איך מצליחים בעלי החיים להסתתר מן הטורפים שלהם? 5 נקודות למחשבה

העברת מסרים סודית

שתי נשים ילדו כל אחת תינוק באותו שבוע הריון, באותו יום, באותה שעה, באותה דקה. תינוק אחד שוקל 4 ק"ג. התינוק השני שוקל 2.5 ק"ג. תסריט אפשרי, נכון?

שימו לב לפלא הבא: הרכב החלב, שאותו יונק התינוק השוקל 4 קילו, שונה מהרכב החלב שיונק התינוק ששוקל 2.5 קילו. לדוגמה, ניתן לראות שבהרכב החלב שיונק התינוק הגדול יותר, יש פחות שומנים וגלוקוז לעומת הרכב החלב שיונק התינוק הקטן במשקלו.

רגע, היינו מצפים שהרכב החלב יהיה זהה עבור שני התינוקות, כי הם נולדו באותו רגע, אך בפועל אנו רואים שהרכב החלב משתנה בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים של התינוק. התינוק ששוקל פחות, זקוק ליותר שומנים וליותר גלוקוז בחלב לעומת התינוק ששוקל יותר.

זהו פלא אדיר, אבל השאלה המתבקשת פה היא כיצד הרכב החלב, שיוצא מגוף האם, משתנה בהתאם לצרכיו של התינוק, הרי מדובר בשתי מערכות נפרדות זו מזו? כיצד גוף האישה יודע לייצר את התזונה המתאימה לתינוק כאשר אין באפשרות התינוק לדבר ולהסביר לה מה הוא צריך? כיצד נוצר סנכרון כה מושלם בין שתי מערכות שונות ונפרדות?

(צילום: shutterstock)

אלא, יש רצפטורים (קולטנים) בפטמות האם המיניקה, שדרכם גוף האם קולט מידע חיוני על צרכיו של התינוק. כיצד? דרך הרוק של התינוק היונק, גוף האם מקבל נתונים על הצרכים הפיזיולוגים של התינוק ובהתאם לכך הוא "מייצר" לו את הרכב החלב הנדרש לו. בהתאם לצרכים, לשינויים ההורמונליים, בהתאם לשעון הביולוגי של התינוק ועוד.

חברים, התינוק ברגע היניקה, מסמן לאמו עם הרוק מה הוא צריך באמצעות הקולטנים הנמצאים בפטמות ובהתאם לכך, האם מייצרת חלב המתאים בדיוק לצרכיו, בלי שתהיה מודעת לכך.

מיהו "המהנדס" שיצר סינכרון כה מושלם ופלאי בין שתי מערכות שונות המזינות זו את זו?...

מהי אמונה אמתית?

לעיתים אני פוגש אנשים, המעידים על עצמם שהם מאמינים בבורא העולם ובהנהגתו, אך בפועל אני שם לב שלא מעט מהם הינם בעלי נקודת מבט שגויה על הנהגת הבורא בעולם.

אז מהי נקודת המבט האמתית להנהגת הבורא בעולם? להלן דוגמאות שכיחות שכולנו מכירים בחיי היומיום:

שידוכים: "לא בגלל שלא דיברתי כראוי בדייט, השידוך התבטל. אלא מאחר שאין זה השידוך המיועד לי, לא דיברתי כראוי".

פרנסה: "לא בגלל שאין לי עבודה אין לי פרנסה. אלא מאחר שנגזר עלי שלא תהיה לי פרנסה, אין לי עבודה".

זוגיות: "לא בגלל שהאישה לא בישלה, אין לי מה לאכול. אלא בגלל שנגזר עלי לא לאכול, האישה לא בישלה".

אבדה: "לא בגלל הגנב נגנב לי הכסף. אלא מאחר שגזרו עלי מהשמיים שייגנב לי כספי, שלחו את הגנב אלי".

תאונת דרכים: "לא בגלל חוסר זהירות של הנהג עשיתי תאונת דרכים, אלא מכיוון שנגזר עלי לעשות תאונה, הנהג שהתנגש ברכבי היה לא זהיר".

נפילה: "לא בגלל האבן נפלתי, אלא בגלל שנגזר עלי ליפול, לא נזהרתי מהאבן ולכן נפלתי".

מראה חיצוני: "לא בגלל שאני מכוער, מתרחקים ממני. אלא מפני שנגזר עלי שיתרחקו ממני, הנני מכוער".

חברים, אמונה אינה מתבטאת רק בהכרה שיש בורא לעולם, אלא בכך שאתה מאמין שכל מהלך ומעשה - החל מבריאת העולם, דרך מותו של אדם ועד עלה קטן שנושר מן העץ - כולם נמצאים בהשגחה פרטית תמידית ומדוקדקת מאת הבורא יתברך. אדם שתולה את מאורעות חייו אך ורק בבורא העולם ולא בבשר ודם, הוא אדם ללא תלונות וכעסים. למה? כי הוא יודע שהכול מאתו יתברך והכול לטובתו, ובכך הוא זוכה לשלווה ולרוגע שאין כמותן...

נא לא להתבלבל, חברים. אמנם הכול מלמעלה, אבל לכל אדם יש בחירה. אע"פ שבורא העולם יודע מראש מה האדם יעשה, שנאמר: "הכול צפוי והרשות נתונה" (אבות ג טו), אלא שיש הבדל גדול בין ידיעת העתיד לבין קביעת העתיד. ה' יודע מה האדם יעשה, אבל האדם קובע לעצמו מה לעשות.

עבור בורא העולם "הכול צפוי" - הוא רואה את העתיד, אבל "הרשות נתונה" - כי אנחנו קובעים מה נעשה. לכל אדם יש הבחירה האישית שלו לעשות כך או אחרת, וכשהוא מתגבר על היצרים ומתמודד עם הניסיונות, הוא מקבל את שכרו בהתאם מאת ה' יתברך.

איך עצמות גופנו אינן מתחככות זו בזו?

גופנו מורכב מעצמות רבות המחוברות זו לזו. מִפְרָק הוא אזור בגוף שבו מתחברות שתי עצמות או יותר. המפרקים הם המאפשרים בדרך כלל תנועה בין העצמות. הם אלה המאפשרים לנו לנוע, ללכת, להתכופף, להשתמש באצבעות, לשחק בכדור, לרקוד ועוד.

אם כך, איך עצמות גופנו אינן מתחככות זו בזו? איך, למשל, מפרקים נושאי משקל, כמו ברך או ירך, מתנועעים בגמישות וברכות ללא חיכוך מכאיב?

כל מִפְרָק בגוף האדם מצופה בחלקו הפנימי בסחוס. הסחוס, שהוא רקמת חיבור צפופה וגמישה, מפריד בין העצמות היוצרות את המפרק, מונע חיכוך בין העצמות, מסייע בהפחתת העומס על העצמות, המרכיבות את מִפְרָק וסופג את הזעזועים הנוצרים לפעמים בעת פעילות שבה מעורב מִפְרָק.

(צילום: shutterstock)

כאשר הסחוס נשחק בצורה משמעותית, עלול להיווצר חיכוך בין שתי העצמות, מה שמוביל לכאב במפרקים ולהגבלה בטווח התנועה. ההגבלה בטווח תנועה באה לידי ביטוי בעיקר ביישור המִפְרָק. הגבלה במפרקים נושאי משקל, כמו הירך, הברך או הקרסול, עלולה להגביל באופן משמעותי את אפשרות ההליכה.

מי הוא שיצר את אותה רקמת חיבור מיוחדת בין העצמות? מי הוא שידע "לשים" את אותה רקמה בכל אזורי גופנו בהם מתחברות שתי עצמות או יותר כדי למנוע חיכוך בין העצמות, ובכך חסך מאתנו כאב במפרקים והגבלה בטווח התנועה?

תיאום מושלם בין מערכות זרות: החי והצומח

תיאורית האבולוציה טוענת להתפתחות מקרית של המינים. תסכימו איתי שאין התפתחות "מקרית" יכולה ליצור התאמה שיטתית בין שתי מערכות שונות לחלוטין בטבע.

עולם הטבע רווי במערכות ובמנגנונים נפרדים ושונים, המתקיימים ופועלים מתוך התאמה והשלמה מלאה ביניהם ברמה כה מתוחכמת, השוללת כל אפשרות של היווצרות והתפתחות מקרית של כל פרט בפני עצמו, ומוכיחה בבירור שמתכנן ובורא אחד, תכנן וברא את כולם.

רוצים דוגמאות מהטבע? הנה לפניכם מספר דוגמאות:

1. "פרפר הינשוף"- פרפר שקיבל הגנה מרשימה באמצעות ציורי עיניים ותרשימים שונים על כנפיו, היוצרים יחדיו מראה מפתיע של אחד מאויביו, הלא הוא הינשוף ממשפחת העופות הדורסים - מראה המטיל אימה על כל עוף קטן המתקרב לטרוף את הפרפר החלש וחסר הישע.

