"אני מקבלת על עצמי לשמור שבת, כי הרב דיבר אלי יפה כל כך"

הייתי פעם בביתו של רבי אשר יחד עם חברים ביום קיץ חם. פתאום נכנסה אישה לבושה בצורה מאוד לא צנועה ושאלה: "מי זה הרבי אשר?".

רבי אשר ענה: "זה אני, מה בקשתך?".

"באתי מרוסיה, ואני בודדה לגמרי בארץ", החלה האישה לומר בחצי בכי, "אני צריכה להעביר רהיטים מדירה שכורה בבית הכרם לדירה אחרת ברחוב אוסישקין, ואין לי כסף להובלות. מישהו נתן לי את הכתובת של רבי אשר ואמר לי שהוא עוזר לכולם ויעזור גם לי..".

רבי אשר הורה לי ולעוד כמה חברים שנלך להעביר לה את הרהיטים. עלינו למיניבוס כאשר כל החברים כובשים את עיניהם בקרקע מפאת חוסר צניעותה. הגענו לבית הכרם, העמסנו את הרהיטים שלה והמשכנו לרחוב אוסישקין.

פתאום היא אומרת לי: "אני יודעת מה זה רב, ואני יודעת שזה לא יפה להופיע בפניו בלבוש כזה שאני לבושה. אבל לא הייתה לי שמלה אחרת, והרב לא העליב אותי ודיבר אלי יפה ועזר לי. אז תדע שעד עכשיו הייתי אוכלת טרפות, בשר בחלב, ולחם בפסח, ואינני שומרת שבת וחגים. אבל מעכשיו אני מקבלת עליי ללבוש רק בגדים צנועים, לאכול כשר ולשמור שבת."

היינו המומים מדבריה, שנאמרו מעומק הלב, והיא המשיכה ואמרה לי: "אתה יודע מדוע? רק בגלל שהרב הזה התנהג איתי כך."

(רבי אשר פריינד, מתוך הספר "ר' אשר", עמוד 244(

רבי אשר פריינד זצ"ל נותן שיעור מאלף לכל אחד ואחת מאיתנו, עד לאן מגעת אהבת ישראל אמיתית, ומהי אהבה ללא תנאים.

מוכח ממעשה זה שאך ורק מכח אהבת החינם של רבי אשר, חזרה אותה בת ישראל אל חיק אבינו שבשמיים.

ומי לנו כחזון איש שפסק להלכה (!) שבימינו עלינו לקרב את הרחוקים בעבותות אהבה (יורה דעה סימן ב', עיין שם)!

רק בדרך של אהבה אפשר לפתוח הלבבות ולקרב אל חיק היהדות, וזהו שנאמר במסכת אבות: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

ולמדים אנו מחז"ל שבעניין קירוב נפשות, אזי לאהבה משפט הבכורה, והיא המפתח ללבות בני האדם. וכשיש גילוי של אהבה אמיתית, ירצו מעצמם אותם נפשות להתקרב לדרך התורה והמצוות.

ואף אם קשה לו לאהבו בגלל מעשיו – ילמד עליו זכות וסנגוריא ויראה את הטוב שבו, כי אין יהודי שאין בו שפע של טוב, ועל ידי זה תתעורר האהבה כלפיו בלבו.

וכן כתב סנגורן הגדול של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב:

"מי שאין בו מידה טובה הזאת לראות תמיד רק טוב וישר בישראל, ואין בו מידה הטובה הקדושה לספר תמיד בשבחי ישראל, ושישראל יהיו משובחין ומפוארין תמיד בעיניו, ואין בו מידה הטובה הקדושה ללמד זכות וסנגוריא על ישראל עם קודשו, אזי ידע נאמנה שלא יזכה כל ימי חייו לכנוס בפתח שער עבודת הבורא" (פתגמין קדישין" – עיין שם).

אדם יכול לשבת כל ימיו באוהלה של תורה, להתפלל בכל בוקר עם הנץ החמה, להניח כמה זוגות של תפילין בכל יום, לטבול במקווה השכם והערב, לסיים בכל יום את ספר התהילים, לשמור שבתות וימים טובים, להיות מחמיר גדול בהלכה וכו', אך אם הוא לא עמל ומשתדל להשיג את מעלת אהבת ישראל, על כל המשתמע מכך – אזי ידע שהעיקר חסר מן הספר, כיון שעיקר העיקרים אצל מי שאמר והיה עולם זו אהבת ישראל.

ומכיון שאהבת ישראל היא הדבר החשוב והנעלה ביותר, אזי משליך היצר הרע את כל כובד משקלו בעניין זה, שנוח לו שהאדם יתעסק כל ימי חייו בכל דבר שבקדושה ובלבד שיניח בצד את עניין אהבת ישראל ולימוד זכות על ישראל, מפני שעל ידי השגתם "יוכל לכנוס בפתח שער עבודת הבורא!"

שנזכה להרבות אהבה ושלום, ונתקרב כולנו כאחד יחד לאבינו שבשמיים.

מתוך העלון השבועי "אז יבקע כשחר אורך"