הנשירה המהירה והפתאומית משאירה גם את השכנים מסביב פעורי פה

והשענו תחת העץ (בראשית י"ח, ד')

הורים לילדים, מחנכים ומורים, נתקלו בתופעה הזו לא פעם ולא פעמיים. אחד מילדיהם, פרח אמיתי, שהיה תפארת הכיתה ולדוגמא לכל חבריו, נשבר לפתע ומָעַד ברוחו. זה לא קורה רק אצל בעלי המוח הגאוני, ו/או העילויים הגדולים. כל ילד יהודי, ובעצם כל יהודי באשר הוא, נחשב כפרח בעיני בוראו, ולפתע פתאום ללא הודעה מוקדמת עלולה לחול בו שבירה, גיזעו מתייבש ועליו נושרים, עיניו כבויות, כל כולו אומר עצבות, חוסר-חשק ואי-יכולת.

מה שהיה עד אתמול סמל למרץ נעורים, להתלהבות, לשמחת היצירה, לחדוות חיים, הופך היום לעלה נידף, לגוף שאין בו רוח, לחפץ ללא תנועה. אי אפשר לדבר על ליבו, תנועותיו חסרות אונים, עיניו בוהות בחלל.

בואו נשען תחת העץ, ונשאב ממנו עידוד ושמחה.

עץ אחד יש ברמת אלחנן, נטוע בחצרותיהם של כמה בתים, ברחוב הרב עטיה וברחוב הרב זוננפלד. חבל שאין אנו יודעים את שמו. עץ בעל פריחה נהדרת, עליו צבועים בירוק, ועם זריחת השמש ישתלב בוהַק העלים בגווניו החומים של הגזע העבות, החסון וגבה-הקומה.

לציפורי הבוקר יש שם הרבה פרנסה, כר נרחב לעסוק בו, וגם עוברי דרכים המחפשים מפלט להנפש בו מחום השמש, ימצאו בצלו את מבוקשם. כמעט כל השנה מצוי עץ זה בפריחה.

כמעט.

כי פעמיים בשנה, בחודש תמוז ובחודש שבט, מתרחשת שם תופעה מדהימה, שאינה מוּכֶּרֶת באילנות אחרים. בתוך יממה, ואפילו פחות מזה, נושרים לפתע כל העלים הירקרקים ומשאירים את העץ בודד, כערער בערבה, כגוף שאין בו רוח, ללא תנועה. גם אם תדבר על 'ליבו', ימשיך לעמוד חסר אונים.

הנשירה המהירה, המתרחשת בפתאומיות מדהימה, משאירה גם את השכנים מסביב פעורי-פה. כל מה שנותר להם לעשות הוא לשלוח את ילדיהם לגינה כדי שיאספו את נְשוֹרֶת-העלים שנערמה מסביב לעץ.

מי שיתבונן במראהו של העץ בימי עליבותו יוכל רק לנוד לו בראשו ולהשתתף בצערו של מי שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. מי יאמין שעוד יבוא יום והעץ יחזור לפריחתו המליאה, הססגונית.

והיום הזה יגיע, יותר מהר מכפי שחושבים. ההפתעה היותר-מדהימה תתרחש כארבעה ימים לאחר הנשירה. והנה שוב, בלי הרבה הודעות והקדמות, ישובו העלים אל העץ שיחדש ימיו כקדם. בתוך יום-יומיים תהיה כאן פריחה מחודשת, ובפרק זמן זה יגדלו העלים במהירות מסחררת, עד שובו של האילן למראהו הקודם.

העלים המחודשים יהיו עתה הרבה יותר ירקרקים, הרבה יותר שמחים, חיוּת חדשה ומרעננת נושבת בהן.

מי שיביט במראה המופלא מחלון ביתו יעמוד משתאה. רק תמול-שלשום היה העץ פורח, בְּרֶגע קָמֵל, וברגע פָּרַח שוב.

כי האדם עץ השדה.

גם הילדים ישובו ויפרחו, ישובו ויתרעננו, ובזכות תפילתם של ההורים עוד תגדל הפריחה המחודשת מזו שקדמה לה.

יש תקופות של 'שחרית' ויש של 'ערבית'

על התקופות השונות העוברות על האדם בחייו אפשר ללמוד גם מן התפילות שתיקנו האבות. שחרית וערבית הן תקופות בחיי האדם. יש תקופות של הצלחה, כאשר השמש זורחת לאדם, ומאירה לו את כל נתיבותיו, כמו שהיה אצל אברהם שתיקן תפילת שחרית, בתוקף אושרו ושמחתו, ואילו יעקב תיקן תפילת ערבית על זמני החושך, כמו שכתוב במדרש על הפסוק 'וילן שם כי בא השמש'. ללמדנו, שגם בזמני החושך אפשר למצוא את השם יתברך.

וכבר אמרנו לעיל, שיש בחינות שניתן להשיגן דווקא בזמני החושך!

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין