ספרים וקומיקס

פרשת חיי שרה לילדים: "עשר דקות לכאן או לכאן..."

מהן כבר עשר דקות? מה כל כך גרוע באיחור קטן לתפילה? הסיפור שלפניכם ממחיש עד כמה חשובה כל דקה

אא

וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה (בְּרֵאשִׁית כ"ד, ס"ג)

סָח מוֹ"ר שְׁלִיטָ"א: סִפֵּר לִי גִּיסִי מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א, סִפּוּר עִם מוּסַר הַשְׂכֵּל בְּצִדּוֹ, שֶׁסֻּפַּר לוֹ עַל יְדֵי רַב אֲמֵרִיקָאִי.

בַּקְּהִלָּה שֶׁלִּי, סִפֵּר הָרַב הָאֲמֵרִיקָאִי, הָיָה יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ לְכָל שָׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת בִּימֵי הַחוֹל, אֲבָל כְּגֹדֶל הַקְפָּדָתוֹ לְהַגִּיעַ לַתְּפִלּוֹת, כָּךְ הָיְתָה 'הַקְפָּדָתוֹ' לְאַחֵר לְכָל תְּפִלָּה. כְּמוֹ בְּתִזְמוּן קָבוּעַ הָיָה הַיְּהוּדִי הַהוּא מַגִּיעַ בְּאִחוּר שֶׁל עֶשֶׂר דַּקּוֹת. אִם הַתְּפִלָּה הֵחֵלָּה, לְמָשָׁל, בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר, הוּא הִגִּיעַ תָּמִיד, אֲבָל מַמָּשׁ תָּמִיד, בְּשֶׁבַע וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת.

נִסִּיתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וּלְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁיַּגִּיעַ בַּזְּמַן, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאִם הוּא כְּבָר מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה, מָה אִכְפַּת לוֹ לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן; אֲבָל הַיְּהוּדִי הֵשִׁיב לִי תָּמִיד בְּאוֹתוֹ סִגְנוֹן: אִם אֲנִי כְּבָר מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה, מַה זֶּה כְּבָר מְשַׁנֶּה מָתַי אֲנִי מַגִּיעַ; הָעִקָּר שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ...עֶשֶׂר דַּקּוֹת לְכָאן אוֹ לְכָאן, לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ מְשַׁנֶּה...

וְכָך בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה מְאֹד, הָרַב מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ, וְהַיְּהוּדִי מֵשִׁיב בַּסִּגְנוֹן הַנַּ"ל, וּמַמְשִׁיךְ כְּמִנְהָגוֹ לְאַחֵר.

עַד שֶׁבְּבֹקֶר אֶחָד הֻפְתַּעְתִּי, מְסַפֵּר הָרַב, לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה בַּזְּמַן. כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה, מָשַׁךְ הַדָּבָר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבִּי. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִתְעַנְיַנְתִּי מַה יּוֹם מִיוֹמַיִם...

הָאִישׁ, שֶׁהָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד, הֵשִׁיב: 'הַקָּבָּ"ה הוֹכִיחַ לִי בְּצוּרָה שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמַעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים שֶׁלֹּא כְּדַאי לְאַחֵר לַתְּפִלָּה'!

בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּסַפֵּר לִי מָה אֵרַע, וְהַיְּהוּדִי, שֶׁהוּא גַּם עָשִׁיר גָּדוֹל, סִפֵּר שֶׁהַמִּפְעָל הַיֻּקְרָתִי הָעוֹמֵד בְּבַעֲלוּתוֹ, וּמֵנִיב רִוְחֵי עָתֵק, עָלָה אֶתְמוֹל בָּאֵשׁ, וְאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת עָצְמַת הַנְּזָקִים שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ עֵקֶב כָּךְ.

בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת תֵּאֵר הַיְּהוּדִי אֶת הַשְּׂרֵפָה שֶׁפָּשְׁטָה בַּמִּפְעָל, וְאֶת הַהֶלֶם שֶׁאָחַז בּוֹ בְּעִקְּבוֹת הָאָסוֹן.

