הרב יצחק יוסף לפרשת בא: הלכות בשר בחלב

מסעודה לסעודה

א. הזכרנו בשיעורים הקודמים את דברי הגמרא בחולין (קה.): אמר מר עוקבא אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא, כמו שהחומץ לא טוב ובא מהיין שהוא טוב, כך אני לעומת אבי חומץ בן יין, אבי היה מחמיר שאם היום אכל בשר לא היה אוכל גבינה עד שיעברו עשרים וארבע שעות, ואני אוכל בשר בסעודה זו וגבינה בסעודה הבאה. נחלקו הראשונים מה זה שיעור מסעודה לסעודה, ולהלכה צריך להמתין שש שעות.

נטילה קינוח והדחה

ב. לדעת רבינו תם ובעל הלכות גדולות והאור זרוע ועוד, אם לאחר שאכל בשר נטל ידיו, וקינח את פיו על ידי דבר מאכל ומשקה, אין צריך להמתין מסעודה לסעודה, אלא יכול לאכול מיד גבינה. למעשה אנחנו נוהגים כך להיפך, כשאכל גבינה ואחר כך רוצה לאכול בשר, יטול ידיו, ויקנח פיו על ידי שיאכל חתיכת לחם, וידיח פיו על ידי שישתה איזה משקה - מים או טמפו - ויכול מיד לאכול בשר. אבל אם שתה כוס חלב וידיו נקיות אין צריך נטילת ידים, ולא קינוח הפה בלחם, רק ישתה איזה משקה להדיח פיו ומותר לאכול בשר מיד.

החמיר על עצמו

ג. המהר"ם מרוטנבורג ראה אנשים שהיו מחמירים להמתין שש שעות מגבינה לבשר, ובתחילה היה נראה בעיניו כמינות, שחולקים על דברי התלמוד, שהרי בגמרא (חולין קה.) מפורש שאין צריך להמתין בין גבינה לבשר, עד שפעם אחת נכנס לו גבינה בין השיניים, וכשאכל בשר בסעודה הבאה מצא גבינה בין שיניו, ונמצא שאכל בשר וגבינה ביחד, ולכן מאז החמיר על עצמו שלא לאכול בשר אחר גבינה עד שיעברו שש שעות.

לא להחמיר סתם

ד. מוכח מכאן שאין להחמיר בלא סבה, המהר"ם החמיר רק מפני שבא לידי תקלה וגם משום שהאמוראים החמירו בכיוצא בזה, אבל דבר שהיתרו פשוט בכל הפוסקים אין להחמיר בו לחינם. וכן מבואר בשו"ת גינת ורדים (חיו"ד כלל ג סימן ו) שמי שמחמיר בכל דבר, מראה שהוא לא מתבטל כלפי גדולי הדורות ראשונים ואחרונים.

כלי זכוכית

ה. כשהפוסקים חולקים ביניהם ורוצה לחוש לדעה המחמירה, טוב להחמיר בזה. כגון במחלוקת הפוסקים בדין כלי זכוכית אם מותר להשתמש בהם גם לבשר וגם לחלב, לדוגמא, חימם שניצל בצלחת זכוכית במיקרוגל, תוך שתים/שלש דקות השניצל הגיע לחום שהיד סולדת בו, אחר כך ניקה את הצלחת היטב, האם בערב יכול לחמם באותה צלחת פיצה חלבית? מדברי הרמב"ם (פי"ז מהל' מאכלות אסורות ה"ג) משמע קצת שכלי זכוכית בולעים כיון שנעשים מחול כמו החרס, אבל באבות דרבי נתן (פרק מא ה"ו) מבואר שכלי זכוכית לא בולעים ולא פולטים, וכן דעת הרשב"א בתשובה (ח"א סי' רלג) והר"ן (פסחים ל:). וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' תנא סעיף כו) - אפילו לגבי הכשר לפסח שהוא חמור יותר מדין הכשר מבשר לחלב - שכלי זכוכית לא בולעים ולא פולטים. והרמ"א (שם) החמיר לאסור כלי זכוכית ככלי חרס שלא מועיל להם הגעלה. אחינו האשכנזים 'יוצאים ביד רמ"א' ומחמירים בכלי זכוכית, אבל לדידן שקבלנו הוראות מרן, כלי זכוכית של בשר מותר לנקותו ולהשתמש בו לחלב. וכן לגבי פסח, כלי זכוכית שהשתמש בו כל השנה בחמץ חם כגון אטריות ושקדי מרק, בערב פסח שוטף את הכלי ומותר להשתמש בו בליל הסדר לאכול בו מרק או להניח בו את החרוסת. אבל אם רוצה להחמיר על עצמו שלא להשתמש בכלי זכוכית, מותר להחמיר כיון שהוא מחלוקת הפוסקים.

