הדשא של השכן צהוב יותר, או: למה כל כך קשה לנו לפרגן לאחרים?

ריקי היא אישה מצחיקה ומלאת מרץ, שגם אוהבת מאד לבשל דברים טובים וחגיגיים. חוץ מזה, היא גם כותבת טור קבוע בעיתון (ולא תחת השם ריקי). נפגשנו באירוע חברתי וכל כך צחקתי מהתיאוריות שלה, עד שהיה לי ברור שהיא חייבת להתארח כאן. היא לא כל כך רצתה בהתחלה אבל בסוף, אחרי עוד קצת שכנוע, היא הסכימה.

אחד הדברים הכי מצחיקים שהיא אמרה היה בקשר לפתגם הידוע "אין נביא בעירו". קבלו את הנאום כמעט ככתבו וכלשונו: "כאשר הייתי מראיינת וכותבת על איש בעל סיפור חיים מרעיש, או על אישה נדירה רגישה, היה הקב"ה מזמן לי מפעם לפעם מפגש עם אחד מקרוביו, ושם למדתי פרק מאלף.

"ההורים, בני הזוג או הילדים - אלה לא הקפידו עלי אם חלקתי לבן משפחתם מחמאות בשפע. אבל השכנים או בני הדודים, הגיסים או אדון ועד הבית - הם הקפידו מאוד לדייק אותי ולתקן את העובדות. ('כתבת שהוא חובש שכונתי כבר עשר שנים. איך זה יכול להיות אם רק בחודש אדר לפני תשע וחצי שנים הוא עלה מצרפת? הא, הא!') והיו מגחכים בגלוי ובסתר, על שנסחפתי לגוזמות כאלה. עם כל הכבוד, היו מעירים בעדינות, ציפורה היא לא אישה מופלאה כל כך. הקימה את מפעל התמיכה באלמנות, זה נכון, אבל אם תעמדי ליד החלונות שלה בלילה תשמעי אותה צועקת על הילדים כמו אישה רגילה. ובקשר לשבוע שעבר, אם תסלחי לי, כתבת על אדם בשם יהושע שהוא בעל שאר רוח. במקרה הבת שלי עובדת כסייעת בגן של הבן שלו. היא גם רואה אותו לוקח את הילד מהגן ומביא אותו. אדם רגיל, ממהר, עם קול צרוד קצת. הוא יש לו שאר רוח? מאיפה לקחת את זה?

לא אשכח גם אותו אישון לילה, כאשר שבנו מחתונה רחוקה, במחיצת זוג מכרים שהציעו לנו ברוב אדיבות טרמפ לירושלים, וכבוד האדון, איש מבוגר ומבוסס בעסקיו, הסתכל עלינו מבעד למראה המקטינה שמעל לראשו, ושאל: "אז מה שמעתי, נעשית כתבנית בעיתון, הא? משלמים לך, לפחות, בעד זה שנעשית כתבנית?"

אמרתי "אהה" קטן וחלש, והרגשתי איך אני הולכת וקטנה ונעשית כתבנית גרגרית פעוטה, שאין לה ערך ומשמעות בעולם כולו.

"מה אתה רוצה, ברוך", אמרה הגברת מתוך כוונות טובות בעליל, "זה הפרנסה שלה, להיות כתבנית בעיתון. אתה יודע כמה קשה להשיג מישרה של מורה".

את העובדה שלפתע מוישה גדל ויש לו מה לומר, ואנשים אפילו באים אליו לשאול, את זה הסביבה הקרובה פשוט לא יכולה להבין. נניח שהשכן מן הקומה השלישית, איש שתקן שלא משתתף באסיפות הדיירים ואומר תמיד 'מקובל עלי מה שתחליטו', ובנוסף הוא גם משאיר, בקביעות מרגיזה,  את דלי האשפה המרוקן שלו, הסגול עם כתמי הסיד הלבנים, בפתח הבניין מתחת לתיבות הדואר - נניח שהוא הופך לפתע להיות מרצה מבוקש ומזמינים אותו לסמינרים של ערכים. איך אפשר להבין את זה?

בעצמי נכחתי פעם באירוע משפחתי, כאשר הצטרפה אלינו פנינה מאוחר קצת, לחייה סמוקות וכולה תפוסת הרהורים מפני שחזרה מהרצאה השקפתית מרתקת ומלאת חידושים, וקרובת משפחתה אמרה לה, "אה, הרב יקותיאל חרמון? הוא הרי גר מתחת להורים שלי כל השנים. באמת אדם נחמד, אבל אני חושבת שלא התייחסו אליו מספיק בתור ילד, אחרת למה הוא רץ ככה בכל הארץ, כל ערב למקום אחר? נו בטח, הרי אמא שלו באה מהשואה והייתה מאוד שבורה כשהוא היה קטן. תמיד דאגנו מה כבר יצא ממנו כשיהיה גדול".

יכולתי לראות במדויק כיצד קורסת ההרצאה כולה בליבה של פנינה פנימה, וענן של אבק ושברים מתרומם מן ההריסות. "זה נכון שגם משלמים היום בעד דברים כאלה?" ביררה הקרובה לשם השלמת התמונה, "אני חושבת שהכבוד מספיק במקרה כזה, לא?".

באמת צודק השכן שבא לרב, וצודק גם הבר פלוגתא שלו, וצודקת הרבנית ששואלת איך זה יכול להיות. אמיתית וצודקת היא הכתבה המתארת את ראש הישיבה המוסר את נפשו בעד הנחשלים דווקא, וצודקת השכנה מקומה ראשונה שמכירה אותו בנעלי בית וטוענת שהוא מזייף נורא בזמירות של שבת. צודקת גם השאלה, האם בסופו של דבר, הרב יקותיאל חרמון הוא איש גדול או איש רגיל.

התשובה היא, שכולנו גם גדולים וגם רגילים, וזאת כנראה שאלה של בחירה לאן להסתכל. זאת כנראה גם שאלה של אופי, כי יש אנשים שמחפשים להתפעל מגדולת הזולת, ואחרים נוטים להקטין.

זאת בסופו של דבר שאלה של תפיסת חיים, כי מי שמקווה למצוא בעצמו ביום מן הימים, גדולה וייחוד ויופי, שמח למצוא מאלה גם אצל אחרים, אבל מי שמרגיש תמיד חגב בעיניו, מסתכל גם על אחרים בעיניים של קטנוניות יומיומית ולא יכול לשאת את המחשבה, שאי שם בבית כנסת בדרום תל אביב, יש מישהו שמחשיב את אהר'לה שפיץ למי יודע מה ולומד אצלו בקביעות את הדף היומי. אהרל'ה שפיץ, שתמיד הלך בחפתים פתוחים והיה שופך את הקפה בליל שבועות וכולם ידעו עליו שיש לו שתי ידיים שמאליות. באמת".

חוץ מלנאום, להצחיק ולכתוב מקסים - לריקי יש גם לא מעט מתכונים טובים. רוצים דוגמא?

מרק פטריות חלבי

כל מה שאפשר להגיד על המרק הזה זה - טעם גן עד בעולם הזה. נפלא תמיד, בקיץ, בחורף, אחרי צום, ביום של שרב וגם הוא קל להכנה. אז מה עוד?

זמן הכנה:  20 ד'   |  זמן בישול: 30 ד'   |   5-6 מנות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

החומרים הנדרשים:

2 בצלים קצוצים דק

שמן לטיגון

400 גר' פטריות שמפיניון טריות קצוצות דק (אפשר במעבד מזון)

3 כפות יין לבן (לא משנה איזה)

2 כפות קמח

2 כוסות חלב

חב' שמנת מתוקה (225 מ"ל)

כף אבקת מרק פטריות

מלח ופלפל

פיתה או לחם ישן להגשה

אופן ההכנה:

מחממים שמן בסיר ומוסיפים את הבצל הקצוץ, מערבבים את הבצל ונותנים לו להיטגן כשלוש דקות על אש גבוהה. מנמיכים את האש ומטגנים כרבע שעה עד שהבצל רך מאד וזהוב. מערבבים מידי פעם. מעלים את האש ומוסיפים את הפטריות. מתבלים במלח ופלפל ומטגנים על אש גבוהה תוך כדי ערבוב עד שרוב הנוזלים של הפטריות מתאדים. מוסיפים את היין ומביאים לרתיחה. מבשלים מספר דקות עד שרוב הנוזלים מתאדים ומוסיפים את הקמח. בוחשים היטב ותוך כדי בחישה מוסיפים כוס חלב. מערבבים היטב כדי למנוע גושים ומוסיפים את כוס החלב הנוספת ועוד 4 כוסות מים. מביאים לרתיחה, מתבלים באבקת המרק ומוסיפים את השמנת המתוקה. טועמים ומתקנים את תיבול המרק, מנמיכים את האש ומבשלים כרבע שעה. לפני ההגשה קורעים את הפיתה לחתיכות קטנות או חותכים את הלחם לקוביות בגודל 1.5 ס"מ. מטגנים בשמן במחבת עד שהלחם מזהיב ומעבירים לניר סופג. מגישים את המרק עם הקרוטונים.

נתחי דגים אפויים בציפוי פירורי לחם פיקנטי

מה עושים היום בצהריים? את המתכון הקל, הטעים, שהילדים כל כך אוהבים!

