למירי מסיקה - בת לעובדים זרים מהפיליפינים היא "הישראלית החדשה" בעיניך?!

השבוע התגלגל לידיי קטע וידיאו מתוך The Voice בערוץ 2, עם דבריך, מירי מסיקה, אחרי הביצוע של המתמודדת ג'וי נאג.

מסתבר שג'וי היא בת להורים פיליפינים המתגוררים בישראל, היא נולדה כאן, לומדת כאן ודוברת עברית שוטפת. אחרי הביצוע שלה אמרת לה שהיא, ג'וי, היא הישראלית החדשה בעינייך. שחשוב לך שהרחוב שלנו יראה ככה, ושהיא מביאה ישראליות חדשה. לסיום הוספת משאלה: את רוצה שג'וי תהיה המראה של החברה שלנו. אביב גפן, כמובן, מיהר לתת לך ציון 10 על הנאום הזה ("יפה מאוד דיברת"), ומחא לך כפיים כמו אב-רוחני גאה. ואני? לא יכולתי להאמין למה שאני שומעת.

ניסיתי לדמיין איזו עוד מדינה בעולם תוכל להשמיע מילים כאלו בתוכנית פריים-טיים פופולרית. ניסיתי לדמיין מצב הפוך: משפחה ישראלית גרה בפיליפינים עקב רילוקיישן ונולדת להם שם ילדה. הילדה גדלה ודוברת את השפה הפיליפינית, ומגיעה לתוכנית כמו דה וויס ו... זהו, קאט. פה הדמיון שלי נעצר, כי זה פשוט לא יקרה–  אף אייקון מהפיליפינים לא ישב שם  על הכיסא המסתובב שלו ויגיד בפאתוס לישראלית (או לבת כל עם אחר, זה לא משנה) שהיא-היא הפיליפינית החדשה בעיניו, וככה הוא רוצה לראות את הרחובות במנילה; או שהוא מקווה שהיהודיה הזאת תהיה המראה של החברה הפיליפינית.

זה לא יקרה, ואת יודעת למה? כי עמים בעלי עמוד שדרה גאים במורשת שלהם, ולא מתאמצים להתכחש לה ולהטביע אותה במגוון תרבויות מכל הבא ליד. גם אם נשים בצד את כל העניין הזה של העם הנבחר וכל זה – מדינות ולאומים שיש להם היסטוריה יפה ועתיקה לא מנסים לטשטש אותה. באופן נורמלי, בעולם שאנחנו חיים בו, כל עם מכיר בייחודיות שלו ובשום אופן לא היה רוצה שקבוצת זרים תהיה המראה שלו. תנסי לדמיין את זה ברוסיה, ביפן, באינדונזיה, בטנזניה, בבריטניה. זה פשוט לא עובר. אפילו בארה"ב – מדינת מהגרים מובהקת – כבר מייחלים לזהות הייחודית שלהם כאמריקאים, והבחירה של מיליוני אמריקאים באדם עם אישיות לא יציבה שהאג'נדה הכי ברורה שלו היא לגבי מהגרים וזרים, מוכיחה זאת.

אז למה ההתרפסות הזאת, למען השם? מאיפה מגיע הצורך הנואש להיות אהוב בעיני כל העולם ולקבל אישורים שאנחנו בסדר – עובדה, הם רוצים להיות חלק מאיתנו? מאיפה הפחד הזה שלחבק את העם שלך יתפרש כגזענות? לאן הלכה גאוות היחידה שלנו כעם? ולמה גאווה יהודית הפכה למילה גסה?

אני לא דואגת לעם הזה, ממש לא. יש לנו הבטחה ברורה שהתורה לא תישכח ועם ישראל לא יעלם מהמפה (כמו שקרה לכל כך הרבה אימפריות ועמים עתיקים), אבל לשמוע אחת כמוך, שנערצת על ידי אלפי ילדות ובני נוער ומעצבת את התודעה שלהם במידה מסוימת, שפשוט לא מבינה את עוצמת האחריות וגודל הטעות באמירה האומללה הזאת... זה באמת הכאיב לי. כולנו רואים מה עושה ההתבוללות ליהודים בארצות הברית. עשרות אחוזים מהם כבר התאיידו לנו מהעם, שכחו את עברם והחליפו גם את המסלול של עתידם. זה באמת מה שאת רוצה? שג'וי מהפיליפינים או פרנץ מגרמניה או עומאר מסודן יהיו המראה של הישראליות? ומה עם חיים, תמי, אוראל וחן? מה עם מירי?... את לא חושבת שמגיע להם להיות המראה של החברה הישראלית? את לא חושבת שמגיע להם להיות, להמשיך להתקיים גם עוד עשרה ומאה ואלף דורות קדימה?

ג'וי היא עולם, היא אדם שלם. יש לה עבר ויש לה עתיד, ולכי תדעי, אולי אפילו יצמח ממנה דור נפלא של אנשים טובי לב וישרי דרך, מוכשרים ומועילים לעולם. כבודה במקומה מונח. אבל מכאן ועד להחליף את היהודים הישראלים שלנו, להחליף את האחים והאחיות והבנות והבנים שלנו? לא תודה. הם, בנינו ובנותינו, הם הדור הבא שלנו, הם הישראלים החדשים. יהודים הגאים בעברם ומאמצים את המורשת שעוברת אליהם מאב לבן ומאם לבת דור אחרי דור כבר אלפי שנים. ישראלים מדהימים שלא מתביישים בזה שהם העם הנבחר (ואגב, אני לא חוקרת דתות, אבל אם אני לא טועה גם בני דתות אחרות מכירים בכך שהיהודים הם העם הנבחר, רק שלטענתם איבדנו את התואר הזה כשחטאנו. הם כנראה לא יודעים מה טיב היחסים האמיתי בינינו לבין אלוקים – הוא לא רק מלך העולם, הוא גם אבא שלנו. ואבא לא זורק את הבן שלו כי היה שובב ועקשן... אבא ובן נשארים אבא ובן לנצח. ואולי גם לך לא סיפרו את זה מעולם). הם – אוראל, חיים, חן, תמי ומירי – כן, גם את מירי – הם אלו שחשוב שהרחובות שלנו יתמלאו בהם. הם, אתם, אנחנו – הפנים והמראה של החברה שלנו. ואנחנו אהובים וחשובים מספיק, אנחנו לא צריכים לקוות שיחליפו אותנו.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.