פוסט מצמרר: "אבא עדיין לא יודע שאבא שבשמיים קיבל אותך אל חיקו באהבה"

מספר שעות לאחר הפיגוע הנורא בארמון הנציב בירושלים, בו נרצחו על קידוש ה' ארבעה חיילים, מעלה ח', מתנדב זק"א, את רגשותיו הכואבים על הכתב. "הפיגוע היום בארמון הנציב הוציא ממני מה ששום פיגוע אכזר אחר לא הצליח לעשות לי", הוא כותב בדמע. "לא 4 נרצחים בפיגוע בהר נוף עטופים בטלית ותפילין, לא הירי בשער שכם בפיגוע שמצאה את מותה שוטרת מג"ב, ולא עוד עשרות אירוע טרור ושגרה שמכים בנו ללא סוף על הפצועים ועל ההרוגים".

"בשורה התחתונה אנו, מתנדבי זק"א, מסוגלים למראות קשים, רגילים לחוויה הקשה של טיפול בהרוגים ונרצחים. אנו סופגים עמוק את השכול והכאב, מפנימים את הטרגדיה שבגינה אנו נמצאים בזירה, חשים את הזוועה המטורפת סביבנו, וחיים את עשיית החסד של טיפול בהרוגים.

"תקופה של 3 שנים שבה אנו נמצאים באין ספור פיגועי טרור בתקופות פחות בוערות ויותר, אבל בשורה התחתונה זו תקופה שהשטח בוער. הדם נשפך. נדקרים ונדרסים בכל פינה בבירת ישראל ירושלים. עוד נרצח ועוד הרוגה, עוד גופה ועוד שלולית דם.

"הראש כבר מבין שזו השגרה שלנו, אלה הם חיינו. המציאות מתפוצצת לנו בפנים בכל פיגוע מחדש ומביאה איתה בשורה מרה וטרגית של עוד מספר פצועים והרוגים. אנו נהיה שם תמיד כדי להציל מי שאפשר ולכבד מה שנשאר".

"לעולם לא כתבתי פוסט שבו אני פורק את רגשותיי, משתף את הרשת הווירטואלית עם כל המשתמע מכך", כותב המתנדב, "אך הפיגוע בארמון הנציב היה אחר לגמרי".

"הפיגוע תופס אותי, כשאני בפגישת עבודה במשרד בשכונת בית וגן. אני  שומע את הדיווח במירס של מד"א, כשתוך כדי המירס של זק"א מתחיל לדחוף מתנדבים לצאת לזירת הפיגוע. עוברת חצי דקה משמעותית, ודיווח נוסף נשמע במירס על אר"ן אר"ן אר"ן בשכונת ארמון הנציב.

"אני תופס את הקסדה, עוטף את עצמי במעיל, תוך כדי ריצה לאופנוע, ועף לכיוון הזירה המדממת והקשה בפעם ה– מי סופר כמה…

"אני מגיע לזירה תוך כדי פינוי הפצועים האחרונים. מעמיס לאמבולנס פצועה עם שבר ברגל בוכה בהיסטריה שאין לתאר במילים, בועז הנהג דוהר קדימה. זהו, אין פצועים בשטח. הכאוס בשטח נרגע, כוחות עוזבים את הזירה והנה מגיעה דממת המוות!!!

"על דשא ירוק, צמחייה ושמש זהובה של יום חורפי, דם קדוש נספג באדמה קרה, בין גלגלי משאית אימתנית ורצחנית. 4 צעירים שחייהם נגדעו ברגע. עוד 4 משפחות הרוסות. עוד 4 נרצחים קדושים וטהורים. 4 עולמות מלאים בחיים שברגע פסקו כאילו מישהו לחץ על מתג והוריד את חייהם לשאול תחתית.

"סורק את הזירה ובוחן את אופי העבודה שלנו לקראת העבודה הקדושה של חסד של אמת. מסתובב בין תרמילים, ציוד רפואי שהיה אמור לעזור אולי להצליח להחזיר חיים בנפגעים, ציוד אישי של הקרבנות, מתחלקים לצוותים ומתחילים בעבודה.

"ניגשתי עם חבר קרוב לטפל באחת הקרבנות ושום דבר לא הכין אותנו לדבר הבא. אנחנו עוזרים לקצין המז"פ ולנציג צה"ל בזיהוי גופת הקצינה, תוך כדי טיפול שומעים את הטלפון של הקורבן. 'אבא מתקשר'.. אבא מתקשר... אבא מתקשר... אבא מתקשר...'

"מחזיקים את הטלפון, כאילו קופאים על המקום. 4 אנשים עם הרבה מאוד ניסיון וטיפול באסונות ולא מצליחים לתפקד!

המתנדב מסיים את הפוסט בדמעות רותחות: "קדושה וטהורה עלית השמימה, אבא שלך מחפש אותך בטלפון ומתקשר בלי סוף, אבל עדיין לא יודע שאבא שבשמים קיבל אותך בחיבוק ואהבה. נהרגת על קידוש השם. יהי זיכרונך ברוך".