להלכה ולמעשה

ו. מי שמוסר שיעור בהלכה לרבים, יאמר להם את עיקר הדין שמותר. לפני כמה שנים הייתי בשבת הגדול באור עקיבא, ומסרתי להם שיעור בהלכות פסח, ישב לידי אברך אחד, וכבדתי אותו כי הוא מוסר להם שיעורים. אמרתי בשיעור שמותר להשתמש בפסח בכלי זכוכית של חמץ בלי הכשר, אותו אברך הפסיק אותי וביקש לומר משהו, ואז אמר לצבור: הרב לא התכוין להלוֹכֶה ולמעיישֶֹה, הוא התכוין רק להלוֹכֶה אבל למעיישֶֹה מנהגנו לאסור! אני הסתכלתי עליו ככה בפליאה, ואמרתי להם: לא נכון! אני התכוונתי גם להלוֹכֶה וגם למעיישֶֹה... הרי אין לנו מנהג להחמיר, בספרי המנהגים - ארץ חיים ונהר מצרים - לא כתבו שיש מנהג להחמיר בזה. ואדרבה, כתבו שיש מנהג להקל [א.ה. ע' בספר נהר פקוד ובספר נתיבי עם (סי' תנא) שהמנהג אצל כל הספרדים להקל בזה]. היכן ראה מנהג כזה? בפוניבז'? שם בודאי עושים כהרמ"א, אבל הספרדים נהגו להקל כדעת מרן, ואסור להחמיר לרבים.

חומרא דאתי לידי קולא

ז. יש שואלים: מדוע צריך להיות קיצוני כל כך שאסור להחמיר נגד מרן? רבי יעקב פראג'י בשו"ת מהרי"ף (סי' נט, דנ"ד רע"א) - היה אב"ד באלכסנדריה לפני כ-280 שנה - כותב שמי שמורה להחמיר נגד מרא דאתרא הרי הוא מזלזל בכבוד רבותיו. מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ה בסופו (עמ' שז) הביא דבריו. אמנם מהרי"ף מדבר על הרמב"ם שהיה מרא דאתרא בארץ ישראל לפני מרן, וכן רמז הרשב"א בתשובה (ח"א סי' רנג) שהרמב"ם היה מרא דאתרא כאן, וכן כתב מרן בשו"ת אבקת רוכל (סי' לב) שהרמב"ם היה מרא דאתרא, ועל זה כתב מהרי"ף שמי שמורה להחמיר נגד הרמב"ם הוא מזלזל בכבוד רבותיו, מי אתה שתחמיר נגד הרמב"ם?! אך מרן זצ"ל בכמה מקומות הביא את דברי מהרי"ף גם לגבי מרן השלחן ערוך, שהרי קבלנו הוראותיו כמו שכתבו גדולי הדורות, ואם מורה למישהו להחמיר הרי הוא מזלזל בכבוד רבותיו, כאילו מרן לא היה מספיק 'ישיבתי', לא היה מספיק 'חרדי', זה פגיעה במרן! גם מי שמחמיר לעצמו בכלי זכוכית לא יפרסם שהוא מחמיר, רק יעשה סימן בכלי זכוכית לחלב וסימן לבשר כדי שידע להפריד.

מיקרוגל

ח. לפי הדין מותר להניח תבשיל בשרי בקופסה סגורה במכסה היטב, וכן תבשיל חלבי בקופסה סגורה היטב, ולהפעיל את המיקרוגל ולחמם את שניהם יחד. לשם כך יכול להשתמש בקופסאות נעליים, או בקופסאות פלסטיק.

