מגנזיום: איך הוא תורם לבריאות שלך?

מגנזיום וסוכרת – מחקר שבוצע באוניברסיטת רומא על ידי קבוצת חוקרים בראשות ד"ר פאוליסו בדק הוספת מגנזיום למבוגרים החולים בסוכרת. המחקר הראה שיפור בתגובה לאינסולין ובשיפור יעילותו.

מניתוח תוצאות המחקר עולה, כי המגנזיום ממלא תפקיד חשוב בחילוף החומרים של פחמימות. למגנזיום השפעה על שחרור ופעילות של אינסולין. רמות נמוכות של מגנזיום אופייניות לחולים בסוכרת. חסר במגנזיום עלול להחמיר תנגודת לאינסולין, מצב אשר לעתים קרובות מקדים סוכרת, או עשוי להיות תוצאה של תנגודת לאינסולין.

מה עושה מגנזיום למיגרנה? מטה-אנליזה שנערכה על ידי קבוצת חוקרים אמריקאית, המבוססת על עשרות מחקרים שבדקו את קשר בין מיגרנה ומגנזיום, פורסמה בחודש מרץ בשנה החולפת. מסקירת עשרות מחקרים שנערכו בנושא עולה כי למגנזיום תפקיד חשוב בפתוגנזה של מיגרנה. חוסר במגנזיום משפיע על תפקוד קולטן סרוטונין, ועל סינתזה ושחרור של מגוון רחב של נוירוטרנסמיטרים. הסובלים ממיגרנות עלולים לפתח חסר במגנזיום עקב חוסר יכולת גנטית לספוג מגנזיום, תורשה של בזבוז רב של מגנזיום בכליות (שתפקידן לווסת את משק המגנזיום בגוף), הפרשת כמויות עודפות של מגנזיום עקב מתח, צריכת תזונתית נמוכה וסיבות אחרות. יש ראיות חזקה כי חסר במגנזיום נפוץ הרבה יותר אצל הסובלים ממיגרנות מאשר בקבוצת הביקורת הבריאים. עובדה היא כי חסר במגנזיום עלול להיות נוכח אצל עד ממחצית מהלוקים במיגרנה, וכי בדיקות דם שגרתיות אינן מעידות על מצב המגנזיום. בהתחשב בתכונות אלה של מגנזיום, טיפול המתייחס לרמת מגנזיום לקויה בסובלים ממיגרנות יכול להיות יעיל מאד. 

היעילות של נטילת מגנזיום במניעת אוסטיאופורוזיס – מחקר קליני משנת 1999 שבוצע בארה"ב וכלל כ-10,000 עובדים במערכת הבריאות האמריקאית, מצביע על כך שמגנזיום קשור בשמירה על יעילות הספיגה לעצם של יוני הסידן וויסות ההורמונים השומרים על משק הסידן. המחקר מצטט עבודות קודמות שהוכיחו את חשיבות המגנזיום בשמירה על בריאות העצם והראו בצורה מובהקת שהוספת מגנזיום לתזונה משפרת את צפיפות העצם באופן משמעותי יחסית למשתתפי הניסוי שנטלו תוספי סידן בלבד. בריאות העצם תלויה בגורמם רבים. מניעת אוסטיאופורוזיס באמצעות נטילת סידן בלבד תוך התעלמות מנטילת מגנזיום, היא כנראה חסרת תועלת.

מגנזיום והתכווצויות שרירים ליליות בגפיים – תופעת התכווצויות השרירים בלילה הנה תופעה מוכרת. על פי מחקרים שפורסמו בארה"ב, מדובר בתופעה נפוצה בעיקר בקרב קשישים (50% מעל גיל 80) ובנשים לפני לידה.

התופעה ידועה כביטוי לחסר במגנזיום, אולם מחקרים רבים שבדקו את התופעה לא הצליחו להוכיח שהוספת מגנזיום לתזונה היא אכן המרפא לתופעה. מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2011 וסקרה מחקרים שנערכו בתחום בעיקר בנשים במצב זה ממליצה על מגנזיום כטיפול זול ובטוח ונטול סיכון לטיפול בתופעת התכווצויות השרירים הבלתי רצוניות.

מגנזיום משפר תנועתיות המעי – מחקר שנערך בפינלנד ופורסם ב-1987 מצא שמגנזיום הוא התכשיר היעיל, הנוח והבטוח ביותר לשיפור תנועתיות המעי. החוקרים מסבירים שלמגנזיום השפעה על התנועתיות של מערכת העיכול, ותכשירי מגנזיום רבים משמשים למניעה וטיפול בעצירות. היתרון החשוב של מגנזיום – הוא אינו ממכר. התכשיר משמש הן כתוסף מגנזיום השומר על רמה תקינה בגוף ומספק למשתמש את כל היתרונות של תוסף מגנזיום, כמו מניעת התכווצויות שרירים, הפחתה בלחץ דם וכולסטרול ועוד. מרפה את שרירי המעי וגורם לכך שקצב תנועת המעי מונע עצירות.

המגנזיום מסייע להקלה על כאבים ולשינה שקטה ורגועה. מגנזיום ידוע כ"פרוזאק טבעי" ועשוי להועיל במניעת מתח, לחץ ונדודי שינה.

חוסר במגנזיום מחריף עם הגיל. חשוב להבין: ריכוז המגנזיום במזון במדינות המערב נמצא במגמת ירידה מתמדת, והצריכה היומית המומלצת של מגנזיום היא 420 מ"ג ליום. בבדיקה שנערכה בישראל בקרב צעירים וצעירות (בממוצע בני 30) נמצא חוסר במגנזיום אצל 60% מהנבדקים. חוסר זה מחמיר עם הגיל, עקב שינוי בהרגלי התזונה ושינוי בכושר הספיגה דרך המעי.

כמות יון המגנזיום בגוף אדם בוגר היא כ-24-20 גרם, כאשר רוב המגנזיום שבגופנו מצוי בתאים ובעצמות, לכן בדיקת דם אינה אינדיקציה למצב המגנזיום בגוף. לאחרונה התברר כי חוסר במגנזיום הנו תופעה נפוצה מאד בעולם המערבי, והוא קשור בשכיחות יתר של תופעות גיל המעבר ותופעות נוספות כמו עייפות, חולשה, התכווצויות שרירים ובחילה.

בעבודות קליניות שונות הודגמה תוספת מגנזיום כמשפרת תופעות גיל המעבר. מגנזיום בשילוב עם מינרלים נוספים כמו אבץ, נמצא חיוני למטבוליזם התקין של העצמות, בעוד חוסר במגנזיום ובמינרלים אחרים נמצא כרוך בירידה בצפיפות העצם.

בנוסף נמצאים בספרות הרפואית תיאורי מקרה ומחקרים קליניים המדווחים על השפעה מיטיבה ומהירה של תוספת מגנזיום על תכיפות גלי החום בגיל המעבר ועוצמתם.

מאכלים עשירים במגנזיום: עלים ירוקים: תרד, ברוקולי, מנגולד, אגוזי פקאן, אגוזי לוז, שקדים, ערמונים, אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל, אבוקדו, אורז מלא, דגי מקרל, שעועית לבנה, קטניות, גרעיני חמנייה, סובין וטופו, מוצרי סויה, בעיקר קמח סויה וטופו, סובין, נבט חיטה, דוחן, אורז חום, אבוקדו או משמש מיובש, ושוקולד.