פגישת טראמפ-נתניהו: לימין אין באמת סיבה לצפות לחדשות טובות

בשבועות הראשונים אחרי בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, היו מי שסברו שבנימין נתניהו מצא ידיד נפש חדש. נתניהו שיבח את טראמפ, וגייס אותו להפעלת לחץ מאחורי הקלעים על ממשל אובמה שלא להימנע בהצבעת הגינוי לישראל במועצת הביטחון. טראמפ, מצידו, לא הסתפק בהפעלת הלחץ אלא אף גינה את הממשל בפומבי אחרי העברת החלטה, כשהוא משתמש בחשבון הטוויטר שלו כדי להבטיח: "אחרי ה-20 בינואר הכל ייראה אחרת...תחזיקי מעמד, ישראל!" מקורבי טראמפ סיפרו לעיתונאים כי החלו חיפושים אחרי בניין בירושלים שאליו תעבור השגרירות האמריקאית, והתקשורת הישראלית ידעה לדווח בפליאה שהשגריר החדש לישראל, דיוויד פרידמן, ימני הרבה יותר מנפתלי בנט.

האופוריה הראשונית הזאת, עם זאת, כבר נמוגה. נתניהו יוצא לביקור בארצות הברית בתחושת אופטימיות זהירה, אבל לא כמי שמתכוון לחזור עם אישור בלתי מוגבל לבנות בכל רחבי יהודה ושומרון. מאז נכנס טראמפ באופן רשמי לתפקיד, הבית הלבן כבר הספיק לשחרר הצהרה לפיה 'ההתנחלויות אמנם אינן מכשול לשלום, אבל הן גם אינן עוזרות לקדם את תהליך השלום'. בעניין העברת השגרירות לירושלים, הודיעו אנשיו של טראמפ כי: 'מוקדם מידי לדון בכך'. בסוף השבוע פורסם כי מדינות ערב שהן בנות בריתה של ארה"ב קיבלו הבטחה מטראמפ להותיר את השגרירות בתל אביב. ואם חשב מי שחשב שטראמפ יהיה עצל ואדיש מכדי להפנות תשומת לב רבה לסכסוך הישראלי פלשתיני, הרי שטראמפ הספיק כבר להצהיר מספר פעמים שהוא מתכוון למנות את יד ימינו, חתנו היהודי ג'ארד קושנר, להיות אחראי על הנושא., מאחר שהינו: 'בחור מוכשר ביותר'.

אהרן דיוויד מילר, מומחה למזרח התיכון ולישראל שעבד במשך 23 שנים במחלקת המדינה האמריקאית, כתב כך על המינוי של קושנר: "באחד מפיתולי העלילה המוזרים ביותר בתהליך השלום הישראלי-פלשתיני...טראמפ הצהיר בפומבי מספר פעמים שחתנו, ג'ארד קושנר, יהיה האדם העיקרי שינהל את המשא ומתן בין ישראל והפלשתינים. הלוואי שלחמי היה כזה ביטחון ביכולות שלי. אם טראמפ רציני, תהליך השלום יהיה בידיו של קושנר – לא רק בן משפחה אלא אחד מהיועצים הקרובים ביותר של הנשיא. בכל תפקיד שקושנר ימלא (השמועות אומרות שהוא נפגש עם שגרירים ערביים לאחרונה) ולא משנה מהם הסיכויים לפריצת דרך (בערך אפס כרגע), ברור שתהליך  שלום הישראלי פלשתיני נמצא אל הרדאר של הנשיא הזה..." מה יקרה, תוהה מילר, כאשר טראמפ יגלה שידידו החדש נתניהו פחות להוט לעזור לקושנר להשיג הסכם שלום היסטורי, ומעדיף לדאוג לשלמות הקואליציה הימנית והשברירית שלו? ומה יקרה עם נתניהו יישם על טראמפ כמה מהטקטיקות ששימשו אותו כדי להתמודד עם ברק אובמה?

"תחשבו על כל מה שלמדנו על טראמפ כמועמד ונשיא. הצורך שלו לנצח. הרגישות המופרזת לביקורת. הכפייתיות שבה הוא מגיב למי שמבקר אותו. תוסיפו קצת מתח, קצת חשדנות לגבי הבטחה שלא קוימה, או לגבי 'לא' מישראל כשוושינגטון רוצה לשמוע 'כן', ואי אפשר לדעת מה יקרה. אפשר רק לדמיין איך טראמפ היה מגיב לאופן שבו נתניהו עקף את הבית הלבן ב-2015 כדי לנאום על העסקה עם איראן בקונגרס...אם ישררו ביניהם חילוקי דעות, טראמפ ונתניהו יגרמו לאובמה ונתניהו להיראות כמו צמד חתלתולים. ובכל קרב רצונות, אני שם את הכסף שלי על טראמפ".

אבל לא כולם פסימיים כמו מילר. השגריר האמריקאי היוצא, דן שפירו, כתב בשבוע שעבר שעל אף המתחים עם אובמה, הוא מילא תפקיד חשוב עבור נתניהו: 'השוטר הרע', שנתניהו תלה בו את המיתון המדיני שלו (והזהירות בבניה בהתנחלויות) מול חברי הקואליציה הימניים יותר. האם לא ייתכן, תוהה שפירו, שנתניהו יבקש מטראמפ למלא אותו תפקיד עבורו?  ייתכן בהחלט, מציע שפירו, שהשבירה שמאלה של טראמפ תהיה מחווה לראש הממשלה, שזקוק נואשות לנשק מול קואליציה שבטוחה שימות המשיח הגיעו ועל כל שעל בארץ ישראל השלמה אפשר להקים ישוב יהודי חדש. יש מצב, הוא אומר, שאפילו ההכרזה של הבית הלבן על ההתנחלויות כ'בלתי מועילות' לתהליך השלום, תואמה מראש עם נתניהו.

בין אם טראמפ באמת צפוי לנסות לכפות את רצונותיו על נתניהו ובין אם הוא ינסה לעזור לו בריסון הימין, דבר אחד ברור: פגישה מוצלחת תוגדר על ידי נתניהו ככזו שתשכנע את טראמפ לנקוט בקו קשה יותר מול איראן, ולא תסתכם בהצהרה שאוסרת על ישראל מכל וכל בנייה בגושי ההתנחלויות הגדולים. אין שום ציפייה, באף אחד מהצדדים, שהפגישה תסתכם בהצהרה על העברת השגירות לירושלים או היתר בנייה גורף לישראל.

פגישת טראמפ-נתניהו ללא ספק תתחיל ותסתיים בתמונות של חיוכים רחבים למצלמה, אבל גם בלי קשר לחלוקי דיעות פוטנציאליים, מוקדם מכדי לדעת איך תיראה מערכת היחסים שלהם בהמשך. אחרי הכל, גם אובמה ונתניהו לא פיתחו בבת אחת את העויינות ההדדית שלהם. אבל אהרון דיוויד מילר, פסימי כתמיד, מנבא כך: "אנחנו לאו דווקא הולכים לראות את המשך אופרת הסבון של אובמה-נתניהו, אבל אין שום ביטחון שבאמת יהיה ירח דבש חדש ביחסי ישראל-ארצות הברית. למעשה...אני מהמר שתוך שנה בערך – אולי אפילו פחות – טראמפ ונתניהו יעלו אחד לשני על העצבים לגמרי. ואז מה?"