אם נגזר שאדם ירוויח מיליון שקלים השנה, עד כמה הוא יצטרך להתאמץ?

1. התשובה לשאלה זו ברורה בעיני, אבל חבר שלי לא מסכים. האם מותר לרמות במבחנים אקדמאים? ספציפית לצורך הדוגמא – לזייף תעודת זהות של הנבחן עם תמונה של מי שאמור להבחן במקומו, ואז לבקש תמורת תשלום מאותו אדם לגשת למבחן? או דוגמא אחרת: לקחת פלאפון ולחכות שהתשובות הנכונות שנאספו מחוץ לכיתה מאנשים שכבר עשו את המבחן ישלחו ע"י מי שאסף את התשובות למי שנבחן בתוך הכיתה? אם התשובה לאחת מהשאלות הנ"ל אינה חד משמעית, אבקש מספר חוות דעת.

בודאי שאסור לרמות במבחנים אקדמאיים, כי מלבד שיש בזה בודאי משום גניבת דעת, גם יכול להיות מדובר בגניבת דבר ממש, כי הנה לדוגמא אדם שמרמה במבחן כזה שמקבלים ע"ז לבסוף תואר שאיתו אפשר לצאת לשוק העבודה, גורם לכך שיקבלו אותו לעבודה רק בגלל שיש לו את אותו תואר, ונמצא א"כ שהוא גנב ממון מהמעסיק שקיבל אותו רק בגלל התואר - שהוא השיג במרמה.
  
מקורות: הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חלק חושן משפט חלק ב' סימן ל) וכן הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי חלק י' (סימן קסג). וע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק ז' (סימן ערה) ובספר עלינו לשבח חלק א' (עמוד תרמב).

* * *

2. מדוע יש חשש שאם אישה בהריון תדרוך על ציפורן היא תפיל את העובר?

הסיבה שאין לזרוק ציפורניים על הרצפה - הוא כדברי הגמרא במסכת מועד קטן (דף יח עמוד א) שאם אישה בהריון דורכת על גבי ציפורניים היא עלולה להפיל. וכתב הנמוקי יוסף שם (דף י עמוד א מדפי הרי"ף) שהחשש שהאישה תפיל הוא משום מיאוס. ויש אומרים, משום כשפים, ע"ש.

(צילום: shutterstock)

3. שלום עליכם כבוד הרב. רציתי לשאול אם יש צורך בכתיבת בס"ד בהודעה בפלאפון, כי זה די קשה, וכן במייל וכדומה? ומתי צריך לכתוב גם במציאות? תודה, ברוכים תהיו.

אין שום חיוב לכתוב בס"ד בהודעה. ואפילו במכתב אין חיוב לכתוב בס"ד או ב"ה, אלא שמנהג ישראל לכתוב כך בראש מכתב וכיוצא בזה. וכמו שכתב הגאון רבי יצחק קארו זצ"ל בספר תולדות יצחק (בפרשת מצורע, בפסוק כי תבואו אל ארץ כנען) שנהגו העם לכתוב ב"ה בתחילת כל כתיבה, והוא על שם הפסוק (בספר משלי פרק ג' פסוק ו') "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך", ע"ש. וכן ע"ע בשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן עח) שכתב, שנהגו שלומי אמוני ישראל לכתוב ב"ה בראש המכתבים ואגרות שלומים, ושטוב ונכון לעשות כן, ע"ש.

* * *

4. שלום לכבוד הרב:

1. האם כובע צמר (ששמים בחורף לחימום) יכול להיחשב ככיסוי ראש כמו כיפה לכתחילה ואפשר להתפלל ולברך איתו?

2. אם לא, בשעת הדחק כשאין כיפה כן אפשרי?

מותר לכתחילה.

(צילום: shutterstock)

5. הייתי רוצה לדעת מה עמדת ההלכה בעניין נישואין של בת ישראל לבחור שאמו יהודיה (ממוצא רוסי/פולני) ואביו אינו יהודי (ממוצא רוסי), והבחור אינו נימול. האם יש מניעה הלכתית להינשא לבחור כזה (הגם שגדל בבית שרחוק מקיום תורה ומצוות) ?

אין איסור הלכתי להינשא לו. אולם בת ישראל כשרה, איך תסכים להינשא למי שחייב כרת בכל רגע ורגע שאינו מל את עצמו, פן יפגענו אסון? יש לשכנעו בכל דרך שימול עצמו בעז"ה ללא סיכון וללא כאב, ואז ינצל מסכנת הכרת.

* * *

6. מותר לבכות בשבת? זה משנה אם זה בכי חיובי (התרגשות וכד') או בכי שלילי (כאב נפשי וכד')?

אסור לבכות בשבת כשהבכי נובע מחמת צער. ומכל מקום, מי שיש לו עונג אם יבכה, כדי שילך הצער מלבו, מותר לבכות בשבת, כמבואר ברמ"א אורח חיים (סימן רפח סעיף ב) ומשנה ברורה (סק"ד).

(צילום: shutterstock)

7. שלום, נשאלתי ע"י תלמידות לגבי מצוות מדרבנן (לא סייגים ששומרים עלינו מלעבור על מצוות מדאורייתא), כיצד יתכן שחז"ל "המציאו" מצוות ואנו חייבים לשמור אותן, כגון קידוש על יין, חנוכה וכד'? תודה מראש.

לגבי לא להוסיף מצוות – חשוב להבין מה נקרא בשם הוספה ומה לא.

