"התקשר אליי אדם שסיפר כי בזכות לימוד ההלכה היומית הוא ניצל מפיגוע"

עשרות אלפי אנשים ברחבי הארץ והעולם פתחו הבוקר (כ"ז טבת) את יומם עם השאלה: "האם מותר לשלוח קטן לטבול כלים?" ואף למדו את התשובה: "אין לשלוח קטן, פחות מגיל מצוות לטבול כלים, אבל אם טובל לפני אדם גדול יש להתיר". וכן  הם דנו בסוגיה – "האם יש היתר להשתמש בכלי לא טבול באופן חד פעמי?" וקיבלו את התשובה: "אין כל היתר כזה כלל, גם אם השימוש הוא באופן ארעי".

את ההלכות הקצרות והמתומצתות האלו למדו כל אותם רבבות מתוך ספר ההלכה היומית – ספר שנערך על ידי הרב אברהם כהן, אב בית הדין לממונות 'הלכה ומשפט' באשקלון. הספר מתייחד בכך שמופיעות בו הלכות יומיות המחולקות לפי ימות השנה, כאשר לכל תאריך יש הלכה המיועדת לו, ובמידת האפשר – גם מתקשרת לזמן ולעיתוי שבהם היא נלמדת. ואגב, אין זהו ספרו היחיד של הרב כהן, שכן בנוסף לו הוא גם חיבר את סדרת הספרים 'אך טוב וחסד' על ארבעת חלקי השולחן ערוך ועוד ספרים נוספים.

כריכת הספר "ספר ההלכה היומית"

כששוחחנו עם תלמידיו של הרב כהן הם סיפרו לנו על הדמיון הרב שיש בינו לבין רבו – רבי עובדיה יוסף זצ"ל, מה שמתבטא בדקדוק הרב בהלכה ובידע העצום. "כחלק מכך", מספרים התלמידים, "הרב מעביר שיעור גדול בהלכה מידי יום בין השעות שש לשמונה בערב, כבר יותר מעשר שנים". לדבריהם, הפעם היחידה (!) בה לא התקיים שיעור במשך כל התקופה, הייתה ביום פטירתו של הרב עובדיה יוסף, כיוון שכל בני השיעור השתתפו בלוויה.

"רציתי להביא את ההלכה בצורה מדויקת"

ביקשנו לשוחח עם הרב כהן בעצמו, וכבר בתחילת השיחה הוא סיפר לנו על הקשר המיוחד לו הוא זכה עם הראשון לציון – הרב יצחק יוסף, אשר כפי שהוא מדגיש – כל פסקי ההלכות המופיעים בספר מושתתים על פסקיו ועברו את ביקורתו.

"לפני כ-12 שנים באופן נדיר ביותר נפגשתי עם יהודי שלקח אותי לביתו של הרב יצחק יוסף. היה זה ביום שישי בערב שבת חורפית. הרב פתח בפנינו את דלת ביתו בחמימות ומאז נפשנו נקשרה. מידי חודש בחודשו היינו הולכים להתפלל יחד עמו בבית הכנסת ומתבוננים בהנהגותיו בשעת התפילה, וברוך ה' עם השנים ועם שימוש הרב, זכיתי שיתבארו לי הרבה הלכות בחיי המעשה, וכבר אז חיברתי חיבור הלכתי שהכיל כמה דעות בפוסקים. בעקבות החיבור הזה התקשר אליי הרב יוסף והסביר שעל מנת שלא יהיה בלבול בהלכה יש להביא רק את פסקי הרב עובדיה ולא לבלבל את הלומדים עם סברות ודעות אחרות שלא הלכה למעשה".

הרב יצחק יוסף עובר על הספר הלכה יומית

וזה מה שהוביל את הרב כהן לכתיבת הספר 'ההלכה היומית'. "בחרתי בדרך הקצרה והקולעת ביותר – להביא הלכות קצרות ומתומצתות. בכל פעם שהתעורר ספק בהלכה והרב עובדיה לא התייחס לכך בספריו, או שדבריו לא היו ברורים לי, פניתי להתייעץ עם בנו - הרב יצחק, והוא הורה לי מה לכתוב ומה להשמיט".

ומהיכן הגיע הרעיון לחלוקת ההלכות לפי סדר ימות השנה?