עִם כָּל הַהִשְׁתַּתְּפוּת הָאֲמִתִּית שֶׁלִּי בְּצַעַרְךָ, אֵינֶנִּי מֵבִין מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַשְּׂרֵפָה הַנּוֹרָאָה, וּבֵין הַהוֹכָחָה שֶׁקִּבַּלְתָּ עֵקֶב כָּךְ, שֶׁלֹּא לְאַחֵר לַתְּפִלָּה, אָמַר הָרַב לְבַעַל הַמִּפְעָל.

הַהוֹכָחָה שֶׁקִּבַּלְתִּי, הֵשִׁיב הָאִישׁ, הִתְרַחֲשָׁה בַּדַּקּוֹת שֶׁלְּאַחַר פְּרֹץ הַשְּׂרֵפָה, בְּעֵת שֶׁהִתְקַשַּׁרְתִּי בִּבְהִילוּת אֶל מְכַבֵּי הָאֵשׁ, וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁיַּגִּיעוּ בִּמְהִירוּת לַמָּקוֹם, כְּדֵי לְמַזְעֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת מִדַּת הַנְּזָקִים.

הַמּוֹקְדָן בַּתַּחֲנָה הִבְטִיחַ שֶׁמְּכַבֵּי הָאֵשׁ כְּבָר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וּבְעוֹד דַּקָּה הֵם יִהְיוּ אֶצְלִי. אֲבָל הִנֵּה עוֹבֶרֶת לָהּ דַּקָּה, שְׁתַּיִם, וְשָׁלֹשׁ, וְהַמִּפְעָל מַמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת בָּאֵשׁ, חֶדֶר אַחֲרֵי חֶדֶר, מַחְלָקָה אַחֲרֵי מַחְלָקָה, וְרִכְבֵי הַכִּבּוּי עֲדַיִן אֵינָם נִרְאִים בָּאֹפֶק.

הַלֵּב שֶׁלִּי כִּמְעַט וְהִפְסִיק לִפְעֹם מֵרֹב צַעַר, סִפֵּר בַּעַל הַמִּפְעָל לָרַב, בִּמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל כָּל שְׁנִיָּה.

רַק כַּעֲבוֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת תְּמִימוֹת נִרְאוּ מְכַבֵּי הָאֵשׁ בָּאֹפֶק, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי, וְהַמִּפְעָל הָיָה שָׂרוּף כִּמְעַט כֻּלּוֹ.

הָיִיתִי בְּמַצָּב הִיסְטֶרִי, נִגַּשְׁתִּי אֶל הַכַּבָּאִים וְזָעַקְתִּי: 'מַדּוּעַ אֵחַרְתֶּם כָּל כָּךְ; הֲרֵי אִם הֱיִיתֶם בָּאִים מֻקְדָּם יוֹתֵר, הָיָה הַמִּפְעָל נִצָּל?!'

הֵשִׁיבוּ לִי הַכַּבָּאִים וְאָמְרוּ, 'הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגַּעְנוּ... עֶשֶׂר דַּקּוֹת לְכָאן אוֹ לְכָאן, הָעִקָּר שֶׁלְּבַסּוֹף הִגַּעְנוּ'!...

לְמִשְׁמַע הַתְּשׁוּבָה רָתַח דָּמִי בְּקִרְבִּי, אֲבָל בְּדִיּוּק אָז נִדְלְקָה בְּמֹחִי נוּרָה אֲדֻמָּה; נִזְכַּרְתִּי שֶׁזּוֹ הָיְתָה גַּם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי בְּמַהֲלַך הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶן נִסָּה הָרַב לְחַזֵּק אוֹתִי לְהַגִּיעַ לַתְּפִלָּה בַּזְּמַן.

לְפֶתַע רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶל-לִבִּי מַה גְּדוֹלָה הִיא חֲשִׁיבוּתָן שֶׁל עֶשֶׂר דַּקּוֹת. נוֹכַחְתִּי לָדַעַת אֵלּוּ עוֹלָמוֹת אֶפְשָׁר לִבְנוֹת בָּהֶן, וּלְחִלּוּפִין מַה נִּתָּן לַהֲרֹס בְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת.

וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה...

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין

תגיות:פרשת חיי שרהאחת שאלתי

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה