לא רובוטים: למה לא משקיעים בדתיים מבית, כמו שמשקיעים בבעלי תשובה?!

לאחי הקדושים,

הדבר שהכי מצער אותי בעולם זה לראות יהודי טהור נוטש את תורתנו הקדושה וסוטה מהדרך. לומר שזה מצער אותי, זה להשתמש בלשון המעטה... נכון יותר לומר שזה מרסק אותי לרסיסים.

ראיתי בחיי הרבה שסטו מהדרך. היו הנועזים שנטשו את הלבוש החיצוני והפכו לבעלי חזות חילונית, והיו אלו שהגדירו את עצמם כמאמינים, בעוד שלמעשה הם רחוקים מאוד מן האמונה האמיתית.

כלפי חוץ הם נראים חזקים! פאות ארוכות ומסולסלות, חצאיות ארוכות וצנועות, לומדים במסגרות הכי חזקות ומיוחסות בכל רחבי הארץ, עושים את כל הפעולות הנכונות... על פני השטח. אבל אם נביט היטב היטב, לדאבוננו אפשר לזהות את הדבר החשוב והעיקרי שחסר בקרבם... תוכן.

הקב״ה זיכה אותי לחזור בתשובה לפני כשש שנים. בתור בעלת תשובה, האהבה וההתלהבות שיש לי כלפי בוראי ותורתו הקדושה לא תתואר ולא תסולא בפז. נחשפתי אל האמת בעקבות מורים ורבנים חמים ששמשו דוגמא וייצגו את הקב״ה ואת תורתו במתיקות ובאהבה עצומה. שתיתי את דבריהם בצימאון, ודרשתי ללמוד ולהבין עוד ועוד ללא קץ. סוף סוף, אחרי זמן רב של חיפושים, מצאה נשמתי את ביתה, את מקור חייה... התורה הקדושה.

אני יכולה להעיד, שהמתיקות והאהבה שהמחנכים החדירו בי, האופן שבו הציגו והעבירו את התורה היו הסיבה העיקרית שמשכה אותי, ובסופו של דבר החזירה אותי בתשובה.

קיימים הרבה ארגונים ומוסדות שמטרתם לקרב את הרחוקים, שמלמדים את תורתנו הקדושה בלהט ובאהבה עצומה, וברוך ה׳ הצליחו בסייעתא דשמיא להחזיר רבבות יהודים לדרך הנכונה.

שאלה שמעסיקה אותי זמן רב, מאז התקרבותי לדת, היא למה לא משקיעים בדתיים מבית באותה רמה כמו שמשקיעים כדי לקרב את הרחוקים? למה לא מלמדים את הדתיים מבית באותה אהבה ולהט כמו שמלמדים את הרחוקים? לפעמים ה״קרובים״ צריכים את הקירוב הכי גדול.

לא פעם ולא פעמיים פגשתי יהודים דתיים שהיו נראים דתיים לכל דבר, שמרו שבת, למדו במוסדות הכי חזקים, וכו׳ אבל לא היה להם שום רגש לדת, ושום קשר עם הקב״ה. בפנימיותם היו רחוקים ביותר. לא היתה קיימת בהם האהבה, ולא שם שום שמץ של מתיקות. זה הדבר שהכי מצער אותי. יצא לי לנהל שיחה עם דתית מבית על הנושא, כשהיא ספרה לי על הדרך שבה מלמדים בבית הספר שלה. היא הסבירה לי שהמורות לא מחדירות בהן אהבה לתורה ולמצוות, להיפך. הן דוחות אותן מהדת ורק מצליחות להרחיק! סיפרה לי אותה בחורה שלפני שסיימה את הלימודים הייתה דתיה רק במראה החיצוני, ורק אחרי שסיימה התחילה לאט לאט להתחזק ולהבין מבחינה מהותית מה זה להיות יהודי אמיתי. דתית מבית! דתיה שהייתה חשופה לדת מאז לידתה. הבחורה המשיכה לספר לי, שהיא תמיד קנאה בבעלי תשובה, מפני שהם נחשפים אל האמת באופן אקטואלי. ״מזניחים אותנו! לוקחים את זה כמובן מאליו שאנחנו דתיים, חושבים שסיימנו את תפקידינו! את יודעת כמה בנות ״חזקות״ חולמות ללבוש זוג מכנסים? האם את יודעת כמה בנים, בחדרי חדרים, מקיימים את העבירות הכי נוראות? למה שוכחים מאיתנו? עד לפני שנה לא ידעתי מה זו באמת שבת!״

(צילום: shutterstock)

מאז השיחה הזאת, לדאבוני, נתקלתי בהרבה מקרים כאלה. אני מגדירה את התופעה הזאת כמגפה. זו מגפה שפוגעת בעמנו הקדוש. 6 מיליון יהודים לא נרצחו בדם קר על קידוש ה׳ כדי שנוכל לגדל ילדים אדישים לדת! העם האיתן שלנו לא שרד את כל המלחמות והטבח כדי שנחיה כמו רובוטים ללא קשר עם הקב״ה!

הורים ומחנכים יקרים, המשפיעים על הדורות הבאים, אנא, אני פונה אליכם בתחינה ובעיניים דומעות. אל תזניחו את ילדיכם הדתיים, אל תקחו את זה כמובן מאליו. תכניסו חיות וכיף לתוך כל מצווה ומצווה. תביטו אליהם כאילו הם בעלי תשובה, תשבחו את ילדיכם על כל מצווה שהם מקיימים ואל תבזו ותזלזלו אם הם לא מקיימים אותה כראוי. תחמיאו להם. אל תכפו עליהם את הדת. תסבירו להם את חשיבותה של כל מצווה, דברו על נפלאותיו של הבורא ועל החסדים שהוא עושה עמנו בכל רגע ורגע. תסבירו להם את עוצמת אהבתו של הקב״ה כלפינו. ספרו להם סיפורים מחזקים. ובעיקר תתפללו על ילדיכם, שלא יפלו, חלילה, לגלגל הקסמים של אדישות כלפי הדת. תתפללו שיאהבו להיות יהודים ושתהיה להם אהבת ה׳, שיהיה להם קשר חזק והדוק עם הקב״ה. כי גן עדן לא מיועד לדתיים, אלא לאנשים שעובדים על עצמם.

אשרי ההורים והמחנכים שמצליחים להחדיר בילדיהם ובתלמידיהם את האהבה לתורה! כי לעיתים אנו שוכחים שהקרובים צריכים את הקירוב הכי גדול.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.