גזלת ממנו את תענוג הלימוד - כאילו ניתקת אותו מפתיל חייו

מעשה שהיה אצל מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', שתקפתו מחלה ונפל למשכב. רופאים מומחים שהוזעקו למיטתו, קבעו שעליו לקחת תרופות מסוימות. מה-מאוד הודאגו בני הבית כשנוכחו לדעת שגם לאחר שקיים את דברי הרופאים, ונטל את התרופות, מצבו הלך והורע.

לפתע פנה ראש הישיבה אל הרופא שעמד לידו ושאל האם הוא יכול לקחת גמרא ולעיין בה, כי אז בוודאי ייטב לו. הרופא השיב בשלילה והסביר שהעיון בספר עלול להזיק לבריאותו. אולם כאשר הרגיש הגר"ד שהמחלה ממשיכה להחמיר, לא שעה לאזהרותיו של הרופא ונכנס אל חדר ספריו והחל ללמוד כהרגלו מימים ימימה.

בתוך זמן קצר היה שקוע ראשו ורובו בסוגיה. הרופא עזב את הבית תוך שהוא מזהיר את הנוכחים שמעשיו של החולה עלולים לגרום להחמרה נוספת במצב. אבל מה לעשות; לאחר מחצית השעה שבה היה שקוע ראש הישיבה בלימוד, הוטב מצבו לאין ערוך.

הוא-עצמו הסביר אחר כך לבני ביתו כך: "יהודי שהורגל כמעט מיום לידתו לשבת ליד הספרים, כיוון שגזלת ממנו את התענוג הזה, ניתקת אותו מפתיל חייו"...

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין