218 שנה לפטירתו: 10 עובדות על המגיד מדובנא

היום, יום שלישי י"ז בטבת, חל יום ההילולא ה-218 של המגיד מדובנא.

1. רבי יעקב קרנץ' הנודע בכינוי "המגיד מדובנא", היה מגדולי המגידים והדרשנים בכל הדורות ומחבר משלים פורה. נפטר בי"ז בטבת תקס"ה.

2. המגיד מדובנא נולד בשנת ת"ק בז'טל שבליטא, ולמד תורה מפי אביו שהיה אב"ד העיירה. היה מגיד מפורסם במזריטש, בזולקוב שבגליציה, וולודבה וקלוש. לאחר מכן החל לכהן כמגיד בדובנא שבחבל וואהלין, שם ישב במשך שמונה עשרה שנה. נהג לנדוד ברחבי פולין, גרמניה וליטא ולשאת את דרשותיו.

3. היה מקורב מאד לגר"א, שאהב לשוחח עמו בדברי תורה ולשמוע את משליו. כמו כן, ניהלו השניים מערכת התכתבות הדדית. בעקבות כך, נערץ על ידי כל חכמי ליטא.

4. המגיד נודע במשליו הייחודיים והגאוניים, בהם היה משלב דברי תורה, חכמה ומוסר, ולעיתים התחברו באלתור ללא הכנה מוקדמת. הוא הרבה להשתמש בדימויים עממיים, הרחבות והמחשות, ומיעט בלמדנות, על מנת למשוך את פשוטי העם. בנוסף לכך, ניחן בהבנה עמוקה בנפש האדם, דבר שסייע לו לחדור למעמקיה בעזרת משליו.

5. המגיד מדובנא מעולם לא אהב תיאורי גיהנום ומוסר המובא בדרך של הפחדה. הוא לא אהב לפלפל ולהאריך יותר מדי, ודבריו היו פשוטים וקולעים. הוא גם היה שנון ביותר. מסופר שנשאל מדוע עשיר נותן לעיוור ולנכה אך לא לתלמיד חכם, והשיב: הוא יודע שהוא עוד עלול בעצמו להפוך לעיוור או לנכה, אבל אין לו חשש שיהפוך לתלמיד חכם...

6. פרסומו הרב של המגיד בעת חייו הוביל כמה אנשים להתחזות למגיד מדובנא, וישנם מספר סיפורים על מצבים בהם המגיד ישב בבית הכנסת ושמע אחרים המדברים בשמו. בדרך כלל נהג לשתוק על כך, אך במקרה שההרצאה לא הייתה ישרה בעיניו היה מתעמת עם המתחזים, ו"בוחן אותם" במבחני שנינות.

איך הגיב הגאון מוילנא לתוכחתו של המגיד מדובנא?

"בית הדין של מעלה", אומר המגיד, "אינו בית דין רגיל"

7. בימי חייו לא הוציא ספרים, למרות שהכין רשימות לקראת הוצאת ספר מסודר על "מידות טובות", שעל פיהן יש לנהוג. רשימות אלו, יחד עם אסופת מכתבים וכמה מחברות עם טיוטות וקטעי מאמרים, נמצאו על ידי אברהם דב בער פלאם בגניזה במזריטש כ-40 שנה לאחר שנכתבו. אברהם דב פלאם הפך את הוצאת כל דברי המגיד למפעל חייו.

הספרים בהם דברי תורתו הם: "אהל יעקב"- דרושים על התורה, "קול יעקב" - על חמש מגילות, "כוכב מיעקב" - על ההפטרות, "אמת ליעקב" - על הגדה של פסח, "ספר המידות" - על המידות ו"משלי יעקב" – משליו של המגיד.

8. אחד המשלים המפורסמים בשמו של המגיד מדובנא הוא הסברו השנון על הפסוק: "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל": משל לסוחר ששלח שליח, כדי שיביא לו מטען מהנמל. אחרי הרבה זמן הגיע השליח, מתנשף ויגע, כפוף ומזיע, כורע תחת עומס המטען, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: "הבאתי לך את החבילה המבוקשת".

זה הגיב מיד: "לא נכון. זו לא החבילה שלי". "עוד לא פתחת אותה", התפלא השליח, "למה אתה אומר זאת ?"

ענה לו הסוחר: "פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי. החבילה שלי מכילה יהלומים. יהלומים לא כבדים". כך המשיל המגיד מדובנא את עבודת ה', אשר צריכה להיות טבעית ומתאימה לאדם, ובלשונו "נעימה ומתוקה". אם עבודה זו גורמת סבל וקושי לבעליה, הרי שזו לא עבודת ה' הנכונה והראויה, ועליו לבדוק היכן הוא טועה. בעניין זה ראוי לציין כי רבים החושבים שדקדוק בהתנהגות נאותה ע"פ התורה אמורה להלחיץ, הכנסת הבית לשבת, הכנסת הבית לפסח, האתגר לכוונה בתפילה, האתגר לגבי תיקון המידות וכו', אולם רבותינו למדונו שקיום הלכה צריכה להיות מתוך שמחה ושלווה והכרה ולב, לקיים הלכה זה כמו לאחוז ביד של אבא אהוב וללכת עמו יד ביד.

כדרך להתקדמות בסולם השמחה בעבודת ה', כדאי לאדם לקבל על עצמו כמה שעות יומיות בהן הוא שרוי בשמחה, מבלי לחשוב על כל דבר מצער, רוחני או גשמי. להתרכז באותן שעות רק, ואך ורק, בחצי הכוס המלאה, ולא להתמודד בשום רגשי אשמה.

9. משל נוסף מבאר בדרך צחות את חוסר ההיגיון של אנשים שמוכנים לשמור מצוות רק כאשר מסתדר להם. המשל: איש עני לווה משכנו העשיר כף ומזלג ומחזיר לו כעבור יום כף מזלג וגם כפית. לשאלת העשיר מהי הכפית, עונה העני שבמזל טוב נולדה לכף ולמזלג תינוקת. לאחר זמן מה, העני חוזר לעשיר ומבקש ללוות מערכת סכו"ם שלמה. העשיר נותן לו את המערכת הגדולה והיקרה ביותר שלו. כאשר עובר זמן והסכו"ם אינו מושב, הולך העשיר לעני ושואל היכן הסכו"ם. עונה העני שלא עלינו כולם מתו. כשהעשיר מתרגז וטוען שהעני מרמה אותו, עונה העני: וכשקיבלת את הכפית, לא הייתה לך בעיה?

10. משל נוסף: כפרי מגיע לשוק בחורף והוא לבוש בגדים חמים. נכנס לחנות בגדי משי וביקש לקנותם. המוכר נטל בגד במידתו ומסר לו אותו. בינתיים הולך הכפרי ומודד את הבגדים, מודד שוב ושוב, ומגלה שהם דחוקים עליו ואינם מתאימים לו כלל.

"האם אתה מהתל בי?" הוא קורא בכעס לבעל החנות. "הבגדים לא מתאימים". "הם מתאימים. הם מתאימים, פשוט עליך להוריד קודם את הבגדים העבים שאתה לובש, ורק אחר כך ללבוש את המשי".

והנמשל: כך התורה. כל עוד האדם עטוף בבגדים אחרים והם תאוות והבלים, התורה אינה נוחה לו והוא אינו חש במתיקותה. כאשר יפשוט האדם את מידותיו הרעות ואת תאוותיו – הוא יחוש את עריבותה ונעימותה של התורה הקדושה.