האשה ביקשה לקבוע מזוזה על... הטנק בו שירת בנה

ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית י"ב, ה')

אמר ריש לקיש, כל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן.

לא היו ימים לישראל בהם היה אפשר 'לעשות נפשות' לתורה בצורה כה קלה ומהירה, כפי שהדבר ניתן להיעשות כיום הזה, כאשר הלבבות פתוחים, והכל מעוניינים לשמוע את דבר השם. מאידך, יש לדעת שלא תמיד צריך לתקוף את הצד שממול בצורה חזיתית. לפעמים כדאי ללכת בדרך עקיפה, ולהפתיע מן הצד, לתפוס את השני במצב של אי-יכולת להגיב.

בתקופה בה נאלצים שלומי אמוני ישראל להילחם באלה הנועצים את ציפורני החזיר בחומת ארץ ישראל, הבה נשמע שני סיפורים המצביעים בבירור על כך ששיטת השמאל דוחה וימין מקרבת היא השיטה הבטוחה ביותר. יש לנהוג פעם כך ופעם כך, הכל לפי העניין. תקיפות וחוסר פשרנות מחד גיסא, רכרוכיות והתגמשות מאידך גיסא.

באחת החנויות במרכז חולון נמכר בשר דבר-אחר ל"ע, וכל המאמצים שנעשו על מנת לשדל את בעל החנות שיסגור את העסק, לא נשאו פרי. והנה, לא עבר זמן רב ולפתע מגיעה הבשורה הטובה על סגירת החנות. התושבים הדתיים נשמו לרווחה, אבל לא ידעו מי הצליח, וכיצד, לשכנע את בעל החנות.

הסוד הזה היה נעוץ בטנק ובמזוזה...

אשה אחת, מתושבות העיר, הגיעה לכולל 'בית דוד' וסיפרה לי שבנה החל לשרת בחיל השריון וכיוון שהיא חוששת לשלומו ברצונה לקבוע מזוזה על... פתח הטנק שלו. השבתי לה שאין כל טעם בקביעת המזוזה על הטנק, אבל אם היא מעוניינת לצבור זכויות שתָּגֵנָּה על בנה, אנחנו מייעצים לה לתרום את המזוזה לאותה חנות המוכרת חזיר, שבפתחה לא נקבעה מזוזה עד היום.

האשה ניאותה להצעה, והנה ממש באותם ימים ישב בעל החנות 'שבעה' על פטירת אביו. אברכי הכולל ניצלו את ההזדמנות לבוא לביתו, ולשוחח עמו, אבל לא דיברו איתו ישירות על סגירת החנות אלא יעצו לו... לקבוע מזוזה בפתחה. המטרה היתה להגיע למצב שהמוכר יווכח בעצמו באבסורד הגדול המתבטא בקביעת מזוזה על פתח חנות שכזו, ומתוך שירצה כדרכו של כל יהודי לעטר את בית-מסחרו במזוזה, יסלק משם את הטומאה.

וכפי ששיערנו, כך היה. כשניגשו אליו האברכים וביקשוהו לקבוע מזוזה, אמר: "וכי אעשה את עצמי ללעג ולקלס? מזוזה וחזיר"?!

ודא עקא; יהודי הוא יהודי, וכשהוא מבין שלא יהא באפשרותו להתעסק במצוות מזוזה עד שיסיר את השיקוצים, הדבר מציק לו ומביאו לייסורי נפש. הסוף היה שלאחר זמן ננעלה החנות על מסגר ובריח. מה שמוכיח שאם נוקטים בתחכום ובעורמה, הדברים פועלים לפעמים על הצד היותר טוב.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין