אבא, יש ימים שהלב שלנו קפוא. מה עושים?

אבא יקר ,

וכמו שכולם מכירים אותך בשם – הקב"ה.

לפעמים לכולנו יש הרגשת התעלות והתקדשות לכבודך, ולפעמים נכנסת בנו התחושה של חוסר רגשות. אתה יודע, אבא, מן ימים כאלה שליבנו קפוא, שאפילו הקור לא מצליח לחדור לתוכו. הרגשה של חסימה, של הזמן שחולף, ושל עוד יום שעובר, כי זה מה שנכתב וזה מה שזז אי שם למעלה בשמיים .

אבל, אבא, משהו מבפנים זועק, משהו כואב, משהו רוצה לפרוץ החוצה. אך כפי שאתה מכיר את כל אחד ואחת מאיתנו, ובוחן כליות ולב... ליבי רוצה לעשות את רצונך ,לחיות לשמך, שמעשי יהיו כדי לפארך. אך החורף מקפיא גם אותי מלזוז, מקפיא אותי מלהרגיש את מה שיש לי בפנים עמוק. את האהבה, את האמונה, את התקווה שיש עוד טוב ועוד יבוא טוב, ואת הקדושה שתמיד עופפה מעליי.

אתה יודע, לעיתים הרגשתי שהנה, זהו, הגעתי לסולם, הגעתי ליעד. התמלאתי ומילאתי, למדתי ולימדתי, וכל הכוס המלאה הזאת שאני מחזיקה בתוכי נתקעה מלהמשיך, קפאה והפכה לקרח...

אך אבא, כל שנה ושנה יש שינוי במזג האוויר, כל שנה ירד גשם, כל שנה תצא השמש בחזרה אחריה. כל שנה העלים ינשרו בסתיו, וכל שנה הפרחים ילבבו באביב. וגם אני, אי שם, אחפש את עצמי ואת עצמך בתקופות האלה, ואדע שכל מה שאכניס לחיי, בין טוב ובין רע, הוא תלוי בי...

וכמו שאמרו גדולים ממני: "אין הדבר תלוי אלא בי". הם השאירו חותם ואמרו דברים גדולים אחריהם אבל גם אחרינו יהיו עוד גדולים... להשאיר חותם בעולם. זה כל רצוני, אבא.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.