הפרשה החסידית לפרשת שמות: אתה מקנא?

אחד מחסידי הרה"ק רבי משה מקוברין זצ"ל הגיע אליו, ותינה בפניו את צערו: "יש לי חנות ממנה אני מרוויח את לחמי. ברחוב צמוד אלי נמצאת חנות דומה. והנה, חנותו של שכני מלאה תמיד קונים, אף פעם לא שקט שם, פעמים לא מעטות אני אף רואה תור ארוך משתרך עד מחוץ לחנות. כמובן שהלה קוצר מידי יום רווחים כבדים. ואילו אצלי בחנות בקושי יש תנועה, רק מעט אנשים נכנסים. ניסיתי כבר לשפר, אותם מוצרים בדיוק מונחים אצל שנינו על המדפים, אפילו ניסיתי לבדוק אצלו בחנות מה הסוד שלו, איך הוא מצליח במקום שאני לא מצליח, אבל שום דבר לא משתנה. זו תקופה ארוכה שאני בקושי מביא פרנסה הביתה".

הרגיע אותו הצדיק ואמר לו: "אני מברך אותך ואף מבטיח לך, שגם לך יהיה שפע של פרנסה ברווח. אבל בתנאי אחד: בפעם הבאה, כאשר תראה את הקונים הממתינים בתור אצל שכנך, תגיד לעצמך 'ברוך ה' שיש לו פרנסה בשפע'. בהתחלה יהיה לך קשה לומר זאת, וודאי שלא תשמח באמת עם הצלחתו, משום שהיצר מטעה אותך לחשוב שהוא לוקח ממך את הקונים ומקפח את פרנסתך, אך לאחר שתגיד זאת פעמים רבות יחדרו הדברים אט אט ללבך.

"עם הזמן תחוש שביעות רצון מן העובדה שיש לו פרנסה ברווח, והקנאה תפחת. אז אכן תתקיים הבטחתי שייפתחו לך שערי שפע, ופרנסה תתחיל לזרום לך ברווח".

הפרגון והעין הטובה מתגלים במלוא הדרם בהתנהגותו של אהרן הכהן. הקב"ה מבקש למנות את משה רבנו כמנהיג העם: הוא יהיה זה שיגאל אותם ממצרים, הוא יתרה בפרעה ואף יעשה בפניו ניסים ומופתים. בהמשך הוא יהיה היחיד שיעלה השמימה לדבר עם בורא עולם, ארבעים ימים ולילות ללא אוכל שתיה ושינה, זכות עצומה עומדת ליפול בחלקו של משה רבנו.

אך הוא אינו מסכים! ואומר לקב"ה "שלח נא ביד תשלח", הכוונה לאהרן הכהן.

מה יש? משה מפחד שמא ואולי אחיו הבכור, אהרן, ייפגע מכך. אינו יודע האם באמת יקבל בלב שלם את העובדה שאחיו הצעיר עולה עליו פתאום, ומתמנה למנהיג העל.

אבל אהרן הכהן מתנהג אחרת. הוא שמח באמת עם אחיו. בורא עולם אומר למשה – אין לך מה לדאוג, כנראה שאינך מכיר מספיק את אחיך הצדיק: "אהרן אחיך... הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו". עם לב הזהב שלו הוא באמת יפרגן לך, מכל הלב, לא תהיה אפילו טיפת קנאה. לא זו בלבד, אלא הוא גם ישמח בכך שאחיו הופך להיות המנהיג הגדול של עם ישראל.

משום מה, לרוב האנשים נדמה שכאשר מישהו מצליח בחיים, בתורה, או להבדיל בכסף, קריירה, משפחה וכדו', זה מגיע על חשבון השני. כאשר חבר שלך פתאום הצליח והרוויח סכום כסף גדול, קנה לו בית חדש, רכב מתקדם, ולך אין כל זה, האם זה על חשבונך? האם הוא לקח ממך משהו? אם הוא יפסיד פתאום את כל רכושו, האם הכסף יעבור אליך? ברור שלא, אין שום קשר בין הצלחה שלו לבין אי ההצלחה שלך. הוא יכול להצליח בחיים וגם אתה יכול להצליח, הוא יכול להפסיד ואתה עדיין תישאר בלי כלום.

מי שחי מתוך אמונה בבורא עולם יודע שלכל אחד יש צינור שפע מיוחד. כאשר לחבר שלך זורם שפע גדול, הוא לא נוגע אף בטיפה אחת מהשפע שלך.

אם נחשוב ונעמיק בדברים נראה שמידת הקנאה בלתי הגיונית לחלוטין, מה גם שהיא גורמת צער גדול לאדם הלקוי במידה זו. הקנאה לא תעביר אליך אפילו שקל אחד מההוא שבו אתה מקנא. המקנא ניזוק כאן בכפלים, גם כסף אין לו וגם שמחת חיים אין לו, בגלל הקנאה.

בספר המוסר "אורחות צדיקים" מובא סיפור הממחיש לנו עד כמה מי שמקנא מזיק לעצמו, העיקר שלשני לא יהיה. "חומד וקנאי פגע בהם מלך אחד. אמר להם המלך אחד מכם יבקש משהו ממני, ואני אתן לו מיד בדיוק מה שהוא מבקש, לשני אני גם אתן, אבל אתן לו בדיוק כפול ממה שנתתי לראשון".

הקנאי לא רצה לבקש ראשון, כי הוא קינא בחברו שיקבל כפול ממנו, והחומד בכלל היה רוצה לקבל גם את חלקו וגם חלק חברו. אבל כיוון שהם עומדים לפני המלך, חייבים לקיים את הציווי מיד, אחד מהם חייב לבקש עכשיו.

דחק החומד בקנאי שהוא יבקש ראשון. לקנאי לא הייתה ברירה, אבל בשום אופן הוא לא יתן שלחברו יהיה כפול ממנו. מה עושים כאן? עד שהבריק לו רעיון מיוחד, והוא ביקש מהמלך לנקר לו עין אחת, ולחברו שתיים... העיקר שלחבר לא יהיה יותר ממנו.

הכותב הינו מנהל רוחני של ארגון הידברות וראש כולל אהבת תורה