השתקה על ידי רצח: תחקיר מצמרר על הדרך בה מחסל הממשל הרוסי את מתנגדיו

הדמוקטטורה של הרמלין: היום (ראשון) פורסם ב'יתד נאמן' תחקיר אודות הדרך בה נעלמים מתנגדיו של פוטין מהמגרש הפוליטי. נראה כי פוטין מצא את הדרך להמשיך ולשלוט שלטון יחיד ברוסיה באופן הבא: העלמת מתנגדיו מהמפה על ידי הרעלה, חיסול מסתורי והעמדה לדין.

אלכסיי נאבאלני, שהיה אמור להיות הפוליטיקאי שיתמודד מול פוטין בבחירות הבאות, כבר לא יתמודד מולו. הוא הואשם בפלילים ונשלך לכלא. לפני שהועמד למשפט, היה נאבאלני בעל טור פופולרי ברשת, בו יצא נגד השחיתות שמלווה את רוסיה מימי נפילת הקומוניזם, ואף קודם לכך. הוא הפך לאחר המנהיגים הבולטים באופוזיציה של פוטין. לפי התוכנית, הוא היה אמור להתמודד על תפקיד ראש עיריית מוסקווה בעוד חצי שנה. אין צורך לומר שהוא כבר לא יתחרה מול פוטין בבחירות הבאות לנשיאות.

נאבאלני הוא רק אחד מסדרת יריבים שניסו את כוחם מול פוטין. "בסופו של דבר הם נרדפים בידי החוק, או שהם בגלות, או שהם מתו במסיבות מחשידות", כותב הבי.בי.סי הבריטי.

ולדמיר קארה, אחד המבקרים הקשים ביותר של פוטין, סומן גם הוא בידי הנשיא. לפני שנה וחצי הוא הורעל, אך התאושש במפתיע מההרעלה. פוטין לא נתן לו ליהנות זמן רב מדי מההחלמה. במהלך נסיעה שגרתית ברכבת, התמוטט הפעיל הציבורי והובהל לבית החולים של מוסקווה. הוא במצב של "צמח" וסובל מקריסת מערכות. מערכת הרפואה הרוסית לא יודעת להסביר מה בדיוק קרה לו.

"זה בדיוק כמו בפעם הקודמת", אומרת אשתו, יבגנייה. הפעם הקודמת היתה לפני חמישה עשר חודשים. קארה חזר מסעודה משותפת עם שותף למאבק נגד פוטין, ואז החל להתלונן על הרגשה רעה, סחרחורת והתעלף. למרות מאמציהם של הרופאים, המצב הידרדר במהירות. הלב, הריאות, הכבד והכליות הפסיקו לתפקד. המוח החל להתנפח.

רשת "לייפניוז" הרוסית, המזוהה עם הממשל, טוענת שקארה הרעיל את עצמו, כיוון שהתמכר לתרופה נגד דיכאון, אותה נטל במשך שנים. איכשהו, שרד קארה והבריא, וחזר למאבק. עד שהוכרע בשנית, ולחלוטין, בידי שיתוק מסתורי.

שיטות הממשל להעלמת מתנגדים: הרעלה, חיסול והעמדה לדין

מתנגדיו של פוטין מוצאים את מותם בנסיבות מסתוריות, כאשר ברור מי עומד מאחוריהם. בין המתנגדים שמצאו את מותם ניתן למנות את בוריס נמצוב, שנורה בגבו ליד הכיכר האדומה של מוסקווה. לפני מותו היה נמצוב אדם פעיל מאוד פיזיקאי, פוליטיקאי ולוחם למען זכויות האדם. נמצוב היה אחד ממבקריו החריפים של פוטין. הוא תקף את המעורבות הרוסית באזורים לא לה, כמו באוקראינה, ובסדרת פרסומים חשף את השחיתויות הרבות במשטר, תוך שהוא מקשר את פוטין להונאות. לאחר מותו פרסם עיתונאי אמריקני מאמר הספד: "בוריס נמצוב הגאוני, הרפורמטור שלא נסוג אחור". ברוסיה של פוטין, זה נרשם בדוק לחיי סכנה ולמוות פתאומי.

במהלך שנות כהונתו כנשיא, סימן פוטין לעצמו יריבים שונים. ביניהם: האוליגרכים, עשירי העל של רוסיה, שהחזיקו מאחורי הקלעים בשליטה ברוסיה – גם במערכת הפוליטית וגם בתקשורת. הראשון היה ולדמיר גוזינסקי, עליו פורסם כי הוא מסובך בפלילים, והוא נאלץ לברוח מרוסיה.

כמה חודשים לאחר מכן, הצטרף אליו חברו בוריס ברזובסקי, שביקש מקלט באנגליה ושם נמצא מת בנסיבות מסתוריות. האחרון ברשימה זו הוא מיכאיל חודורקובסקי, שהעז להאשים את פוטין ומפלגתו בשחיתות. הוא לא ברח בזמן ונידון למאסר.

ארגון מחקר פרסם רשימה של יותר מ-30 חיסולים של עיתונאים, מבקרים של פוטין. המפורסמת ביותר ביניהם היא אנה פוליטקובסקאיה, עיתונאית ידועה ומבקרת של פוטין, הקרמלין והמדיניות שלהם. היא נרצחה בידי צ'צ'נים, אבל מי שלח אותם? שאלה לא קשה.

הפעילות של הנרצחים נגד השלטון, הביקורת שלהם שהחלישה את המשטר, איומי המוות שקיבלו, הנסיבות המסתוריות שבהם נרצחו והעובדה שרוב התעלומות נותררו פתוחות, או שהפתרון אינו מניח את הדעת – כל אלו מצטרפים לכתב אישום חריף נגד רוסיה ונגד העומדים בראשה.

ממשל רוסיה מאופיין ברציחות עוד מראשית ימי ברית המועצות. לנין, השליט הראשון, מת בנסיבות מסתוריות ולפי דעת חוקרים הוא הורעל. סטאלין, האיש שכנראה היה אחראי למותו, נמצא מת בדירתו וסבורים שאחד מיורשיו דאג לחסלו. זה נכון גם לגבי השליטים הבאים של רוסיה, וכן לגבי אלו שניסו להימלט מפניהם, כמו היהודי טרוצקי שחוסל בדרום אמריקה בהוראת סטאלין.

השתקה על ידי רצח היא אמצעי שמופיע כנראה בספר ההוראות לשליטה מוחטת ברוסיה, וזו שיטת הפעולה גם לאחר שזו הפכה, באופן רשמי בלבד כנראה, לדמוקרטית.