כששמע ’המלומד’ את החוכמה הספונה בתורת ישראל, חבש את כובעו

ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל (בראשית ל"א, מ"ו)

וברש"י "לאחיו" - 'הם בניו, שהיו לו אחים, נגשים אליו לצרה ולמלחמה'.

הוראה מיוחדת למדנו כאן. בניו של אדם, ראוי הוא שייחשבו לו כאחים, עמהם יוכל להתייעץ ביום צרה. התורה מלמדת אותנו שכדאי לאדם להימלך לא רק עם אשתו אלא גם עם ילדיו, וליצור איתם יחסים של אחווה.

ברצוני לספר שציטטנו פעם את דבריו של רש"י בפני 'מלומד' מפורסם, אחד הגדולים בתחום הייעוץ בענייני הבית והמשפחה.

לא אוכל לשכוח את שקרה באותו מעמד. הפרופסור, שרבים מהמומחים העולמיים בתחום הנ"ל הם תלמידיו, כל כך התרגש מדברי החוכמה הללו עד שביקש לרגע את סליחתי, קם ממקומו כדי ליטול את כובעו וחבשו לראשו, לאות כבוד והערכה לדברי התורה...

לאחר מכן האריך לתאר את התבונה הגדולה ואת חוכמת-החיים הבאה לידי ביטוי בכך שילדיו של אדם הופכים להיות כאחיו. בבית כזה, התבטא אז הפרופסור הגוי, אפשר להשכין שלום בצורה נפלאה, כיוון שכל בני הבית מרגישים עצמם 'ביחד', כפי שנוהגים אחים...

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין