ה', לילה אחד דברתי איתך וביקשתי סימן. וכשהתייאשתי, קיבלתי

אבא יקר לי מכל,

החודשים האחרונים היו לי קשים מנשוא. בכל פעם שנפלתי לייאוש חיפשתי דרכים לחזור לאמונה, להתקרב אליך, לא להתייאש. היה לי קשה, אוהו קשה! רק אתה יודע כמה. ואז, בין לבין, כשביקשתי שליחים שיעזרו לי ויראו לי את הדרך, שלחת לי את חוה. חוה'לה הקשיבה לי וחיזקה אותי ומשהו אחד שאמרה הרגיע אותי מעט. חוה אמרה לי שמותר לי לבקש ממך סימן. הרי הייאוש אופף אותי, ואני צריכה איזה קרש להיאחז בו. אני צריכה חיזוק, אני צריכה חיבוק, זה הדבר היחיד שיחיה אותי. היא אמרה שאני יכולה לדרוש ממך איזה סימן שיוכיח לי שאתה איתי, שאתה אוהב אותי ודואג לי, ושאכפת לך ממני.

אז ביקשתי! לילה אחד ישבתי ודיברתי איתך, וביקשתי כח! ביקשתי שתראה לי שאתה איתי! ביקשתי סימן!

שעה עברה ועוד שעה, יום ועוד יום, וכמה שניסיתי לראות את הסימן הזה, לא הצלחתי. לרגע פחדתי, פחדתי שאתה אולי מוותר עלי, שאולי אני לא מספיק שווה בכדי שתיתן לי סימן, שאולי, ורק אולי, לא אכפת לך ממני ומעולם לא היה לך אכפת, ואני סתם משלה ומשכנעת את עצמי שאני הבת היחידה שלך ושאתה כל כך אוהב אותי. הרגע הזה נמשך זמן מסוים, עד ששכחתי שביקשתי ממך סימן.

או אז הגיע אלי מסר חזק ועוצמתי, שברור לי שהוא במיוחד בשבילי, ושאולי רק בשביל לשמוע ממך את המילים האלה היה שווה לי להתאמץ כל כך!

נערכה שבת של בוגרות סמינר בערד. הגעתי עם כל החברות והיה כיף.

הרב דיאמנט מסר שיחות, ובשיחה האחרונה שלו, רגע לפני שיצאה השבת הוא דיבר אלי והעביר לי את המסר ממך באופן ישיר וברור.

הוא אמר כך:

ישנם אנשים שמתרעמים על מידותיו של הקב"ה. אסור להתרעם עליו, ומי שמתרעם על מעשיו הרי הוא מתחייב בנפשו. חמור מאוד! מה פירוש להתרעם?! – לשאול למה? למה???

למה אני לא מתחתנת? למה אני צריכה לעבור את הייסורים הללו? למה ולמה. לכעוס על הקב''ה (כן, אני כנראה מתרעמת… וכנראה לא פעם ולא פעמיים).

יש דברים שאנחנו לא יודעים ולא רואים! אנחנו רואים רק חלק קטן מהתמונה. אין לנו יכולת לראות את הכל ולהבין הכל, לפעמים רק בדיעבד אנחנו מצליחים להבין למה קרו הדברים, רק כך, לאחר מעשה. אנחנו אף פעם לא רואים את התמונה כולה.

הרב סיפר על בחור יתום שבא אליו, וסיפר לו שכשהיה ילד הוא חווה ילדות קשה כי היה לו אבא רע ואכזר שהיכה את אמא שלו, שהיתה צדקת, מכות נמרצות עד שנפחה נשמתה. עכשיו היא בשמיים ואבא שלו בכלא, והוא בחור יתום, חסר כל ומלא תסכול, כעס ומרמור! אותו בחור, מתוך צער וכאב, הדרדר ונסע להודו, והגיע לשאול תחתית. ראש הישיבה שלו שמר על קשר איתו, ואחרי מספר שנים הבחור החליט לחזור בתשובה וללמוד תורה. הוא חזר לישיבה, ובמשך 4 שנים למד בשקידה ולא מש מאוהלה של תורה. מאידך, היתה בחורה מיוחדת שהיתה בשידוכים מגיל 18 עד גיל 28, ולא הצליחה למצוא חתן, ובכל פעם שאלה "למה"?

ראש הישיבה הבין שהבחור הזה באמת מיוחד ומוצלח, וחשב לשדך אותו לבחורה. אולם, עמדו בפניו ההורים שלה, שהיה להם קשה לשמוע את ההצעה הזאת. ובכל זאת, אחרי שכנועים הם הסכימו. הבחור והבחורה נפגשו וגמרו שידוך! היום כבר יש להם 6 ילדים והם מאושרים. הוא בן תורה אמיתי והיא זכתה בו.

הרב סיים לספר את הסיפור והסביר שלפעמים אנחנו קטנים ולא מבינים למה העיכוב, למה לא מוצאים, למה קשה. ותשובה אחת יש לכך!

 אבא מכין לנו משהו טוב במיוחד, הרבה יותר ממה שמגיע לנו והרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לבקש ולייחל לעצמנו! ואם יביא לנו את זה לפני שזה מוכן, זה לא יהיה טוב ואיכותי באותה מידה, ולעיתים אף יזיק לנו.

ואז הרב הוסיף, וכאילו דיבר אלי במיוחד:

אל תשכחי! אבא שלך אוהב אותך כל כך, ודואג לך כל כך! הוא רוצה לראות אותך מחייכת, מאושרת! הוא מחכה כבר לרגע הזה, שהוא יושיע אותך ויפסיק את הייסורים הללו. ובזמן הזה שאת מחכה, הוא מתאווה לתפילות שלך, שבוקעות מהלב, שמלאות בדמעות ובלב נשבר ונדכא. והוא יושיע! רק חכי! הוא מכין לך משהו טוב!

אבא,

עמדו לי דמעות בעיניים! פתאום נזכרתי שביקשתי סימן. פתאום הרגשתי חיבוק גדול ממך, הרגשתי שאתה אוהב אותי ודואג לי! אני לא יכולה להסביר את העוצמות שחשתי בלב, את גל האמונה ששטף אותי והבעיר בי אמונה יוקדת.

תודה! תודה ששלחת לי סימן, ושזכיתי לראות אותו בברור!

תודה שאתה אוהב אותי ולא מוותר עלי!

תודה שזכיתי להיות הבת שלך!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.