עונג שבת: צעד קטן, זכות גדולה

"זה העלון שהכי 'נחטף' בבית כנסת"

סיפור ההפצה אצלי התחיל לפני שנה וחצי בערך, כאשר פעם בחודש-חודשיים מישהו היה מביא מעט מהעלונים של הידברות לבית הכנסת שלנו. כל כך אהבתי את העלונים, ובשלב מסוים לא רציתי להמשיך להיות תלוי אם יביאו או לא, ולכן החלטתי להצטרף כמפיץ וכך בוודאי יהיה לי את העלון השבועי של הידברות.

בתחילת הדרך הייתי מחלק חצי מכמות העלונים שהגיעה לבית הכנסת 'שבת אחים', והחצי הנוסף לבית הכנסת ע"ש הבבא סאלי ביבנה, אך ב"ה הביקוש עם הזמן לעלון גבר מאוד... ולכן חילקתי את הכול ברחובות. עד כדי כך הביקוש גבר, שפעם אחת איחרתי בהבאת העלון, ואנשים החלו לצאת מבית הכנסת לחפש היכן העלון. היום זה העלון ש'נגמר' ראשון בבית הכנסת (אפילו שמבחינת כמות העלונים יש ממנו הכי הרבה). אנשים מאוד אוהבים לקרוא בו. סיפרו לי שאף משתמשים בכתוב בעלון בשיעור של הרב בשבת.

מכיוון שכך, גם אחי - אביאל עמר - הצטרף כמפיץ בבית הכנסת ביבנה, זאת, כאמור, משום שכל העלונים ברחובות נגמרים.

אני מאוד אוהב את הידברות, הרב זמיר והעלון... יישר כוח עלו והצליחו. זכות גדולה עבורי להיות מפיץ.

אופיר עמר, רחובות

"הפכתי ל'שגרירת הידברות' בחדר המורים"

את עלוני השבת אני מפיצה בשני בתי כנסת, ובחדר מורים של בית ספר חילוני שבו אני עובדת.

הסיפור המעניין והתגובות היו דווקא מבית הספר החילוני: בהתחלה קצת חששתי להביא את העלון לבית הספר, אך בסופו של דבר הבאתי.

חילקתי 2-3 עלונים, המתנתי לתגובות, וראיתי שלא מתנגדים לקבל את העלונים, אז הוספתי עוד. בסייעתא דשמיא כל פעם שהחלטתי להביא עלון נוסף - היה מי שרצה לקחת אותו. כך בחסדי שמיים, הגעתי ל-13 עלונים, כשכל צוות המורות והסייעות מונים ביחד כ-25. מדובר על 50% קוראות...

רוב המורות שלוקחות את העלון אוהבות מאוד את הסיפורים של חיים ולדר, וממתינות לעלון הבא כדי לקרוא את ההמשך (כאשר יש שני חלקים לסיפור). שתי מורות אמרו לי שהן קוראות רק את החלק של הילדים עם הסיפורים של צדיקי הדור, ושהדבר מעניין אותן מאוד.

סייעת אחרת מתעניינת בהיסטוריה של המלכים, ולכן הסיפורים על שאול המלך ודוד המלך עניינו אותה מאוד. כל אחת לוקחת מהעלון את הנושא שמעניין אותה, ומידי פעם הן שואלות אותי על התוכן שבעלון וגם בכלל על נושאים שונים ביהדות, הלכות ועוד. כבר ממש נהפכתי ל'שגרירת הידברות' בבית הספר, עד שסגנית המנהלת פעם אמרה לי: "את עוד תחזירי אותנו בתשובה"... אף שזה נאמר כמובן בהומור, אין לדעת מה רוצים בשמיים...

תודה רבה לכם שזיכיתם אותי במצווה החשובה הזו! שה' ייתן לכם כוח להמשיך ולזכות את הרבים!

גילה

"ההפצה היא הדרך לעילוי נשמת בתי"

לפני כשנה וחצי איבדתי את בתי היקרה, לוטם לאה, במחלת הסרטן. בתי אהבה מאוד לשמוע את ההרצאות של הרב זמיר כהן והרב יצחק פנגר. בתקופת המחלה השיעורים העניקו לה נחמה גדולה מאוד. זה חיזק אותה וגם אותנו, ולאחר פטירתה ערוץ הידברות הפך מקור לנחמה עבורי.

בזכות ההרצאות הבנתי דברים שלא הבנתי לפני כן. גם, ובעיקר, היכן נשמתה של בתי, שמוות זו לא מילה שאסור להשתמש בה, שיש המשכיות לאחר המוות וכו'. לי, בתור אמא, היתה זאת נחמה גדולה ביותר להאמין שהכל מאת ה' והכל לטובה.

במשך כל השנה הראשונה לפטירת בתי חיפשתי דרכים לעילוי נשמתה. כאשר שמעתי שאפשר להפיץ את עלוני הידברות, הדבר גרם לי להתרגשות גדולה, וכל הזמן ידעתי שגם לוטם לאה שלי תהיה שמחה בכך.

בבית הכנסת שבו אני מתפללת שמחו מאוד על העלונים. מדובר בחומרים איכותיים לקריאה וללימוד, וממש אפשר לומר שהעלונים 'נחטפו'. אפשר היה להרגיש צימאון רב לדברים הכתובים בהם.

מאחלת לכם שבעזרת ה' תמשיכו בתרומה הגדולה שלכם לעם ישראל, תמשיכו לפתוח את הלבבות  ולזכות את הרבים. שנזכה לישועה בקרוב ולתחיית המתים במהרה, אמן ואמן.

נעמי דהוקי ברדה

"זו זכות לזְכות ולזַכות"

למערכת 'הידברות עונג שבת',

תודה רבה לכם על האפשרות לזכות את הרבים. שמחים לעשות מצווה זו ונהנים מהעלונים כל שבת מחדש. גם בבית הכנסת בו אנו מפיצים חוטפים את העלונים כמו לחמניות טריות...

תודה על הזכות לזכות ולזכות,

ליטל וייס