הכשר תנור

ט. בתנור אפיה רגיל יש גופי חימום שמחממים את דפנות התנור בחום שהיד סולדת בו, והאדים שעולים מן התבשיל נבלעים בתנור, וכמבואר ביורה דעה (סי' צב סעיף ח) שזיעה שעולה לכלי נבלעת בו ואוסרת אותו. וכן בגמרא מסכת חולין (דף קח. והלאה) מבואר, שאם היתה חתיכת איסור בקדרה חמה וכיסה את הקדרה, משער כנגד כל החתיכה, כיון שהזיעה מתפשטת ואוסרת. לכן אין לבשל בתנור אפיה עוף בגריל ועוגת גבינה בזה אחר זה, את התבנית צריך להחליף מבשר לחלב, ואת התנור צריך להכשיר לאחר עשרים וארבע שעות, שהטעם הבלוע נפגם, ינקה את התנור וידליק אותו כשהוא ריק על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה, ובזה יוכשר התנור, בפרט בתנורים שלנו שמגיעים לחום גבוה. וכן יכול להכשיר את התנור לפסח בדרך זו, וישתמש בתבניות מיוחדות לפסח, או יקנה תבניות חד פעמי.

זהירות קרינה

י. במיקרוגל אין גופי חימום - מלבד כמה סוגים בודדים שיש בהם גופי השחמה - והחימום נעשה על ידי גלים קצרים אלקטרו מגנטיים שמכים בעוצמה רבה על המוצר ומחממים אותו, כמו ברזל שמכים עליו בפטיש והוא מתחמם, כך החלקיקים שבמזון רצים מהר מאוד ומתחממים. לכן יש זכוכית עבה בדלת המיקרוגל למנוע את הקרינה, וכן יש מאוורר שנועד להוציא את הקרינה החוצה, ובכל שנה באים לבדוק את המיקרוגל שאין נזילה של קרינה[1]. ולכן גם ממליצים להשתמש במיקרוגל רק לחימום שנעשה תוך כמה שניות, ולא בבישול שנמשך יותר זמן ועלול לגרום למחלה בר מינן.

הכשר מיקרוגל

יא. אם רוצה להכשיר את המיקרוגל, לא יועיל להפעיל אותו ריק, כי הוא לא יתחמם כלל, אבל השאלה האם צריך להכשיר את המיקרוגל מבשר לחלב? אם משתמש תמיד בקופסא אטומה אין צורך להכשיר כלל, וכאמור, מותר לחמם יחד מוצר של בשר ומוצר של חלב בשתי קופסאות אטומות, וכל שכן בזה אחר זה, אבל גם אם מחמם בלי כיסוי בשר ואחר כך חלב, מעיקר הדין אין צריך להכשיר, שהרי בחימום מהיר כזה דפנות המיקרוגל לא מגיעות לחום שהיד סולדת בו. פרופסור לב אומר שבדק את המיקרוגל וראה שהוא מגיע לחמשים מעלות, ולדעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך חום של 45 מעלות הוא כבר בגדר חום שהיד סולדת בו, אבל זה שייך דוקא כשיש הרבה בני בית ומשתמשים במיקרוגל הרבה, או שחימם הרבה אוכל במשך דקות ארוכות אז יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו, אבל בדרך כלל לא מגיע לחום שהיד סולדת בו, ובכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו, לכן מעיקר הדין מותר לחמם במיקרוגל בשר וחלב בזה אחר זה, על ידי שמנקה אותו מכל לכלוך.

בפסח מחמירים

יב. בפסח מחמירים יותר בהכשר כלים, כיון שחמץ בפסח אפילו באלף לא בטיל, היו נוהגים לשפוך מים חמים אפילו על שלחנות, הגם שלא מניחים את המאכל ישירות על השלחן, רק אולי לפעמים נשפך מהאוכל על השלחן. היום נוהגים לכסות את השלחן בנייר כסף, או בשעוונית מיוחדת לפסח. לכן גם לגבי מיקרוגל בפסח טוב להחמיר שלא להשתמש בו בפסח, הרי בלאו הכי יש יום טוב ראשון, שבת חול המועד, שביעי של פסח, נשארו ארבעה ימים של חול המועד יעביר אותם בלי מיקרוגל. אבל מי שרוצה לעשות כפי שורת הדין, יכניס למיקרוגל חצי כוס מים עם אמה - לא אקונומיקה כי יש בה ברזל ועלול לעשות לו פיצוץ - ויפעיל את המיקרוגל למשך 8 או 10 דקות, הדפנות יבלעו מהטעם הפגום של האמה, ואחר כך יכבה וינקה, ובזה המיקרוגל כשר לפסח מעיקר הדין.

אדים

יג. לכאורה היכן שמענו שניתן להכשיר על ידי אדים? הרי אנחנו תמיד צועקים על כך שאין להמציא הלכות. ואכן בשו"ת שואל ומשיב נתנזון (תליתאה ח"ג סי' קכה) כותב שאין אפשרות להכשיר באדים, כי בפסוק נאמר "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ... וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (במדבר לא, כג), וגם בהלכה (בש"ע או"ח סי' תנא סעיף ד, ה, וביו"ד סי' קכא סעיף ב) מבואר דין הכשר כלים על ידי אש, ועל ידי מים חמים בכלי ראשון או בעירוי, אבל הכשר באדים לא ראינו. גם השדי חמד (מערכת ה אות כד, ומערכת חמץ ומצה סי' יז אות יב) כותב שאין הכשר באדים. אבל יש לנו שני 'פירות' לסמוך עליהם, הפרי חדש (ס"ס קכא) והפרי מגדים (יו"ד סי' צד מש"ז סק"א ד"ה ודע שמה), שכתבו שאם בלע באדים גם הכשרו באדים, כבולעו כך פולטו. גם בספר תבואות השדה[2] ח"ג (בשו"ת שבסוף הספר סי' ג) כותב על אדים של קיטור - אז לא היה מיקרוגל - שניתן להכשיר באדים, והסכים עמו אחד מגדולי עולם שהיו בזמנו. ודין המיקרוגל קל יותר, כי כאמור אין דפנותיו מגיעות לחום שהיד סולדת בו, אבל גם אם נאמר שלפעמים מגיע לחום שהיד סולדת בו, הרי מכשירו על ידי אדים, וכבולעו כך פולטו.

רוב תשמישו

יד. מה שלפעמים ניתז על דפנות המיקרוגל אוכל יבש רותח, אין להצריכו ליבון משום כך, כי בכל כלי הולכים אחרי רוב תשמישו, ועל פי רוב לא ניתז. באור לציון ח"ג (עמ' קטו) טען שאין אפשרות להכשיר תנור לפסח, כיון שלפעמים הבצק תופח וגולש לדפנות התנור, ולכן צריך לעשות לו ליבון גמור כמו מדורת ל"ג לעומר. והתשובה על דבריו, שבכל כלי הולכים אחרי רוב בליעתו, ורוב שימוש התנור הוא לאפות בו עוף, תפוחי אדמה, בורקס וכדומה, שאינם נוגעים בדפנות התנור. ולכן צודק הרב בשו"ת יביע אומר ח"ה (חיו"ד סי' ז) שהתיר להכשיר תנור מבשר לחלב. בדרך כלל אסור לבן לומר "נראין דברי האבא", כל שכן שאסור לו לחלוק על אבא שלו, אבל כשמדבר בהלכה מותר.

נקבים נקבים

טו. שאלה מהקהל: יש כיסוי פלסטיק שמיוחד למיקרוגל, האם לא די בזה?

תשובת הרב: הכיסוי הזה יש בו נקבים נקבים, חלולים חלולים, ולכן יש להשתמש בקופסא סגורה לגמרי כמו קופסת נעליים או קופסת פלסטיק אטומה.

סיכום דין המיקרוגל

טז. בסיכום: מותר להשתמש במיקרוגל גם לבשר וגם לחלב, אם הוא נקי. ויקפיד להשתמש בקופסא סגורה, זה גם בריא יותר וגם מהודר יותר, ואז מותר לחמם אפילו באותה שעה בשר וחלב כל אחד לחוד בקופסא סגורה. ואם רוצים להשתמש במיקרוגל בפסח, יכשירו את המיקרוגל על ידי כוס מים עם אמה.

מיקרוגל בשבת

יז. המבשל בשבת במיקרוגל יש לדון בו אם עובר משום מבשל מהתורה, הרב משה פיינשטיין (בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' נב) טוען שבדור שלנו זה נקרא דרך בישול[3], אך יש לדון מכיון שבישול כזה לא היה במשכן, שם בישלו באש. לפני כששים שנה החזון איש היה עוסק הרבה בדיני חשמל בשבת אם יש בו איסור משום בונה וסותר, והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך היה הולך אליו הרבה ומתווכח עמו בהלכות חשמל. אז היתה בעיה של בתי חולים שהיו מבשלים בשבת על ידי יהודים, וזה מותר רק לחולים שיש בהם סכנה, אבל הרבה מאושפזים היו חולים שאין בהם סכנה, והמבשל בשבת אסור בשבת גם לאחרים, ולכן השומרי שבת היו מביאים אוכל מהבית. אמר רבי שלמה זלמן לחזון איש: מצאנו פתרון לבתי חולים, לחמם מים ולבשל על ידי מזלג חשמלי, היום מזלג חשמלי עובד על ידי גוף חימום שזה אש גמורה, אבל הוא דיבר על מזלג חשמלי שעובד על ידי אלקטרודות שמחממות את המים בלי אש, זה היה מצוי בפרט בצבא, ומכיון שאין בו אש הבישול אסור רק מדרבנן, ולצורך חולה יש להתיר. החזון איש דחה את דבריו בשתי ידים וטען: פשוט וברור שזה איסור דאורייתא, מאחר שבחשמל יש אפשרות לייצר אש זה כמו עיבור של האש והרי זה אסור מהתורה, כמו תולדת האש. רבי שלמה זלמן מספר בירחון קול תורה[4] ילדות נזרקה בי ואמרתי לו: חידוש כזה גדול יכול לחדש רק הרשב"א. השיב לו החזון איש: לא צריכים להיות רשב"א כדי לחדש דבר כזה. החזון איש היה גדול הדור והרב אוירבך היה אברך צעיר, אבל החזון איש לא נפגע שדיבר אליו ככה, כי הבין שזה מריתחא דאורייתא.

הראיה מהמאירי

יח. המאירי (שבת לט.) כותב על סיד ששופכים עליו מים, הסיד רותח ויוצא עשן מהתנגשות המים עם הסיד, כותב המאירי שיש אומרים שאין בזה איסור בישול, ואין דבריהם כלום, שהרי הוא מבשל. לפני כ-25 שנה כתבנו בילקוט יוסף (שבת ג' עמ' קנג) שמדברי המאירי יש סיוע לסברת החזון איש, אך כשאמרתי את הדברים למרן זצ"ל, אמר לי: יש סיוע גם לרב אוירבך, מדברי ה'יש אומרים' שהם היו חבריו של המאירי... הבנתי מדבריו שיש כאן ספק ואין לנו הכרעה ברורה.

חולה

יט. למעשה, לגבי בשר בחלב מסתבר שיש איסור מהתורה לבשל במיקרוגל בשר בחלב [ביחד], שהרי זה דרך בישול. אך לגבי שבת יש ספק אם זה איסור מהתורה, כיון שאינו מבשל כדרך שהיה במשכן. ולכן בחולה שיש בו סכנה, שהרופא אומר שמוכרח לבשל עבורו מרק חם או כוס תה, אם ידליק את הגז יעבור גם איסור מהתורה של הבערת הגפרור, והגז, ובישול המים, אבל במיקרוגל יש רק את הדלקת המנורה שהיא אסורה מהתורה, ויכול לסובב אותה לפני שמדליק, והבישול עצמו הוא ספק דאורייתא, ולכן עדיף לבשל לחולה שיש בו סכנה במיקרוגל.

יו"ר הכנסת

כ. לפני כמה שנים יו"ר הכנסת אמר בשמי שמותר לבשל במיקרוגל בשבת, שלחו לי החכי"ם שלנו פקס: 'האם התירו פרושים את הדבר'? (ע"פ סנהדרין פב:), 'מתיר אסורים'? שלחתי להם צילום של ילקוט יוסף, שכתבנו להשתמש במיקרוגל רק לחולה, אולי בכנסת כולם חולים שם... הלכו ליו"ר הכנסת ואמרו לו: בילקוט יוסף התיר רק לחולה שיש בו סכנה! אמר להם: זה רק דרבנן... מותר לזלזל בדרבנן?! אלו השקפות פסולות! מי שבא להתגייר ואומר שהוא מקבל על עצמו לקיים את כל התורה חוץ מדבר דרבנן לא מקבלים אותו, מקבל עליו מלאכת בישול, בורר וכן על זה הדרך, אבל הדלקת נרות לכבוד שבת לא מקבל עליו, רוצה להיות כמו הקראים[5] שפירשו את הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" שאסור שיהיה אור בבית, והיו יושבים בחושך, "רְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ" (שמואל א, פרק ב פסוק ט), גר כזה לא מקבלים אותו.

השקפה פסולה

כא. היום יש כאלה שנקראים רבנים לצערנו הרב, שאומרים שלא צריך שהגר יקבל עליו כל המצוות, די שישמור מצוות 'במדת מה', כלומר בשבת יעשה קידוש וילך לים... זו השקפה פסולה! צריך שתהיה אומדנא המוכיחה שהוא מקבל עליו את כל המצוות בלי יוצא מן הכלל, ולכן בודקים היכן הוא גר, אם הוא גר בקיבוץ השומר הצעיר איך ישמור שם כשרות ושבת ותפלות?! אסור לקבל גר כזה. כשעשו את חוק הגיור לפני כמה חודשים, דיברתי עם ראש הממשלה ועם כל מי שהיה צריך כדי שלא יאשרו חוק שמנוגד להלכה. דיברתי גם עם רב אחד מבוגר בן שמונים, וקראתי לו מה שכתב רב אחד בהסכמה לאיזה ספר, שהעיקר שהגר ישמור מצוות 'במדת מה', רק שלא ילך לכנסיה ולא יאכל חזיר, ושאלתי אותו: האם כבודו נותן יד לזה? שתק ולא ידע מה לענות, אבל גם לא רצה לשנות דעתו ולהתנגד לחוק. אמרתי לו: צריך שיהיה לנו יראת שמים, נגיע למעלה יתבעו אותנו איך תמכנו בחוק כזה, מה נענה ביום הדין?! הוא זקן ממני ואני הוכחתי אותו, כי לא היתה לי ברירה...

מדיח כלים

כב. דנו הפוסקים במדיח כלים חשמלי אם מותר להשתמש בו גם לבשר וגם לחלב, בבת אחת ובזה אחר זה. מה זה המדיח? בשכונת רחביה לכולם יש מדיח, אבל כאן בשכונת הבוכרים לא מכירים. הוא עשוי מנירוסטה, יש בתוכו מגש לכלים, ובאים לשם מים חמים בחום של 70 או 80 מעלות חום, ושוטפים את הכלים, ומכיון שהמים חמים בחום שהיד סולדת בהם יש לחוש שהמדיח בלע טעם הבשר, ואחר כך יבלע מטעם החלב ויהיה טריפה. ניתן ללמוד מהמבואר בשלחן ערוך כיוצא בזה, אז לא היו ברזים לשטיפת כלים, היה ממלא קערה גדולה של מים חמים ומכניס לשם כל הכלים, 'שיקע צרינו בתוכו', ושם היו שוטפים הכלים, כותב מרן השלחן ערוך יורה דעה (סי' צה סעיף ג) שאם הקערה חלבית ורוצה להדיח בה כלי בשר, מותר בתנאי שלא יהיה שומן דבוק שם, רק סתם לכלוך בעלמא. וכאן מכניסים למדיח הכלים כלים עם שומן הדבוק בהם, ולכאורה אסור. אבל אחר כך (בסעיף ד) כתב מרן: יראה לי[6] שאם יש אפר מעורב במים שהוא נותן טעם לפגם, מותר להדיח גם כאשר שומן דבוק לכלים. אמנם הש"ך (ס"ק כא) והט"ז (ס"ק טו) חלקו על דין זה, וכתבו להביא ראיה לאסור מדברי התוס' (חולין ק:). אך בשו"ת צמח צדק (סי' צא) דוחה קצת את הראיה שלהם. וגם הפרי חדש מתיר כדעת מרן. מי שמתכונן למבחן ברבנות ולומד רק את הפוסקים שסביב השלחן ערוך, יכול לטעות ולחשוב שמרן יחידי בדבר, ומכל מקום אנחנו קבלנו הוראות מרן. ובפרט לפי מה שכתב היד אפרים (סי' צה) שגם המחמירים יודו בסבון שלנו שהוא פגום מאוד, וגם כאן המים במדיח כלים מגיעים עם חומרי ניקוי שפוגמים את טעם הבשר או החלב.

