אל תחמוד רק את הרכב המפואר של השני, אלא גם את האולקוס שלו

בלכתי ברחוב בעיר מסוימת פגשני אדם וביקש שאשמע את שאלתו. אני, כך הוא מספר, מתגורר באזור יוקרתי מאוד, ויש לי כל טוב שבעולם. ממש כמו שמתאר שלמה המלך (קהלת, פרק ב' פסוקים ד-ו) "בניתי לי בתים, נטעתי לי כרמים, עשיתי לי גנות ופרדסים, בריכות מים", וכו'.

לא חסר לי מאומה. אבל, כאשר השכן ממול, רכש אתמול רכב חדש, נוצץ ומפואר, ליבי מתפוצץ מקנאה...

אולי תוכל להסביר לי, הוא שואל, כיצד יתכן שהתורה כתבה לאו מפורש של 'לא תחמוד'? וכי באיזה כוח אוכל שלא לקנא בשכני ולחמוד את רכבו?

כאשר נפגשים עם בן אדם מן הסוג האמור, צריכים סייעתא דשמיא מיוחדת כדי לדעת מה להשיב. הרי ברור שאי אפשר להסביר לו את הטעם על 'לא תחמוד' המובא ב'אבן עזרא', וגם לא במפרשים אחרים. התפללתי להקב"ה שייתן תשובתי בפי, ונעניתי. בו-במקום נזכרתי באמרה נאה שראיתי במפרשים, שתובא להלן, ושאלתיו: "לשכן ההוא שקנה את הרכב, יש גם אולקוס; נכון"?...

הלה פתח את שתי עיניו בתמהון; "כיצד אתה יודע את זה"? שאל. ולא ידע שכאשר אדם מתפלל אל ה' שיסייע לו במתן תשובה כדבעי, מסייעים לו גם בנקודה זו שיוכל לנחש את מחלותיו של השני, כדי שהתשובה תתאים מכל הצדדים...

"האם אתה מוכן לחמוד, יחד עם הרכב, גם את מחלת האולקוס שיש לשכנך"? שאלתי את השואל.

והלה, הבין לכוונתי, והשיב מיד בשלילה רבתי.

עכשיו תשמע, אמרתי לו, כיצד מפרשים רבותינו את הפסוק (שמות, פרק כ' פסוק י"ד) "לא תחמוד בית רעך, וכו', ועבדו ואמתו ושורו וחמורו, וכל אשר לרעך"; הרי המילים "וכל אשר לרעך" מיותרות לכאורה! אלא, לימוד גדול ועצה טובה מייעצת לנו התורה במילים אלו. אם הגעת למצב שבו הנך חומד את רכושו של חברך, העצה היעוצה להיפטר מכך, היא, שתחמוד 'כל אשר לרעך', דהיינו לא רק את הדברים המעוררים חמדה, כמו את הרכב הנוצץ, אלא גם את כל אשר לרעך...

ובמילים אחרות, אל תחמוד רק את הדשא הירוק יותר של חברך, אלא גם את מחלותיו, את האולקוס שלו...

עזרני הקב"ה והדברים התקבלו על ליבו של השואל, שלמרות שלא נימנה עדיין על ציבור החרדים לדבר השם, הבין אל-נכון לְמה מכוּונים הדברים.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין