האם מותר לומר על יהודי רחוק "ימח שמו"?

הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים, שמע פעם את אחד הרבנים מדבר על פלוני שיצא לתרבות זרה וחילל שם שמיים ברבים, ומקלל אותו נמרצות באמרו: "ימח שמו!".

רבי יוסף חיים זוננפלד נזעק מיד, ואמר: "חס ושלום, אסור לומר כן על בן ישראל! זה אף נוגד את ההלכה, שהרי ההלכה היא שגם אם אדם המיר את דתו, ומת בלי בנים – אחיו חייב ביבום או בחליצה לאלמנתו... וכל העניין של יבום נעשה כדי "להקים על שם אחיו המת ולא ימחה שמו בישראל". ואתה אומר "ימח שמו"? מי שמך להיות יועץ לה' יתברך, ולומר ש"ימח שמו", חס ושלום? במקום זה, התפלל עליו שישוב בתשובה. הרי אם חס ושלום היה נמחה שמם של אחז ומנשה ואמנון, איך היה נולד משיח?"...

לצערנו הרב, אנו נתקלים רבות באנשים שמתירים לעצמם להשתמש בלשון של: "ימח שמו" על אדם כזה או אחר, ומצוה להודיע ולפרסם ברבים שזהו איסור גמור! אסור לומר על בן ישראל, ואף על הגרוע שבגרועים, "ימח שמו", מכיון שגם על אחד שכזה שם ישראל נקרא. וכמו שציין הרב יוסף חיים זוננפלד, אפילו יהודי שחלילה המיר את דתו, לא ימחה שמו בישראל.

חשוב להדגיש שרבה של העדה החרדית רבי יוסף חיים זוננפלד היה מראשי תנועת הקנאים. האופן החריף שבו התבטא כנגד לשונו של אותו רב לא מותיר כל מקום לספק: זוהי אינה "חסידות", שלא להשתמש בביטוי הזה, אלא זהו איסור גמור!