לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
הפעם היה זה השחקן איתי שכטר, שהביא לניצחון ראשון אחרי שבע שנים, בין קבוצתו בית"ר ירושלים, לבין יריבתה הגדולה - בני סכנין, במשחק שמינית גמר לגביע המדינה. רגע השיא הושג כאשר שכטר הבקיע את הגול המכריע בדקה ה-71, והביא לניצחון קבוצתו. ברגע זה, הדבר הראשון שעשה כשכל הפוקוס התקשורתי הופנה אליו - הוא לגשת לאחד האוהדים שביציע, ולבקש את כיפתו.
כשקיבל שכטר את הכיפה לידיו, הניח אותה על ראשו, וכשידו הימנית על עיניו - צעק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד', וקידש בכך שם שמיים ברבים. רגעי השיא הונצחו, ותמונתו של שכטר שפורסמה בכל במה אפשרית - הפכה לשיחת היום. ברשתות החבריות, התגובות היו שנויות במחלוקת: חלק מן הגולשים טענו כי מדובר בפרובוקציה, ואילו אחרים דווקא תמכו במעשה ואמרו כי מדובר בתפילה לגיטימית ביותר, ואין זה משנה היכן היא נאמרת (גם על מגרש כדורגל).
את ההסבר למעשהו זה סיפק שכטר לאחר המשחק, כשאמר: "ראיתי איזה ילד עם כיפה, ואמרתי 'למה לא לקדש שם שמיים בכזה משחק? הרגשתי טוב עם זה, ואני שמחה מאוד שעשיתי את זה, ושאמרתי את קריאת 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'".
אלא שעד מהרה הגיע הפולמוס הוויראלי אף לעמוד הטוויטר של 'ידיעות אחרונות', שפנה אל הגולשים וביקש את דעתם - האם מדובר בתפילה לגיטימית, או שמא בפרובוקציה. למרבה ההפתעה, השאלה עניינה גם את השר לבטחון פנים גלעד ארדן, ואת שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי - שמיהרו להגיב: "תפילה יהודית במדינת ישראל היא בהחלט לגיטימית", כתב השר דרעי.
"פרובוקציה???", הזדעק גם השר ארדן וכתב: "חצי מהשחקנים בעולם מצטלבים אחרי שער ומנשקים את הצלב שעל צווארם, אבל פה זו פרובוקציה???"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה