העצמה לנשמה לפרשת שמות: מה קרה חמוד, הלכת לאיבוד?

הוא עומד לבדו במרחב הענק ומביט לכל עבר, מבין שהתרחק יותר מדי. בוחן את השטח בניסיון לזהות את שאהבה נפשו, אך לשווא. הוא קופא על מקומו, לא יודע מה יהא עליו עכשיו. הבהלה מטפסת במעלה הגרון ובכי קורע לב פורץ מתוכו, מה שמפנה את תשומת לבו של ההמון הזר שמתחיל לגשת אליו. הפרצופים השונים והמשונים, ובעיקר הזרים, שמתקרבים אליו, גורמים לליבו להתכווץ. ובפי כולם השאלה: "מה קרה חמוד, הלכת לאיבוד?"

לאחר זמן שנראה כנצח הוא שומע קול מוכר ואהוב קורא לעברו: "הנה אתה! דאגתי לך! לאן נעלמת?!"

הסערה שוקטת, והוא שוב מוגן בחיק אמו.

כל אדם במהלך חייו חווה רגעים של בלבול, פחד, אימה, עצבות וקושי, כשבתוך כל אחד מתחבא ילד קטן שמרגיש לעיתים לגמרי לבד, מבוהל, מאויים או מאוכזב מהאנשים היקרים לו שנדמה שנטשו אותו, מרגיש אבוד בעולם הגדול.

ואכן, לעיתים מגיע ניסיון מפתיע ובלתי צפוי: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע, אֶת יוֹסֵף". והרי מצופה היה ממי שקיבל טובה כה גדולה מיוסף הצדיק להכיר טובה עד סוף כל הדורות, אך מה שקורה בפועל הפוך לחלוטין מהשכל הישר. המצב הולך ומתדרדר, ועם ישראל נכנס למהלך של בלבול ושעבוד בתוך חשכת מצרים.

ומה גורם למצב הקטסטרופלי הזה? התשובה בדברי פרעה: וַיֹּאמֶר אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ  פֶּן-יִרְבֶּה... וְנִלְחַם-בָּנוּ". אנו רואים שדווקא הטוב הטהור השופע מעם ישראל מאיים על פרעה, שהוא בחינת היצר הרע, והוא מחליט לשעבדו. אם כן, הרע מבקש לכבוש את הטוב.

אם ניקח זאת לחיינו, נראה שעל אף כוונותינו ורצונותינו הטובים, בדומה לכוונתם הטובה והתמימה של בני ישראל, פעמים רבות אנו נתקלים בתגובה או בפעולה בלתי צפויה מהסביבה, מה שגורם לנו להיפגע, להתאכזב, לצאת למתקפה או להשתעבד לרצונות של אחרים.

מצבים בלתי צפויים מפעילים בנו שני כוחות הופכיים. הכח האחד דורש מאתנו לתת ל"כוחי ועוצם ידי" לנהל את המערכה, ובעצם להגשים בדיוק רב את נבואתו השחורה של פרעה: "פֶּן-יִרְבֶּה... וְנִלְחַם-בָּנוּ". משמעות הדבר היא שיצרינו האפלים הם שמנהלים את המצב.

הכוח השני קורא לנו לעצור ולהתבונן בטוב האלו-קי המושרש בנו, לדבוק בו ודרכו להמשיך להשפיע טוב. והרי שתי נשים יחידות שמבינות את הסוד הזה מצליחות בחסדי שמיים להציל עם שלם! שנאמר: "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים". כל אחת מהן יכלה לומר לעצמה: "מה כוחי ומה חיי?" אולם הן הבינו שאם הקב"ה מעמיד אותן בניסיון, פירוש הדבר הוא שיש באפשרותן לפעול לטובה ולבנות עולמות דווקא במציאות שנראית שלילית ועגומה כל כך.

עלינו לדעת שחיינו ואושרנו תלויים בבחירתנו לפעול דרך הטוב הקיים, ושמתוך הניסיונות דייקא בכוחנו לצמוח ולהצמיח עולמות ותולדות. "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". שבת שלום!

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il