לסמארטפון שלי - השתמשתי בך שנתיים, אבל הקשר בינינו נגמר

אני לא רוצה לבקש ממך סליחה, אני לא מתחרטת על כך שזרקתי אותך. אני כן רוצה להסביר לך מדוע עשיתי את זה, ובהזדמנות זאת אני מבקשת שתעביר את זה לאנשים החכמים שיצרו אותך – הממונים עליך, וגם לאנשים שמשתמשים בך – שאתה ממונה עליהם.

קניתי אותך לאחר התיכון. חברותי מהתיכון היו במקומות שונים בארץ ובעולם. ורציתי להיות בקשר איתן דרכך. במשך שנתיים השתמשתי בך. הייתי בקשר בעיקר איתך, אך לא אהבתי אותך.

לא אהבתי שבדור שלנו אתה הוא החכם ולא אנחנו. לא אהבתי שאנחנו משקיעים בך את מיטב זמננו, כוחותינו, ובעיקר – פרטיותנו.

לא אהבתי את זה שמשתמשים בך יותר מידי, לא אהבתי את זה שמרוב השימוש בך, אנשים מאבדים את הקשר עם סביבתם, את השלווה שלהם, את הרגישות שלהם ובעיקר את הצניעות שלהם.

במהלך השימוש בווטסאפ ראיתי אנשים שלא מתייחסים לסביבתם, כי הם עסוקים בלקרוא בך, ובלהעלות אליך תמונות שמשקפות רק הבלים מחייהם, רק חיצוניות לשמה. אנשים שעוקצים אחד את השני, תחרות – מי שנון יותר? מי יקבל הכי הרבה לייקים וקריצות? אנשים שלא שומרים על חייהם האישים ומנקרים עיניים, ובעקבות כך אנשים שמשווים את חייהם אחד עם השני, אנשים שמקנאים ומסתכסכים, אנשים שפוזלים לדברים שלא שייכים להם ולדברים שהם לא צריכים לראות.

ראיתי חברות ששמו בתמונות הפרופיל שלהן תמונות שלהן עם הבעלים שלהן, ורק חשבתי לעצמי על הבעלים שלהן, שרואים בתמונות הפרופיל את הנשים של החברים שלהן – תחרות "האישה של מי הכי יפה"... איך נצליח לשמור על העיניים? ראיתי חברות שמספרות ומראות מה הבעל קנה להן ולאן הן נסעו, ורק חשבתי על החברות שהבעל קנה להן משהו אחר, או לא קנה להן, ועל הקנאה ועל שלום הבית. וכל כך ריחמתי, וחשבתי לעצמי, איך הבעלים יצליחו להסתכל רק על האישה שלהם, אם הכל כל כך גלוי וידוע ונראה? מה עם הצניעות שלנו? מה עם אהבת ישראל? מה עם התפקיד שלנו, בנות ישראל, לשמור על הצניעות שלנו ושל משפחתנו ושל העולם כולו?

ולכן זרקתי אותך. אני מקווה מאוד שהחברים שלך יבואו להיות איתך גם כן, כי אתה לא שייך לנו. אנחנו חרדים מה', ולא מאף אחד אחר. חרדים גאים. אנחנו לא מחפשים חיים של נוחות, אלא חיים של קדושה. חיים של אמת. חיים טובים.

זרקתי אותך, כי אני רוצה לחיות את חיי מתוך רוגע – להיות עם משפחתי, לחיות את הרגע, להקשיב להם ולשתף אותם מבלי שאשתמש בך כל הזמן. אני רוצה להיות בקשר עם האנשים הקרובים אלי, קשר אמיתי – שכן הווטסאפ מקרב את הרחוקים, אך מרחיק את הקרובים. הוא גורם לי לעשות לייקים ולקרוץ לאנשים במעגל הרחוק יותר בחיי, אך מונע ממני לדבר עם משפחתי הקרובה ועם החברות הטובות, לדבר באמת.

אני רוצה לחיות את חיי בצניעות, לא לשתף אנשים בחיי האישיים, להשקיע בביתי. להיות כמו אדם וחווה בגן עדן, בהיותם לבד בעולמם, עסוקים בזוגיותם ולא בחייהם של אחרים.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.