זמן הכנה: 15 ד' |   זמן אפיה: 20 ד' | 6-8 מנות

החומרים הנדרשים:

600 גר' פילה דג (נסיכה, בקלה סלומון וכו')

1/3 כוס שמן - רצוי זית

6 שיני שום קצוצות

כפית כמון

כפית פפריקה

3 כוסות פירורי לחם

2 עגבניות קצוצות

מיץ מ2- לימונים

מלח ופלפל

אופן ההכנה:

מחממים את השמן במחבת. מוסיפים  את 4 שיני השום הכתושות ומטגנים תוך כדי ערבוב דקה. מוסיפים את הכמון, הפפריקה ופירורי הלחם ומערבבים עד שהפירורים מזהיבים מעט כ2-3- דקות. מסירים מהאש. מניחים את פילה הדג על התבנית - אם יש עור שמים את העור כלפי מטה. מפזרים את העגבניות הקצוצות בצורה שווה על הדגים. מפזרים את 2 שיני השום הכתוש הנותרות, מלח, פלפל ומיץ לימון. ממליחים ומפלפלים ומפזרים את פירורי הלחם שיצפו לגמרי את הדגים. אופים בחום של 190 מעלות כעשרים דקות עד שהכל זהוב והדגים מוכנים.

צלי רולדה מבושל בפפריקה ובצל מטוגן

מנה טעימה זו אפשר לשמור במקרר, לפרוס ולאכול בסנדוויץ, או להגיש כמנה עיקרית. מתכון זה מתאים גם לצלי עגל או בשר.

זמן הכנה: 15  דק'  |   זמן טיגון בצל: כחצי שעה   |   זמן בישול: כשעה  8-10 מנות

החומרים הנדרשים:

4-5 בצלים קצוצים

שמן לטיגון

2 כפות פפריקה

מלח ופלפל

1 נתח רולדת הודו

כף חרדל

אופן ההכנה:

שמים את הבצל והשמן בסיר ומביאים לרתיחה. בוחשים ומעבירים לאש הכי קטנה. מטגנים את הבצל כשעה ומידי פעם בוחשים, מערבבים את הפפריקה עם החרדל, מלח ופלפל וכף מים. מורחים את הרולדה היטב בתערובת. אפשר גם בעזרת סכין לחרוץ מספר חריצים ולדחוס פנימה במידת האפשר מהתערובת. אחרי שהבצל מזהיב מוסיפים את הרולדה וכוס מים ומביאים לרתיחה. מכסים ומנמיכים את האש. מידי פעם בפעם מסובבים את הרולדה. מבשלים כשעה עד שהמשרה רך. מוציאים ופורסים.

קוראות שואלות:

אני מאד אוהבת תבשילי שעועית ואשמח לקבל מתכון שיסביר לי בדיוק איך לבשל אותה שתצא טובה לפחות כמו של גיסתי. יש לך אולי מתכון מעניין?

שעועית ברוטב עגבניות

זהו המתכון הפשוט ביותר והוא טעים ואהוב בכל בית. קל מאד להכין אותו ואפשר גם לאפות במקום לבשל בתוך תבנית עמוקה חסינת חום.

זמן הכנה: 15 ד'  |   זמן בישול: כשעה ורבע  |  5-6 מנות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

החומרים הנדרשים:

2 כוסות שעועית לבנה קטנה מושרית לילה במים ומבוררת

3 כפות שמן

בצל אחד קטן קצוץ

3 שיני שום

3 כפות רסק עגבניות

2 כפות פפריקה

 מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה:

שמים בסיר גדול את הבצל והשמן ומזהיבים מס' דקות. מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את הרסק, הפפריקה וכוס מים. מבשלים כעשר ד' ובוחשים מידי פעם. מסננים את השעועית ומוסיפים לסיר. ממלאים במים עד ס"מ מתחת לגובה השעועית. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה כשעה ורבע או עד שהשעועית רכה מאד. מגישים על אורז לבן.

שעועית עם אורז

במדינות רבות מקובל מאד לאכול אורז עם קטניות. בעיקר בגלל שצירופי החלבון הנמצאים בקטניות ובדגנים נותנים ביחד חלבון מושלם ממש כמו בשר ומספקים לגוף את כל מרכיבי החלבון הנחוצים לו. זוהי אחת הגרסאות הבריאות והטעימות ביותר.

זמן הכנה: 20 ד'  |  זמן בישול השעועית: 40 ד'  | זמן בישול האורז: 30 ד' |  5-6 מנות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

החומרים הנדרשים:

כוס וחצי אורז

כוס וחצי שעועית מושרת לילה במים,  לבנה או אקסטרא

בצל אחד קצוץ דק

2-3 כפות שמן

2 גזרים קצוצים לקוביות

2 פלפלים חתוכים לקוביות

5 עגבניות קלופות וקצוצות

כפית פפריקה

כפית אבקת מרק עוף (אפשר פרווה)

מלח ופלפל

אופן ההכנה:

מסננים את השעועית ומבשלים אותה כארבעים ד' עם מים ומעט מלח. בינתיים מכינים את האורז. שמים בסיר אחר את השמן והבצל, מזהיבים אותו מעט ומוסיפים את כל שאר הירקות. מביאים לרתיחה ומבשלים כחמש דקות. מוסיפים את האורז והשעועית המסוננת ומוסיפים 3 כוסות מים. מביאים לרתיחה, מוסיפים את התבלינים, מכסים ומבשלים על אש נמוכה כחצי שעה. בודקים במהלך הבישול אם לא חסר מים לאורז.

לרכישת ספרי המתכונים של אביגיל מייזליק, לחצו כאן.