נטל"פ גם בבשר בחלב

כג. לדעת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בכרתי ופלתי (סי' פז ס"ק טו והלאה), איסור בשר בחלב שייך גם בטעם פגום, כיון שהתורה לא אסרה בשר בחלב בלשון אכילה אלא בלשון בישול. הוא מביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם שאם עירב דבר מר בבשר בחלב ואכלו חייב מדאורייתא. אולם הגאון מליסא בחוות דעת (סימן קג ס"ק א) דחה את הראיה, הרמב"ם דיבר כשהבשר בחלב היה משובח ונאסר, ואחר כך עירב דבר מר, אבל אם בעת נתינת הטעם כבר היה פגום אין איסור בשר בחלב. והוא הדין גם במדיח כלים חשמלי, שמתחילת נתינת הטעם של הבשר בחלב כבר היה פגום. ומטעם זה גם מותר לעשות כן לכתחילה, אף על פי שנותן טעם לפגם אסור לכתחילה, אבל אם בתחילת נתינת הטעם האיסור היה פגום מותר אף לכתחילה.

נ"ט בר נ"ט דהיתרא

כד. אמנם השטיפה השניה שבמדיח היא בלי חומרי ניקוי, אבל אז גם הכלים נקיים וזה בגדר 'נ"ט בר נ"ט דהיתרא', זה לא ראשי תיבות 'נגד טנקים', אלא 'נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא', הבשר נתן טעם בכלי והכלי במים והמים בכלי החלב, וכן החלב נתן טעם בכלי והכלי במים והמים בכלי הבשר, זה נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא שמותר.

קטן שבכם

כה. פעם בא אלי קצין צבא לישיבה עם דרגות, הבחורים התווכחו אם זה אלוף משנה או תת אלוף, ברוך ה' אצלנו לא בקיאים בדרגות הקצינים, ואותו קצין רצה לקבל כושר לרב עיר, שלח אותו אלי הראשון לציון דאז הרב אליהו בקשי דורון שליט"א שאבחן אותו, ואם הוא יעמוד במבחן אז יחתום לו, והוא יוכל להבחר כרב עיר. שאלתי אותו: מה זה נ"ט בר נ"ט? ענה לי: נגד טנקים... לא ידע. מה זה טעם כעיקר? לא ידע. חשב שאני אשאל אותו מה מברכים על תה ועל במבה, מסכן, התבייש, כל הגאוה שלו נפלה. אמרתי לו: כנראה אתה עייף מהדרך, תלך ותחזור אחר כך, הלך ולא חזר, 'הליכה בלא חזרה'. אחר כך אמרתי לבחורים שלנו בישיבה: קטן שבכם יודע יותר ממנו, איזה בחור ישיבה לא יודע מה זה נ"ט בר נ"ט, ומה זה טעם כעיקר. אשרי מי שיש לו בנים שעוסקים בתורה, אמנם צריך נגר, וצריך חשמלאי, אם לא חשמלאי לא היה לי רמקול למסור את השיעור... אבל התפקיד הכי בכיר זה מי שעוסק בתורה.

חד פעמי

כו. שאלה מהקהל: היום לא צריך להדיח כלים, יש כלים חד פעמי.

תשובת הרב: אבל יש קמצנים שרוצים לחסוך ושוטפים גם חד פעמי... ובשבת לא מכובד לאכול בחד פעמי, עדיף להשתמש בכלים רב פעמיים, אלא אם כן החד פעמי הם כלים מכובדים.