"הרעיון נולד לפני יותר מ-500 שנה", הוא מחייך, "על ידי מחבר השולחן ערוך רבי יוסף קארו שהדריך כי יש ללמוד הלכה בכל יום. באופן אישי, מכיוון שאני משמש כרב קהילה, הייתי מתאמץ בכל בוקר בבית הכנסת, לחפש הלכות אקטואליות כדי ליידע את הציבור ולהעביר אותן לאחר התפילה. לאחר מחשבה הגעתי למסקנה שנוח יותר יהיה להוציא ספר מסודר בו יופיעו ההלכות בשפה ברורה ובהירה. הספר ערוך על פי סדר השולחן ערוך, אבל בכל פעם שהיו הלכות אקטואליות או אירועים מיוחדים וחגים – הכנסנו הלכות השייכות לאותו החג, תוך מתן דגש על חידושים שמחדש הראשון לציון בספריו ובעל-פה. הקפדתי שלא לחזור על הלכות שכבר נלמדו. כי המטרה היא בסופו של דבר לחדש ולהוסיף ידע".

לפני כמה שנים יצא הספר הראשון?

"הספר יצא לראשונה לפני שמונה שנים, וכבר אז סיפר לי רבי יצחק יוסף שהוא בא לבקר את אביו והוא בירך על הרעיון. כשזכיתי אני בעצמי להיכנס לקודש פנימה – הרעיף עליי הרב עובדיה  ברכות, במיוחד כששמע שהספר יצא בעשרות אלפי עותקים, וכל ברכותיו היו בנושא זיכוי הרבים".

בסופו של דבר, מציין הרב כהן כי הספר מיועד לכל מי שרוצה סדר בלימוד ובחיי ההלכה ונוהג בעיקר ע"פ פסקי גדול הדור מר"ן הגרע"י זיע"א. "השפה ברורה ומתאימה לכל אחד, החל מילדים ונשים ועד לאברכים בני תורה, ולכן קהל היעד שלנו הוא כל כך מגוון", הוא מסביר.

לימוד ההלכה הציל חיים

ומאז שיצאו הספרים לאור, מציין הרב כהן שהם זוכים לתגובות חמות ומעודדות עד מאוד מהלומדים. "שמעתי מקוראים רבים שציינו כי בשל הטרדות היום-יומיות, הם רצו תמיד לקבל את ההלכה הפסוקה בצורה ברורה וחדה, בלי ספקות ומחלוקות. הספר באמת נתן להם את המענה המושלם, וברוך ה' שמענו מקוראים שסיפרו על כך שהם מחזיקים את הספר בתיק התפילין (במהדורת כיס), ברכב, במשרד, ואפילו על יד המיטה".

הרב גם מספר כי הם קיבלו טלפונים מרבנים גדולים ומוכרים שסיפרו על אנשים בקהילותיהם שהלימוד בספר היווה עבורם את לימוד ההלכה העיקרי, ואפילו היחיד שלהם.

אבל הסיפור המרגש ביותר הוא ללא ספק הסיפור הבא: "לפני מספר שנים התקשר אלינו אדם שסיפר, תוך כדי בכי, שהוא למד בהלכה היומית את עניין חשיבותם של מים אחרונים, ובאמת באותו היום בסעודת הצהריים הוא התעקש להקפיד על מים אחרונים ובשל כך הוא איחר לאוטובוס. רק מאוחר יותר הוא גילה שהיה זה אוטובוס בו התרחש פיגוע, ובזכות המים האחרונים ניצלו חייו".

והרב כהן מציין לסיום: "בכל שנה פונים אלינו מוקירי תורה מכל הארץ ובתמורה לתרומה להדפסת הספרים ניתן להקדיש לימוד הלכה לכל מטרה שלה זקוקים וגם מקבלים ספר במתנה על כל הקדשה, כך אנו זוכים ומזכים את הציבור הרחב בהפצת התורה וזכות הלימוד מיועדת לתועלת המקדישים".

את ההקדשות, כפי שהוא מוסיף, בוחרים רוב המקדישים לשבץ דווקא באירועים שונים, כגון ימי הולדת, ימי נישואין, או להבדיל – אזכרות. יש גם כאלו שמקדישים לעילוי נשמת רב שהם מרגישים מחוברים אליו. בכך הם זוכים להוסיף זכויות רבות לעולם התורה וההלכה".