אם אדם רוצה להוסיף מקרר בדירתו, מובן שהוא אינו צריך לגשת לעירייה כדי לבקש "תוספת בנייה", כי זו פשוט לא נקראת הוספה. אך אם אדם רוצה להוסיף חדר לדירתו, דבר זה הוא כמובן "תוספת בנייה", והוא חייב באישור בנייה.

התורה אוסרת להוסיף מצוות מהתורה, אך היא אינה אוסרת להוסיף תקנות סופרים. הרי עזרא הסופר מסופר בתנ"ך עצמו כמי שהוסיף תקנות ואיסורים שונים מדרבנן, אירוע אשר מוזכר בתוך התנ"ך.

אך כמובן אסור להוסיף מצווה חדשה למצוות התורה – הוספת מצווה פירושה הוספת פסוק שלא משה מסר, או הוספת מצווה מדאורייתא שעליה מתחייבים בדיני תורה – עונשי כרת וארבע מיתות בית דין. דבר זה נקרא הוספה.

אך חכמים מעולם לא המציאו מצוות חדשות, וכל תקנה מאוחרת שתיקנו היתה תמיד "מצווה דרבנן" כך שלא הענישו עליה בעונשי תורה, ולא הוסיפו אותה לספר התורה. כך שזו לא נקראת הוספה לתורה. כי המצוות הללו לא נוספו לספר התורה ואין על המצוות הללו עונשי תורה.

אנו מברכים על נר חנוכה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", אך כמובן שידוע וברור לכולם שחג החנוכה נקבע בעקבות ולאחר מלחמת החשמונאים. כמובן שזו מצווה מדרבנן, והעובר עליה אינו עובר איסור דאורייתא, אלא על תקנת חכמים. והכל יודעים זאת, כך שאין זו "הוספה".

אנו מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו..." על מצוות שהם מדברי סופרים כגון: הדלקת נר שבת, נר חנוכה, קריאת המגילה, נטילת ידיים וכד' הוא, וזאת על פי הפסוק: "על פי התורה אשר יורוך, ועל המצווה אשר יאמרו לך תעשה, לא  תסור מן המצווה אשר יגידו לך ימין ושמאל" – כפי שאתה רואה נאמר במפורש "מן המצווה אשר יגידו לך", הרי שצווינו לשמוע למצוות החכמים מן התורה (נא לראות עוד במסכת שבת דף כ"ג).

בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. אנו שמאמינים שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודעים שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).

וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור  שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים.

* * *

8. אם נקצב על האדם מיליון שקל בראש השנה. האם על ידי ההשתדלות שהוא יעבוד משמרת של 4 שעות ביום הוא יקבל את הקצוב לו? או שבשביל המיליון הוא צריך להתאמץ ממש בזעת אפו, כמו שנאמר "בזעת אפך תאכל לחם", וזה אומר שאם נקצב לו מיליון הוא צריך להתאמץ בשביל להשיג כמה שיותר?

על האדם לעשות השתדלות סבירה לפרנסה לפי המצב בזמנינו. וה' הטוב נותן לאדם את כל צרכיו ואת כל הנגזר עליו.

9. שלום לרב, שאלו אותי האם הברווז כשר? שאלה זו הגיעה בעקבות ידיעה כי אנשים שומרי דת העידו כי אכלו בשר ברווז (ודווקא ברווז ולא אווז) כאן בארץ.

אכן, ברווז הינו עוף כשר למהדרין. ישנם חלק מהזנים של ברווז שאין עליהם מסורת, ונהגו לא לאכלם.

* * *

10. 1. מי שלא היה צריך לנקביו בבוקר, האם מברך בכל זאת אשר יצר או שמדלג ואומר אלוקי נשמה שנתת בי טהורה...?

2. אני נוהג ליטול ידיים בבוקר, אח"כ להתקלח ולהתארגן, ואז לצאת לבית כנסת, ליטול שם ידיים ואז לברך על נטילת ידיים... אשר יצר... ועד סוף ברכות השחר. האם יש בעיה כלשהי במנהג הזה?

3. לגבי השאלה הנ"ל, אם עברו יותר מ 72 דק מרגע שסיימתי להתפנות ועד שאני מסיים להתארגן ולהגיע לבית כנסת, אני עדיין יכול לברך אשר יצר, או צריך לדלג על הברכה הזו? איך צריך לנהוג?

1. אם הוא יודע שיצטרך להתפנות לפני התפילה, או שכבר התפנה פעם אחת מהקימה, ידלג.

2. מנהג נכון וראוי. אם אתה מתפנה לפני שאתה הולך לבית הכנסת, וסביר להניח שלא תתפנה שוב, תשמור את ברכת אשר יצר לאמרה בבית הכנסת. אם אתה חושש שיעברו 72 דקות מההתפנות ועד לברכות השחר, והינך מבני ספרד, תברך אשר יצר מיד ואין לברך שוב בסדר הברכות.

3.  כל שלא עברו 72 דקות, ניתן עדיין לברך. אולם לאחר מכן אי אפשר לברך. אולם אם עוד לא ברכת כלל אשר יצר באותו יום, תוכל לברך ברכת אשר יצר על הסדר. כפי שכתבנו לעילי, כל שיש ספק שמא יעבור הזמן מההתפנות עד לברכות יש לברך אשר יצר מיד, ולא לומר שוב בעת התפילה.