אולי טעינו כשבחרנו להתחתן?! הטור של הרבנית חגית אמאייב

שאלה: אני ובעלי בכלל לא מסתדרים, אנחנו רבים המון, ונראה לי שאנחנו פשוט לא מתאימים. האם את לא חושבת שיש מצב שאנשים פשוט טועים בבחירה שלהם? כי אם לומר את האמת, אני ממש מרגישה שזה בדיוק המקרה שלנו.

* * *

שלום לך, אני קוראת את דברייך, וברור לי שלא פשוט לחיות עם התחושה המעיקה שאת חווה. כשהספק מנקר אין שקט נפשי, אין יישוב הדעת והתמונה כולה מעורפלת ולא ברורה.

עלינו לדעת שבדרך הטבע, אין סיכוי שגבר ואשה יסתדרו מאליהם. מלמדת אותנו התורה שאדם וחווה נולדו גב אל גב, והקב"ה "נאלץ" לנתחם על מנת שיוכלו להסתובב ולהביט פנים אל פנים. מדוע מתארת התורה את כל התהליך הכרוך בבריאת בני הזוג באופן כל כך לא מתוקן?

ברור לכולם שיכול היה הקב"ה לברוא את הזוג הראשון בהיסטוריה באופן מושלם ואידילי. אך הוא ביקש ללמדנו נקודה מרכזית ובסיסית בעבודת הזוגיות – זוגיות טובה, בה ניתן להסתכל ולדבר האחד אל השני בגובה העיניים, היא תוצר של "ניתוח" כואב! כלומר ההצלחה היא חלק בלתי נפרד מתהליך אמיץ ומתמשך שבלעדיו לא יגיעו התוצאות המיוחלות.

אני שומעת זוגות רבים המביעים את חוסר התאמתם בתחומים שונים בחיים - היא רוצה לטייל בקניון והוא פשוט שונא את זה. הוא רוצה להסביר לה על מצב חשבון הבנק הלחוץ והיא פשוט חייבת לשתף בקורותיה באותו היום. היא רוצה שיקשיב למצוקותיה והוא רק מבקש ללכת לישון. הוא כועס כי אין לו מילה בבית, והיא מרגישה שהוא תקיף מדי.

אם לא נבין שגבר ואשה חושבים באופן שונה, פועלים באופן שונה ומדברים בשפה שונה נמצא עצמנו "הולכים עם הראש בקיר" ואז נגיע לעוד מבוי סתום בו תישאל השאלה – אז מה אנחנו בכלל עושים ביחד?!

אם בחרנו להינשא, משמע שבתחילת דרכנו היו נקודות זכות רבות שראינו בשני. בחרנו להתמקד במעלותיו, גילינו פוטנציאל לבניית בית משותף, והכי חשוב – היינו אופטימיים מאוד בנוגע לסיכויי ההצלחה, אחרת זה פשוט לא היה קורה.

נקודת המפנה החלה כשהגיעו מאליו האתגרים שהחיים מזמנים, ובני הזוג לא השכילו ללמוד איך נכון לצלוח את ההתמודדויות הטבעיות המשתנות ואיך לפעול במצבים החדשים.

הגבר חושב כמו גבר, כלומר מגשש אחר פתרונות, מחפש את השורה התחתונה שתניב תוצאות מידיות עד כמה שרק ניתן על מנת שאפשר יהיה לעבור הלאה, בעוד שהאישה חושבת כמו אישה, כלומר שעולם הרגש שלה מבקש שבעלה יבין לקשייה, למצוקותיה ולרגשותיה, הרבה לפני שהוא מבקש ממנה לומר מה היא בעצם רוצה ממנו ומה היא בעצם "השורה התחתונה".

זוג שרוצה להצליח בחיי הנישואים צריך ללמוד על טבע האחר.

למה הדבר דומה? לאדם שעובר לגור בארץ חדשה ולא מוכרת. כדי שמיודענו יוכל להשתלב בחיי החברה ובעבודה חדשה עליו ללמוד את השפה המקומית, את התרבות המקומית, את מנהגי וחוקי המקום ועוד. אם אותו אדם לא ישכיל לקרוא את מפת המקום החדש נכונה, התוצאה תהיה עוגמת נפש גדולה והרבה מאוד "התנגשויות" לא רצויות.

אז אם ברצוננו לזכות בחיי זוגיות טובים ומאושרים עלינו לדבוק במספר כללים:

1. אהבה היא תוצר של נתינה לבן זוגנו והשקעה בו. אם נשקיע בו, נאהב אותו!

2. כפי שראינו את מעלותיו של השני לפני החתונה, נוכל להחליט לראות אותן גם כעת! נרשום לעצמנו בכל יום לפחות חמישה דברים טובים שאהבנו בהתחלה ואוהבים כיום בשני.

3. נחליט ללמוד את שפתו של האחר – נתייגע ונלמד מה הם המרכיבים החשובים ביותר בנפש בן זוגנו ומה היא שפתו.

4. נאפשר לשני להתבטא מבלי להתפרץ לדבריו, פשוט ניתן לו לדבר ללא מפריע. תורנו יגיע לאחר מכן.

5. אנחנו יכולים להסכים על כך שאנחנו לא תמיד מסכימים ובכל אופן להישאר חברים ואוהבים.

6. במקום להתאמץ כל כך לשנות את בן זוגנו, עדיף, נכון ורצוי שנשקיע את אותן האנרגיות על מנת לשנות את עצמנו, זה קל הרבה יותר כי זה הדבר היחיד שבאמת תלוי בנו.

ולסיכומו של עניין, עלינו לזכור שהקב"ה אף פעם לא מתבלבל ואם הוא הביא אותנו לעמוד תחת חופה וקידושין זה אומר שהעבודה של שנינו ביחד וכל אחד לחוד היא דווקא תחת קורת גג אחת. אם נשקיע בזוגיות את כל מה שהיא דורשת, בוודאי ובוודאי נזכה להצלחה מרובה. גם אם קל זה לא יהיה, זה בוודאי ישתלם. אז שנזכה כולנו לבית של אהבה, אחווה, שלום ורעות!

חגית אמאייב היא יועצת משפחתית ופסיכותרפיסטית. באתר הבית "בשניים ויותר" ובמייל bshnaeem@gmail.com

לרכישת הספר וקלפי הטיפול של הרבנית חגית אמאייב בהידברות שופס, לחצו כאן.