האם ייתכן, שמראה פניו של עוף דורס הקיים בטבע, אשר אויבו של הפרפר מפחד ממנו, ייווצר במקרה? האם לא ברור מתוך כך, שבורא אחד ברא את שלושתם: את הפרפר, את העוף הקטן ואת העוף הדורס, מתוך תיאום והשלמה מרשימה?

2. "שבתאי האטלס" נקרא גם "ראש הנחש" על שם שני קצות כנפיו העשויים כמראה שני ראשי נחשים ומרתיעים ציפורים ושאר אויבים. מי צייר לו נחשים בצדדים, שיפחידו את אויביו? כיצד "הטבע" ידע מי אויביו? כיצד ידע לציירם "במקרה" על גבו, ודאג שזה יעבור בתורשה? זה מוכיח קיומו של מתכנן!

הסוואה זאת לא הייתה יכולה להיווצר במקרה לעולם!

פרפר הינשוף (owl butterfly) נח על גזע עץ ומשווה לעצמו מראה של עיני ינשוף.

פרפר עש אטלס, או אטאקוס אטלס  (Attacus atlas)נקרא גם "ראש הנחש" על שם שני קצות כנפיו, העשויים כמראה שני ראשי נחשים ומרתיעים ציפורים ושאר אויבים.

גמל שלמה (Sphodromantis viridis) הזה דומה באופן מדהים לעלה אמתי.

פרפר "העלה המת" (dead leaf kallima inachus) המצוי בדרום אסיה הוא דוגמא מרהיבת עין להסוואה: כשכנפיו הבולטות ביופיין סגורות הוא דומה לעלה יבש ועל ידי כך אינו מושך טורפים.

פרפר "יופי עץ-הצבעוני (epimecis hortaria) כמעט ואינו נראה על גזע העץ

"הקו ירוק"

חשבתם לעצמכם, למה קוראים לקו הגבול בינינו לבין שטחי יהודה ושומרון ה"קו ירוק"? מה הקשר לצבע הירוק?

אמנם ישנה טענה, המשייכת את השימוש בצבע הירוק לכך, שהקו עצמו צויר על גבי מפת הגבולות ההיסטורית בעיפרון ירוק, אך ישנה סיבה נוספת לשם המיוחד.

אם נתבונן על מדינת ישראל ממעוף הציפור, נוכל להבחין בבירור בין שטחים המיושבים על ידי אוכלוסייה יהודית, לבין שטחים המיושבים על ידי אוכלוסייה ערבית: באזורים שבהם גרים מתיישבים יהודים, הכול מיושב, ירוק ופורח. במקום שבו גרים ערבים - הכול שומם ועזוב.

אך לפני שיקומו עלי כל המתנגדים למיניהם, אבקש מהם להתייחס עניינית לנתונים הבאים:

1. ארץ ישראל הפכה לשממה ועזובה במשך 2000 שנה! איך זה שכל השליטים והאזרחים שחיו פה באותם שנים לא הצליחו ליישב ולהפריח חבל ארץ אטרקטיבי כמו ארץ ישראל?! לראיה, אם נשאל אנשים מהדורות הקודמים (סבא וסבתא) מה היה בארץ ישראל כשהם הגיעו לכאן, תשובתם תהיה: "חול... ביצות... שום דבר..."

תמונה דומה מתאר איש לא יהודי ששמו מארק טווין, הסופר האמריקני המפורסם, אשר ביקר בארץ רק לפני כ-120 שנה ותיעד את חוויותיו מהביקור בספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש". הנה קטעים מדבריו:

"...ארץ שממה... יש כאן עזובה, שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש... כל הדרך לא ראינו נפש חיה... ארץ ישראל יושבת בשק ואפר, מרחף עליה כישופה של קללה, ששדפה את שדותיה... ארץ ישראל שוממה וחשוכת חמדה...".

2. סעו בארץ ישראל לאורך ציר 60, והביטו בצדי הדרך: לאורך הכביש, הכול שומם ועזוב, אין התיישבות, אין פריחה. אבל בזווית עין אפשר לראות את היישובים היהודים - אריאל, עופרה, בית אל ועוד - מלאי פריחה, ירוק בעיניים!

3. ב"התנתקות", בשנת 2005, מסרה מדינת ישראל שטחים מארץ ישראל, שטחים פוריים, ירוקים, פורחים ומיושבים (שאגב, הערבים לגלגו אז על היהודים, המתיימרים לגדל ירקות בחול, שעל פי ניסיונם, לא יצמיח דבר...). היום, כ-10 שנים אחרי הפינוי, יש שם רק חול, שממה ובתים הרוסים. מאז ועד היום הם לא הצליחו ליישב את האזור.