולגרום לה ללכת אחריך. הקושי מתחיל כשהילד גדל תלוש, בין הורים שלא שומרים שבת, לדוגמה, לבין הידיעה שזו האמת ושזה מה שצריך כל יהודי לעשות. לא פעם הם שואלים, ובצדק: 'אם אבא שלי לא שומר שבת, למה שאני אשמור? למה לא ללכת עם זה עד הסוף ולהכיר גויה או לאכול לא כשר?!'

"שאלות ודאי שיש. גם מי שגדל בתור חרדי או דתי, לא תמיד יש לו מושג מה זו שבת, ולמה הוא שומר אותה. הנוער של היום סקרן מאד ונבון, ויש לו הרבה שאלות. הוא לא מקבל הכל כמובן מאליו. אבל כשאני מסביר מה זו גאווה יהודית, למה אנחנו יהודים, מה זה עם ישראל ומה הסוד והכוח שלנו – אז הם מבינים כמה חשוב לשמור על הצביון הייחודי שלנו, ולהתרחק מהתבוללות כמו מאש שורפת. כשהם מבינים את ההבדל ואת המשמעות שמאחורי המצוות, הם מוכנים לעשות הכל".

אבל זה לא רק זה. את רוב העבודה עושה הגישה שלו, שדוגלת בלקבל את השונה והאחר – ללא תנאי. הרי בינינו, כל אדם רוצה שיעריכו ויקבלו אותו כמו שהוא. אף אחד לא אוהב שמדברים אליו מלמעלה, ולא משנה באיזה תואר הוא מחזיק – רב, דוקטור או כל דבר אחר. "ההבדל בין רב קהילה בארץ לרב קהילה בחו"ל הוא בטיב הקשר בין הרב לאנשי קהילתו", מסביר לסרי. "כאן אתה לא רק הרב שלהם, אלא גם חבר, אבא, פסיכולוג, אח ויועץ עסקי. הם מערבים אותך בחיים האישיים שלהם, מתייעצים אתך על העסקים, על חינוך הילדים, על הזוגיות ועוד. אתה בוכה אתם, צוחק אתם, משתף אותם בבעיות שלך, מספר וחווה אתם כל חוויה משמעותית.

הרב לסרי ואשתו תהילה

"כשעוברים יחד דברים כל כך משמעותיים, זה באמת לא משנה איך אתה לבוש, מאיפה באת ואיך הבית שלך נראה. בתפקיד הזה לומדים לקבל ולהכיל כל אדם בהכלה שלימה. כשאתה מקבל מישהו בצורה כזו, אז הוא פורח ומרגיש חלק אינטגרלי מעם ישראל. וזה המוטו שלי. להראות לכל יהודי באשר הוא את המסילה שלו אל הקב"ה. לכל יהודי יש מסילה כזו, ועם קצת אהבה ואמפתיה – כל אחד יכול למצוא את החלק שלו בתורה, ואת תחושת השייכות לעם ישראל".

כחלק מהעשייה הנפלאה שלו עם הנוער הישראלי-אמריקני, מקדיש הרב לסרי לילות כימים במתן הרצאות תורניות בנושאים מגוונים, אותן הוא מעלה לאתר משלו – שכבר צבר אלפי עוקבים ומעריצים מהארץ ומהעולם.

בהתחשב בגילך הצעיר, ההספקים שלך די מכובדים, ברוך ה'. איך אתה מסביר את זה?

"הכל זה סיעתא דשמיא", הוא אומר בלי להסס. "הרגשתי אותה מתחילת המסלול – גם במהלך הלימודים בכולל, גם במבחנים הקשים וגם עכשיו. זה לא פשוט למצוא קהילה שאתה מחובר אליה, ושאתה נושא חן בעיני האנשים שמרכיבים אותה, אבל כשה' רוצה – הכל אפשרי. אתה רק צריך לעשות את ההשתדלות שלך, ולתת מעצמך הכי טוב שאפשר".

מה זה נקרא 'הכי טוב שאפשר' במושגים של רב קהילה?

"אני יכול לדבר רק בשם עצמי. המוטו שלי הוא לא רק לאייש משבצת או טייטל כלשהו. במושגים של רב קהילה, קל מאד ליפול למקום שהוא ההפך מ'לשם שמיים' - כזה שסוגד לכסף, כבוד וכדומה. במקום כזה אין סיעתא דשמיא אמיתית, ולכן זה לא הטריגר שהוביל אותי לכאן. לי חשוב למצוא את הדרך ללב של האנשים, ולעשות דברים לשם שמיים ולא לשם הכבוד והפרסום. מצד אחד, אני לא מוותר על ההלכה ומקפיד על קוצו של יוד, ומצד שני - ועל כך אני מודה לבורא עולם בכל לבי, אני יודע מתי לסגור עין. לפעמים צריך גם את זה".

כתובת האי-מייל של הרב יצחק לסרי ליצירת קשר היא info@haravlasry.com