בכי ודמעות: נרצחי הפיגוע מובאים למנוחות

בכי, זעקות שבר ודמעות, אלו הם המראות הקשים שנצפים היום (שני) בהלוויותיהם של נרצחי פיגוע הדריסה שהתרחש אתמול, בארמון הנציב.

הלווייתה של סגן שיר חג'אג' נערכת בשעה זו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. בשעות הקרובות צפויות להיערך הלוויותיהן של סגן יעל יקותיאל בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב, ושל סגן משנה שירה צור, בבית העלמין הצבאי בחיפה. מוקדם יותר, הובא למנוחות ארז אורבך, בבית העלמין הצבאי בכפר עציון.

בהלווייתה של שיר חג'אג' נוטלים חלק מאות משתתפים. אמה של שיר זעקה בעודה צועדת אחרי ארונה של בתה: "מה אני קשורה לפה? שיר שלי, חיים שלי, זה לא יכול להיות".

רב העיר ירושלים אמר מעל הקבר: "עד מתי ה'? עד מתי האויבים והרשעים האלה יעלוזו? עד מתי נראה צער כזה? עד מתי נראה הורים שבוכים במר ליבם באסונות כאלה? עד מתי?"

מפקדת הפלוגה של חג'אג' טל פרחי ספדה לנערה הצעירה: "אין ראויה ממך להיות קצינה בצה"ל. בצער רב אנחנו מצדיעים לך היום. משפחת חג'אג' היקרה, שיר נפלה בעת מימוש משימתה. בשם בית הספר לקצינים אני מתחייבת שהמשימה שבה עסקה בתכם תימשך".

סא"ל אסף וייס, מפקד הענף בו שירתה שיר לפני שיצאה לקורס קצינים, סיפר בדמעות: "קיבלתי פעם טלפון מנערה נחמדה שאמרה שפספסה את המיונים ליחידה. הסברתי לה שרשימת העתודאים לענף כבר נסגרה, אך היא לא ויתרה. בדבקות ובנועם, יום אחרי יום, שכנעה אותי שיר לארגן לה ריאיון. מיותר לציין שדירגנו אותה ראשונה ברשימת העתודאים שקיבלנו". 

שיר הותירה אחריה את הוריה – הרצל ומירב ושלוש אחיות. יהי זכרה ברוך.

מוקדם יותר, בשעות הבוקר הובא למנוחות ארז אורבך, בן ה-20, אשר נרצח אף הוא בפיגוע. אורבך נולד וגדל ביישוב אלון שבות. סבו משה סיפר עליו בלוויה: "לארז הייתה בעיה בריאותית שבגללה הוא היה פטור משירות צבאי, אבל הוא לא הרגיש פטור. הוא נאבק כדי להתגייס ולמרות שנדחה בכמה ועדות הוא עמד על שלו. כשנשאל למה הוא מתעקש בזמן שרבים עומדים בתור כדי לקבל פטור, הוא השיב – זוהי חובתי".

הרב איתן אנסבכר, מהישיבה בה למד ארז, סיפר עליו: "ארז הוא מהתלמידים שנכנסים לכיתה בבוקר, וגם אם יש יום מבאס, הוא משנה לכולם את מצב הרוח. ארז היה תלמיד שעד היום אני לומד ממנו הרבה". ארז  הותיר אחריו את הוריו – אורי וקרן, ארבעה אחים ואחות. יהי זכרו ברוך.